zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: להתחבר למשמעות של יום הכיפורים

תמונה קטנה להתחבר למשמעות של יום הכיפורים פורסם על ידי נדב שמגר
בתאריך 20/9/2007
בכתבה זו צפו 7262 גולשים

מה אתם עושים ביום כיפור? הולכים לים, מבלים את כל היום בסרטים ב די וי די או אולי מצליחים למצוא קצת זמן וקופצים לביקור קטן בבית הכנסת? האם אתם מעדיפים להסתכל על זה כעוד יום של חופש או שמא מתעניינים בענייני החג ובין היתר מנסים גם לצום? ומה לגבי המשמעות של היום הזה, האם באמת יצא לכם לדעת מה עומד מאחוריו ולהתחבר בצורה זו או אחרת לעניין? גם היהודי המרגיש רחוק מהדת לא יכול לעמוד מנגד בבואו של יום הכיפורים.

ליום הכיפורים אופי ציבורי, זה אינו יום השייך למגזר מסויים, יום זה הינו יום של כלל ישראל, אמנם תפילות יום הכיפורים הינם כאמירת סליחה באופן אישי אך התפילה הינה בציבור, כולם יחד, ויתרה מזו, למען הסר כל ספק בתפילת כל נדרי הפותחת את סדר התפילות של יום קדוש זה, אנו מצהירים שאנו מתירים להתפלל עם כולם כולל כולם באומרנו: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". ועבריין זה כל אחד, אין אדם שאין לו עברה (חטא) קלה כחמורה – ביום זה כולם יחד.

 


יום הכיפורים נבחר ליום כפרה ומחילה, כי ביום הזה נתרצה ה' לישראל על עון העגל, שהרי בי"ז בתמוז ירד משה מן ההר ושבר את הלוחות, למחרת עלה ושהה שם שמונים יום, וירד ביום הכיפורים עם הלוחות השניות, והודיע להם כי ה' העביר חטאתם', ומכאן נקבע יום כפור לדורות.

 

המקורות היהודיים הבהירו כי היחסים שבין אדם לחברו הם הבסיס לסדר עולם מתוקן, ומכאן המשפט: "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה יומא פ"ה). זאת התשובה הבסיסית, ואנחנו לא מדברים על גישה ממנה יש שחוששים – "החזרה בתשובה", אף אחד לא אמר שמכאן אני חייב להיות אדם דתי על כל המשתמע מכך...

 

ראוי לזכור לקראת יום הכיפורים, שהתורה מלמדת כי דווקא מעשים הם הגורם המשפיע ביותר. לא אמונה ולא מדיטציה. אחד המנהגים המרכזיים ביום כיפור הוא וידוי דברים - חשבון נפש כללי שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. הוידוי הוא חלק מתהליך התשובה שכולל:
א. חרטה על החטא (יסוד נפשי(
ב. עזיבת החטא (יסוד מעשי(
ג. קבלה לעתיד שלא לחזור על החטא (יסוד רוחני)

 

"מה ערך ההתחלה? כל שנה יש יום כיפור, כל שנה חוזרים בתשובה ואז ייתכן וחוטאים שוב - כשמתסכלים על העניין בפרספקטיבה המובן של ביצוע תשובה זה מלעז: Answer וזאת כיוון שההיפוך זה לחזור בשאלה (ולא Return). תשובה זה לשוב. הרב קוק הוסיף כי אם ביצוע תשובה זה לשוב, אז זה אומר שבטבע שלך אתה תמיד היית שם אלא רק סטית ולכן רק תחזור. (בניגוד ליצר לב האדם רע מנעוריו, שכן נברא בצלם אלוהים)

 

תשובה איננה האמונה באלוהים אלא באדם, להאמין בעצמך. הרבה יותר קל להאמין באלוהים שכן להאמין בכוחו של האדם לייצר את עצמו מחדש ולהיפרד מהחטא יותר קשה לנו לקבל. הרמב"ם אומר שווידוי זו הפעולה של התשובה. וידוי זו אינה פעולת הכחשה, בווידוי אני מודה על חטא אך נפרד ממנו בשלב הבא אחריו.

 

אם יש אתגר גדול לברוא עצמי מחדש – יש כאן גם את הצורך בסליחה לאחר, לזולת. להימלט מהמחשבה של מה היה האדם האחר – הסליחה נבחנת שאם סלחתי, אני לא יכול לחזור ולהזכיר לאדם את העבר גם אם ישוב על החטא, לסלוח זה להתעלות על הפעולה האנושית הטבעית ודווקא לשכוח את שהיה. היכולת לחדש את המבט ביחס לאחר". (מתוך הכתבה על ספר יונה ויום הכיפורים)

 

המצווה היסודית השנייה ביום זה, על פי ההלכה, היא מצוות צום ותענית. מטרת הצום אינה כתובה במפורש בתורה, אך נראה שהיא מהווה תנאי הכרחי לכפרת האדם. דינו של מי שאינו מתענה הוא עונש כרת, שעל פי חלק מן הדעות משמעותה אובדן חיי העולם הבא. על פי הוגים מסוימים, מטרת הצום אינה לגרום סבל לאדם כמקובל בתרבויות מסוימות, אלא לשחרר אותו ממגבלות הגוף ולנסות לעשות אותו דומה למלאכים שאין להם צרכים גופניים, כדי שיוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום. אם מתאים לכם לנסות, אזי את מצווה זו עשו שלא מתוך כוונה לעשות דיאטה אלא באמת בשביל להרגיש על עצמכם את משמעות היום הזה.

 

נזכור שיום הכיפורים הוא ההזדמנות הטובה לתקן את דרכינו. זו גם הזדמנות לבוא ולהתחבר לשורשים היהודיים שלנו. אין צורך להרגיש שלא בנוח, כל בית כנסת ישמח מאוד לראותכם באים בשעריו. אם יש בושה מסיימת מאי ידיעת מנהגי בית הכנסת – לפחות ביום כיפור, שימו אותה בצד! אל תשכחו לשים כיפה על הראש, אם יש לכם את ספר המחזור ליום כיפור הביאו אותו עמכם (לא תמיד יש בבית הכנסת מחזורים מיותרים והסידור לא ממש מתאים), אל תתביישו ובקשו ממישהו מהמתפללים להראות לכם היכן נמצאים במחזור וקחו אל ליבכם את המילים, אחרי הכל זה לא סתם עוד טקסט.

יום כיפור יכול לשמש כפתיחת הדף החדש לו ייחלתם הרבה זמן, אחד המכשולים הגדולים ביותר שניצבים בדרכנו הם ההרגלים. גם אם ביום זה הצלחנו לראות קדימה, וגיבשנו את חזון חיינו החדשים, "היום שאחרי" תמיד מגיע ותכופות אנו מוצאים את עצמנו באותו מקום בו היינו לפני. שבירת השגרה ביום הכיפורים עשויה לסייע לנו לשבור את ההרגל. עשו מעתה דברים שאתם לא הייתם רגילים לעשות: התעוררו חצי שעה מוקדם יותר מדי בוקר. אכלו אוכל כשר ובריא יותר מזה שאתם נוהגים לאכול, נסו לקבל את אלו שהסתכסכתם עמם בעבר ורכשו לעצמכם הרגל חיובי חדש מדי יום.

יום כיפורים יש רק פעם בשנה, והוא היום של כולנו, כולנו יהודים אם נרצה בכך או לאו, ומי יודע? אולי נצליח לפתח הרגלים חדשים שיהפכו אותנו לפחות ביקורתיים, פחות שיפוטיים, ויאפשרו לנו להיות אוהבים וסבלנים יותר לאורך כל השנה.

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה