zofim.org.il
  
 


 
שבט ני
חץ  דפי מידע דף הבית » שבט ני"ר » ההסטוריה של תנועת הצופים

ההסטוריה של תנועת הצופים פורסם בתאריך 16/12/2010

 

הצופים או תנועת הצופים העולמית היא תנועה חברתית כלל עולמית. מטרתה היא לפתח אנשים צעירים גופנית ורוחנית כך שהנוער יוכל לקחת מקום מועיל יותר בחברה. מטרה זו מושגת באמצעות חינוך בלתי-פורמלי עם דגש על פעילויות מעשיות בחוץ, בטבע. התנועה

 נוסדה ב-1907 על ידי רוברט באדן פאוול. כיום כוללת התנועה למעלה מ-38 מיליון חברים ב-217 מדינות וטריטוריות.


סמל התנועה

היסטוריה
רקע
מערכת החינוך באנגליה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ניבאו פרצות חמורות. ככל שהתפשטה האימפריה הבריטית, כן גדל הצורך בכוח אדם חדש בעלי הכשרה ויוזמה למילוי תפקידים אחראיים ברחבי האימפריה. ואולם, מקורות המילואים רק נתדלדלו משנה לשנה. כוחות המילואים באו משכבה דקה של האצולה האנגלית - תלמידי בתי-ספר תיכוניים פרטיים שעברו לאחר מכן ללמוד באוניברסיטאות. ההוצאות הכרוכות בהשתלמות בבתי ספר אלו היו גדולות ושיטת המלגות לבעלי כשרונות ומחוסרי האמצעים הנפוצה בימינו לא הייתה רווחת בתקופה זו. לפיכך זכו רק בני האמידים בחינוך במוסדות לחינוך גבוה. האזרחים הפשוטים נאלצו להסתפק בבתי הספר העממיים של הממשלה והכנסייה, ובין שתי מערכות חינוך אלה נוצרה והלכה ברבות הימים תהום גדולה, מערכות החינוך יצרו פערים גדולים בחברה האנגלית.

באותה התקופה ידועה הייתה חיבתם של האנגלים לתחום הספורט. התחום הפך להיות לאחד הנכסים הלאומיים היקרים ביותר לעם זה עד כי האזרח האנגלי הממוצע התעניין יותר בחדשות הספורט ופחות במאורעות הפוליטיים. האנגלים התייחסו מאז ומתמיד לספורט הלאומי ברגש של גאווה לאומית. כך לדוגמה, כשנחלו ניצחון בקרב ואטרלו נגד נפוליאון, התפארו המצביאים האנגלים באמרם כי ההכשרה הצבאית היעילה ניתנה לנוער האנגלי במגרשי הספורט של איטון והאראו (שני בתי-ספר תיכוניים בעלי-שם).

ואולם, לוטננט־גנרל סר רוברט באדן-פאוול חש כי מספר העוסקים בספורט הולך וקטן. אמנות הספורט, שהייתה נחלת הכלל, הפכה להיות עניין לבעלי מקצוע ואילו רוב העם הפך למסתכל סביב. האזרחים מילאו את יציעי הספורט ועקבו במתיחות אחר תנועותיהם של השחקנים המקצועיים. באדן-פאואל השווה את האימפריה הבריטית של ראשית המאה ה-20 לאימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה; בתקופה זו חדלו הרומאים את האימונים הצבאיים ומצאו פורקן במחזות ההיאבקות של עבדים נגד חיות טרף. זו הייתה ראשית נפילתה של האימפריה הרומית. באדן-פאואל חזה הידרדרות דומה אצל העם האנגלי אם ימשיך להתעלם מהתופעה.

הקמת התנועה

את ההשראה שאב באדן-פאוול מנסיון חייו הצבאיים במהלך מלחמת הבורים שבין השנים 1899 ו-1902, במצור על עיירת מאפקינג שבדרום אפריקה. האנגלים, בהם באדן-פאוול, הגנו על העיירה נגד הבורים בעוד שמספר חיילי הבורים עלו על החיילים האנגלים ביחס של 8 ל-1. באדן-פאוול הרכיב את גייסות הצוערים של מאפקינג כדי לסייע לחייליו. הגייסות הורכבו אך ורק מבַּ‏נים מתנדבים. הוא אימן אותם והם ביצעו את עבודתם נאמנה כשסייעו בהגנה המוצלחת על העיר במהלך מספר חודשים בסוף שנת 1899 ותחילת שנת 1900. כל חבר בגייסות הצוערים קיבל תג ובו סמל של מצפן וראש חנית. הסמל דומה לפרח החבצלת (fleur-de-lis) שאומץ מאוחר יותר על ידי תנועת הצופים כסמל הבינלאומי של התנועה.

באדן-פאוול קיבל עידוד לכתוב מחדש את "עזרים לצופיות" כדי שתתאים לקהל קוראים צעיר יותר. עד 1907 הוא סיים טיוטה שנקראה Boy Patrols ("סיירות בנים"). על מנת לבחון חלק מרעיונותיו הוא אסף 21 בנים מרקע סוציאלי שונה וקִיים מחנה למשך שבוע. המחנה התחיל ב-1 באוגוסט באותה שנה והתקיים באי בראונסי שבנמל פול, דורסט, אנגליה. השיטה הארגונית שלו נודעה כ-"שיטת הסיור" והיוותה חלק חשוב באימון כיוון שאפשרה לבנים לארגן את עצמם לקבוצות קטנות עם מנהיג סיור נבחר. בכך הקים למעשה באדן-פאוול את תנועת הצופים העולמית.

בסתיו של 1907, אחרי פרסום הטיוטה שלו ומחנה מוצלח מאחוריו, נסע באדן-פאוול לסיבוב נאומים נרחב שאורגן על ידי המוציא לאור שלו, פירסונס, כדי לקדם את ספרו. הטיוטה יצאה לבסוף כשש כתבות נפרדות בירחון דו-שבועי לבנים החל מינואר 1908. החלקים שהופיעו בכתבות פורסמו בסופו של דבר בספר שנקרא Scouting for Boys ("צופיות לבני הנעורים"). הספר נחשב כיום לגרסה הראשונה של המדריך לצופה (Boy Scout Handbook) שנמצא בשימוש בעיקר בארצות הברית.

כוונתו של באדן-פאוול הייתה שהספר יספק רעיונות לארגונים קיימים ומבוססים, בפרט ארגון בריגדת הבנים שבה החזיק בתפקיד סגן נשיא לזמן מה. עם זאת, נערים ייסדו באופן ספונטני סיירות צופים והציפו את באדן-פאוול בבקשות לעזרה. הוא עודד אותם, והתנועה התפתחה מעצמה. ככל שהתנועה התפתחה יותר, כך הצטרפו לתוכניות שלה יחידות ייעודיות כגון צופי האוויר וצופי הים.

באדן פאוול לא היה יכול לייעץ לבדו לכל הנוער שביקש את עזרתו. על מנת לספק מנהיגות בוגרת, נדרש אימון מתאים. קורס תג היער פותח כבסיס לאימון מדריכים מבוגרים. ב-1919, נרכש גילוול פארק שעל יד לונדון על מנת שישמש אתר הדרכה וכמחנה צופים. באדן-פאוול אף כתב ספר הדרכה למדריכים בצופים שנקרא Aids to Scoutmastership ("עזרים למדריך בצופים") בשנת 1919.


בעקבות הירידה במספר העוסקים בספורט והחיץ החברתי ההולך וגדל החליט באדן-פאוול בשנת 1907 להקים את תנועת הצופים העולמית בממלכה המאוחדת.


באדן פאוול-מייסד התנועה

 

בנות בצופים
במקור, באדן פאוול דמיין את הצופים כתנועה לבנים בין הגילאים 11 ל- 18 אך כבר בשנת 1909 מדריכי הצופים עמדו בפני בעיה של "אחים קטנים" שרוצים להצטרף לחוויה. חלק מהמדריכים פשוט העלימו עין מגיל הנערים ואחרים הקימו קבוצות וגדודי צופים נפרדים לילדים צעירים יותר. הבעיה לא הייתה רק אצל אחים קטנים אלא גם אצל אחיות. בשנת 1909 ביקר באדן פאוול אצל קבוצת צופים שנקראה Girl Scouts ("צופים לבנות").

בתחילה, באדן פאוול תמך ברעיון לאפשר לבנות להצטרף לצופים (בגדודים נפרדים), אך נאלץ לשנות את דעתו עקב הלחץ מצד החברה. זה לא נחשב נכון שנערות צעירות יסתובבו בטבע, יקימו מחנות ויעשו טיולים רגליים (זכרו שבתקופה זו עוד היו ויכוחים על זכות ההצבעה לנשים). הוא טיפל בבעיה דרך הקמת תנועת האחות "הבנות המדריכות" (Girl Guides) בשנת 1910, עם עזרתה של אחותו, אגנס באדן-פאוול ואחר-כך עם עזרתה של אשתו, אוליב.

 

 

התפשטות התנועה
תנועת הצופים החלה להתפשט במהירות ברחבי בריטניה ואירלנד לאחר פרסום הספר "צופיות לבנים". התנועה המוכרת הראשונה מעבר לים נוסדה (קיבלה זיכיון) בגיברלטר ב-1908, וזמן קצר אחריה נוסדה גם יחידה במלטה. קנדה הפכה לדומיניון הראשון מחוץ לבריטניה עם תוכנית צופים בנים מאושרת, ואחריה אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. צ'ילה הייתה המדינה הראשונה מחוץ לדומיניון הבריטיים בעלת תוכנית צופים מוכרת. אספת הצופים הראשונה נערכה בארמון הזכוכית בלונדון בשנת 1910. היא משכה אליה 10,000 בנים ומספר בנות, שהתכנסו כולם למען תערוכה זו של צופיות. עד 1910 תנועת הצופים התפשטה גם להודו, סינגפור, שבדיה, דנמרק, צרפת, רוסיה, פינלנד, גרמניה, נורבגיה, מקסיקו, ארגנטינה, יוון וארצות הברית.

כיום מהווה ארגון הצופים העולמי (WOSM) הגוף המושל של הזרם העיקרי של תנועת הצופים. בנוסף להיותו הגוף המושל הוא מארגן את הג'מבורי העולמי אחת ל-4 שנים. ישנם למעלה מ-38 מיליון חברים, מ-216 מדינות וטריטוריות, הרשומים בארגון הצופים העולמי. 15 המדינות בעלות מספר הצופים הגבוה ביותר (החברות בארגון הצופים העולמי) הם (מהגדולה לקטנה): ארצות הברית, אינדונזיה, הודו, פיליפינים, הממלכה המאוחדת (בריטניה), דרום קוריאה, יפן, קנדה, קניה, גרמניה, טנזניה, צרפת ואיטליה. רק ב- 6 מדינות בעולם אין צופים: קובה, בורמה, לאוס, סין, צפון-קוריאה ואנדורה.
ב 7 באוגוסט 2007 הצופים הוכרו רשמית כתנועת הנוער הגדולה ביותר בעולם.

 

תנועת הצופים בישראל

הצופים או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" הינה תנועת נוער בלתי-מפלגתית, שהיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל

התנועה היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד).


סמל התנועה

היסטוריה

הקמת התנועה
 

התנועה הוקמה בפסח שנת 1919 על ידי כמה אגודות נוער וספורט, ובהן אגודת "המשוטטים" ואגודת "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים (The Scouts) באדן פאואל. לראשות התנועה נבחר צבי נשרי. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.

בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי ביה"ס הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו היוצא דופן של השבט שכן בזמן הקמת השבט שכונת הדר הייתה העליונה ביותר ובעצם השבט שכן בפאתי העיר ולא כמו היום במרכזה.

באמצע שנות ה-30 היו, בחיפה, בתל אביב ובירושלים, ששה שבטים:

  • משוטטי בכרמל (חיפה) בראשות אריה כרוך,
  • צופי הקהילה (תל אביב) בראשות יעקב שפירא,
  • גוש צופים קשישים (תל אביב) בראשות יעקב גולדין,
  • צופי הגימנסיה הרצליה בראשות ברוך בן יהודה,
  • שבט מצדה, שליד הגימנסיה העברית ברחביה (ירושלים),
  • ושבט מודיעין, ליד "תיכון בית הכרם" בירושלים (לימים התיכון ליד האוניברסיטה).

בשנת 1939 הצטרפה לצופים העבריים עדת הצופים (הדתיים) שבראשות אשר ריבלין.

בשנות ה-40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח "הריאלי" ומשוטטי בכרמל לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלח היישוב את בוגריו לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית.

התפלגות התנועה

בשנת 1951, בעת הפילוג של הקיבוץ המאוחד (ממנו פרש "איחוד הקיבוצים", שהקים יחד עם "חבר הקבוצות" את איחוד הקבוצות והקיבוצים) חל פילוג גם בתנועת הצופים העבריים. רוב חברי התנועה, רצו לשמור על ציביונה הדמוקרטי והבלתי מפלגתי.

במועצה התנועה, שהתכנסה באוקטובר 1950, הוחלט להוסיף לעקרונות תנועת הצופים העבריים את שלילת המשטרים הטוטליטריים (קומוניזם, פאשיזם). בעקבות החלטה זו פרשו מן התנועה תומכי מפ"ם, שצידדו בקומוניזם, והקימו במאי 1951 את תנועת הצופים החלוציים שהצטרפה לאחר תקופה קצרה לתנועת המחנות העולים, שהייתה מזוהה גם היא עם הקיבוץ המאוחד ועם מפ"ם.
תנועת הצופים העבריים נשארה בקשר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיה מזוהה באופן בלתי פורמלי עם מפא"י, ולא עם הקיבוץ המאוחד שדגל באידאולוגיה הקומוניסטית.

תנועת הצופים כיום
כיום מונה תנועת הצופים העבריים למעלה מ-45,000 חניכים ביותר מ-160 שבטים, והיא מוגדרת כתנועת הנוער הגדולה ביותר בישראל (נכון לפרסומים בשנת 2006).
השבטים מחולקים ל-10 הנהגות אזוריות (בנוסף להנהגת "צבר" המפעילה ילדי ישראלים בארצות הברית ובקנדה) להם הנהלות ופעילויות נפרדות, אך ערכים ועקרונות זהים:

  • הנהגת צפון
  • הנהגת חיפה
  • הנהגת שרון-צפון
  • הנהגת שרון-דרום
  • הנהגת דן
  • הנהגת רמת גן
  • הנהגת תל אביב-יפו
  • הנהגת איילון
  • הנהגת החוף
  • הנהגת ירושלים
  • הנהגת דרום

במשך השנים השתנה מבנה ההנהגות בתנועה:

  • הנהגת מרכז פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת איילון והנהגת החוף.
  • הנהגת שרון פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת שרון-דרום והנהגת שרון-צפון.

חלק מההנהגות מתפרשות על שטח רב (הנהגת דרום - מרחובות עד מצפה רמון) וחלקן עירוניות וכוללות שבטים אך ורק בתוך המטרופולין (הנהגת תל אביב). בנוסף להנהגות ישנם גם מגזרים שונים של שבטים, כגון צופי שב"א (עולים מאתיופיה), צופי ים, ו"עדת הצופים", חטיבה דתית שהייתה בעבר תנועה נפרדת ("הצופים הדתיים").

שיטת החינוך
כמעט לכל תנועות צופים בעולם יש שבועה, סיסמה ומידות, המחייבות את כל הצופים החברים בתנועה באשר הם. את השבועה, המכונה שבועת הצופים או הבטחה צופית, נושאים בגילאים שונים, בדרך כלל בין גיל הכניסה לצופים עד גיל 18. סיסמת הצופים היא Be Prepared, ובעברית "היה נכון".
צופיות היא שיטה חינוכית, שמטרתה לפתח נפשית וגופנית את הנוער עם דגש על מיומנות היחיד ושיתוף פעולה קבוצתי תוך התנסות במיומנויות ובתפקידים שאינם עוסקים בהם ביומיום, למשל - מחנאות, שדאות, עמלנות, הפעלת מערכות גלגלות, מעבר בתחנות אתגר, תכנון מבנה ובנייתו, ניווט והתמצאות, בישולי שדה ועוד, תוך יצירתיות מחשבתית ומעשית. תנועות נוער רבות בארץ משתמשות בשיטה זו בפעולות במחנות ובטיולים.

מרכיבי הצופיות
לצופיות שלושה מרכיבים: קבוצה (הדרכה), חיק הטבע ולמידה בהתנסות. הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא הצבת אתגרים (פיזיים, חשיבתיים, אישיים וקבוצתיים) לקבוצה, שלא בסביבתה הטבעית, תוך רכישת מיומנויות חדשות ועיבוד התהליך הקבוצתי.
צוות/קבוצה הינם שותפויות בעלות פוטנציאל עצום. סדנאות צופיות מאפשרות לפוטנציאל זה לבוא לידי ביטוי תוך עיסוק בתקשורת בין אישית, מנהיגות, אחריות אישית וקבוצתית, ניהול זמן, בניית אמון, היחיד בקבוצה ועוד. הצופיות מגבירה ומפתחת את הקשר לטבע ולסביבה.
שדאות ויציאה אל הטבע מפתחים תושייה ויכולת התמצאות טובה כמו גם פיתוח יוזמה ויכולת התמודדות אישית וקבוצתית.