zofim.org.il
  
 


 
שבט דן
חץ  דפי מידע דף הבית » שבט דן » באדן פאואל

באדן פאואל פורסם בתאריך 9/2/2008

בשנת 1899 התרחש בעיר מפקינג שבאפריקה קרב כבד בין הבורים והאנגלים. לעזרה בהגנה נקראו חיילי צבא המשמר, שמנו כ-700 גברים מנוסים ומיומנים. בנוסף אליהם חולק נשק לגברים תושבי העיר, כ-300 במספר. חלקם היו שומרי גבול לשעבר וידעו מלחמות, אך רובם היו צעירים שמעולם לא ראו רובה ולא שמרו על כושר גופני. לבסוף נוצר מערך כוחות של כ-1000 איש המגנים על 600 נשים וילדים, כנגד 7000 בורים. כל איש היה חשוב, ומכיוון שמספרם הלך וקטן ככל שיותר נהרגו ונפצעו, נעשתה עבודת השמירה והלחימה בלילה קשה לנשארים.

לורד אדוארד ססיל, קצין המפקדה, שצפה במתרחש, אסף את ילדי המקום, הלביש אותם ולימד אותם משמעת, וגילה כי אכן היו הם מועילים ביותר. הם היו זריזים מאוד, וחסכו את עבודתם של החיילים, שעד עתה התעסקו גם בהעברת פקודות, שמירה ותורנות.

החיילים שהתפנו מעבודות אלו יכלו עתה לעבור לחזית, והנערים, שבראשם נער בשם גודיר, עשו עבודה טובה שזכתה אותם בסוף המלחמה באות הצטיינות. רבים מהנערים רכבו על אופניים, וברכיבה עזרו לבסס את הדואר, ועזרו בשליחת מכתבים למבצרים השונים והעיר. לכבוד הנערים הוצא בול עליו צויר נער חיל הרוכב על אופניו. כששאל באדן פאוול את אחד הנערים הרכובים כיצד הוא אוזר אומץ לרכב על אופניו כאשר הפצצות עפות מעל ראשו, ענה הנער "לא תשגנה אותי הפצצות בשעה שאני כה מהיר באופני".

הנערים היו תמיד נכונים לצייתנות ומשמעת, פעלו לפי פקודותיהם בדייקנות מוחלטת ולא הראו פחד כנגד הסכנה שבמשימותיהם.

נערים אלו, לא אורגנו כראוי. אחד המצביעים האנגלים שהיה מעורב במקרה הציע והחל לארגן גדודים מסודרים לאותם בני נוער, בכדי לבצע את התפקידים הללו. בלא עקבות החל לארגן להם מדים מיוחדים ולמסד את תפקידם בכוח. אותו מצביע היה לוטננט גנרל סיר רוברט באדן פאוול.

כששב סיר באדן פאוול לאנגליה, בשנת 1907, הוא ייסד את תנועת הצופים האנגלית שכללה רק גברים שהודרכו כ"צופים של שלום", לעומת הנערים הלוחמים. אך הוא עמד על עקרון החוקה הצופית האומר כי על הצופה להיות מוכן תמיד צאת לשדה הקרב.

באדן פאוול חינך ל-4 תחומים:

  • חנוך כשרון ההמצאה של הפרט.
  • עבודת יד ומלאכת חובבים - סימני מקצוע.
  • בריאות הגוף.
  • עזרה ציבורית.

    הצופיות היא דרך חינוך של אדם יחיד, שהנחילה לרבים, ואכן אי אפשר להבין את יסודותיה של התנועה מבלי ללמוד על מייסדה - באדן פאוול. בדן פאואל היה בנו של פרופסור באוניברסיטה של אוקספורד שבלונדון, אנגליה. הוא התייתם בגיל צעיר מאוד וגדל בחברת ארבעה אחים, שלושה מהם היו גדולים ממנו. קבוצה משפחתית זו הייתה כעין קבוצה טבעית, שפעילותיה השתקפו במחנות, טיולים רגליים ובשיוט בנהרות בים. בדרך זו למד בדן פאואל את חשיבותו של ה"פאטרול". ה"פאטרול", משמע קבוצת ילדים קטנה המיוסדת על הנהגה עצמאית, מכאן למד על הדרכה ודרכי הדרכה. הוא הבין כי על המדריך להיות כעין אח בוגר לחניך ולא מפקד, מורה או מטיף.

    הוא החל את שירותו הצבאי בצבא הבריטי ב- 1876. בעת שירותו נלחם בהודו, אפגניסטאן, דרום אמריקה ופעל ם כמרגל בגרמניה וברוסיה. מ- 1903 ועד 1910 כיהן במשרות גבוהות בצבא האנגלית וב- 1922 הועלה לדרגת אצילות כבארונט, וב- 1929 נעשה בארון.

    פרי פעולותיו הצבאיות הם סיפוריו על המלחמה כמו כן גם "חינוך מהיר למלחמה". בזמן שירותו הצבאי למד להחשיב מקצועות מיוחדים הקשורים באימוני חושים, בהתמצאות על ידי ניווט, במחנאות ובריגול. ממגעו עם שבטים פרימיטיביים בהודו ובאפריקה גילה והבין את הטכניקה, בה משתמשים שבטים אלו, כדי לפתח את חושיהם, ואת הסמלים שבהם משתמש האדם הפרימיטיבי.

    הניסיון הרב שרחש במשך שנות שירותו הצבאי הביא אותו ליידי מחשבה, שיש לעורר את הנערים למשחקים וטיולים בשדה ובחיק הטבע, כדי להכשיר ולעודד אותם לשירות הצבאי (באותו הזמן לא הייתה קיימת חובת גיוס בצבא האנגלי). דעתו הייתה שאזרחים אשר מחדירים בהם עקרונות מוסריים חיוביים, ומחנכים אותם לפי ערכים מסוימים הם אזרחים טובים יותר.

    בדרך החינוך של באדן פאוול נועדה חשיבות מיוחדת למגמה של אהבת המולדת (הפטריוטיות). עיקרי מאמציו מכוונים היו לטיפוח שיטה כוללת לחינוכו של הילד, מימי ילדותו עד הגיעו לשנת בגרותו. הוא האמין כי לכל גיל ישנם מאפייני גיל אחרים,משום כך פיתח דרכי חינוך מיוחדות לכל גיל: הפעולה לבני 8-11 מושתת על דמיון, עלילה, סמליות ומשחק, לבני 11-14 מתאימה שיטת "הצופיות לנערים", כלומר צופיות מעשית וחיי קבוצה דרך העברת ערכים ומסרים. לבני 14-18, ואף מעלה, ישנן שיטות פעולה מיוחדות כמו קרוסים בנושאים נרחבים, סמינרים ולימוד צופיות ומחנאות על צידם התיאורטי.

    בשנת - 1899 חיבר חוברת "aids to scouting" ("הדרכה לצופיות"). בשנת - 1907 ארגן את מחנה הצופים הראשון, שכלל בו רק כ- 20 נערים, וב- 1908 הוציא לאור את ספרו "scouting for boys" ("צופיות לנערים"), שזכה לפרסום יוצא מן הכלל.

    בשנת 1912 ניתן להסתדרות הצופים האנגלית מסמך שאשר את היותה הסתדרות צופית חינוכית ממלכתית, הכוללת נוער מכל מגזרי העם. מאז נוסדו ברחבי העולם תנועות צופים נוספות. התנועה הצופית נתפשה בעולם כחינוך חשוב לנוער, ואנשים מסוימים אף הגדירו את הצופיות כמהפכה חינוכית.

  •