zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: אריאל בלומנפלד ז''ל

תמונה קטנה אריאל בלומנפלד ז''ל פורסם על ידי תנועת הצופים
בתאריך 24/12/2003
בכתבה זו צפו 10381 גולשים

לפני עשר שנים, בשנת 2003 נהרג אריאל בלומנפלד ז"ל בטיול חנוכה-דרום המסורתי 
לאחר שנפל מצוק "חוד עקב". אריאל היה מדריך וחבר שכב"ג בשבט הדר (רעננה)

מאז ועד היום הפיקה תנועת הצופים לקחים רבים ובמיוחד בחשיבות תודעת הבטיחות
בכל הקשור לפעילות החניכים בשבטים בכלל ובטיולים בפרט.

גם השנה, 10 שנים לאחר האסון נמשיך לזכור את אריאל ולהזכיר את המאורע,

למען נשכיל לשמור על עצמנו ועל חניכינו בכל רגע ורגע וליישם את כללי הבטיחות. 

חניכים, חברים ובוגרי שבט המעוניינים לכתוב לנו או לציין בדרך אחרת את הזיכרון מוזמנים ליצור קשר במייל webmaster@zofim.org.il


לכניסה לעמוד נרות הזיכרון ליחצו כאן

 




התמונה האחרונה של אריק שצולמה יום לפני האסון
 

בצופים ברעננה
 

בחלק הימני של התמונה - המצוק ממנו אריק נפל
 

 

בית העלמין -  רעננה                                             ל' כסלו,  ו' חנוכה,     25 דצמבר 2003

 

לזיכרו של אריאל בלומנפלד ז"ל

 

משפחת בלומנפלד יקירתנו,

תנועת הצופים מחבקת ומאמצת אתכם היום אל ליבה ואל חיקה.

אריאל יקירכם, גאוות שבט הדר, גאוות תנועת הצופים, אבד לנו לנצח במהלך טיול בנגב בצהרי יום שלישי , ד' חנוכה.

משפחת הצופים כואבת איתכם את האסון הכבד, את האובדן הנורא מכל ומרכינה כאן היום את ראשה בפניכם.

כן, הבטחנו, אך לצערנו לא הצלחנו, הפעם, לקיים את הבטחתנו. הבטחנו לכם ולכל ההורים להחזיר לכם את אריאל, כמו את שאר הילדים, חניכי התנועה, הביתה בשלום, ושלא כמנהגנו, כשלנו.

עצוב, עצוב, עצוב לנו מאד שכשלוננו זה הוא אובדנכם הנורא.

אנו מתחייבים בפניכם היום, שנעשה את כל שביכולתנו לחקור וללמוד את שאירע ולהפיק את כל הלקחים הקשים כקלים, על מנת למנוע אסונות דומים בעתיד.

תנועת הצופים תמנה לאלתר ועדת חקירה ציבורית מקצועית שתגיש את מימצאיה להנהגה הארצית של התנועה ולכם במהירות האפשרית.

 

כן, שימחת החיים של אריאל היקר נקטעה באחת.

טרם הספיק לממש את כשרונותיו המדהימים, לפחות לא כאן עלי אדמות. אתם, אנחנו ומדינת ישראל כולה, לא תזכה כבר להנות מאישיותו ומיכולותיו הנדירים של הילד היקר הזה.

אולי, אולי יהיה אריאל נציגנו הבכיר בגן העדן, בעולם הבא. אין לי ספק שבאישיותו הכובשת יעשה שם נפלאות. אותן הנפלאות שיכול היה לעשות לו נשאר עמנו כאן, בעולם הזה.

 

ציפי, שמחה, תהל, עדי ומעיין: בשמו של שבט הדר שכה יקר לאהובכם ובשמה של תנועת הצופים, אני רוצה לומר לכם שוב שאנחנו אוהבים אתכם ועצובים איתכם היום מאד מאד מאד!

 

גדעון טילמן

יו"ר תנועת הצופים

 


 

דברים שהקריאו בלוויה בשם דניאל לבנת, חבר טוב של אריק ששהה בחו"ל ולא הספיק לחזור ללוויה.

 

איך
אני
מתחיל
לכתוב
על
חבר
טוב
שנהרג?

אריאל-בפי כל אריק. אפילו בפי החניכים שלו.
אריק, נער שעוד לא מלאו לו 16. חודשיים וחצי לפני ה-16 המתוק, נהרג. לא הספיק לטעום מהחיים.
לא הספיק לטעום את תאוות האהבה, את ההשתפכות של שעות מאוחרות, לא הספיק לבקר בחוץ לארץ, לא הספיק לחגוג 16 אביבים.
מניין שנותיו עמד על 15 בעת מותו.
חבר-נפש שלי.
קראנו צמרמורת ביחד בבי"ס היסודי. התבגרנו יחד.
אני אמשיך להתבגר לבד.
אין אשמים.
מעידה מצוק-היישר אל תוך מותו.


שהייה בצרפת. סקי. חוזר מהסקי.
טלפון מחסה.

"כן אחי"
"יש לך חמש דקות?"
"כן"
"אתה יכול לדבר?"
"כן"
"אתה יושב?"
"לא, אני עוד מעט מתיישב פה"
"אז תשב"
"דבר"
"אממ... זה חדשות רעות"
"דבר, דבר"
"אמממ.. *הפסקה* אריק,"
"כן"
"אז הוא נהרג."

הייתה לי תחושה שהוא עובד עליי.
מסתבר שלא.
אריק, כמה חוויות.
כמה דברים שרציתי להגיד לך.
אבל לא.
אתה תקבר בחלקת עפר תחוחה עם כל הילדים שלא הספיקו לטעום מהמשקה המשכר של החיים.
תמיד יוותר לך מקום אצלי בלב.
תמיד אחשוב עליך בתור בן אדם שתמיד רצה שלכולם יהיה טוב. שוחר-שלום. משכין-אהבה.
אני יודע שתמיד יהיה לכבודך מסדר של דמעות, ומצעד של אבל.

קטנה כל יריעה מלהכיל את חוויותינו, החל מבית-הספר היסודי ועד התקופה האחרונה, בימי שישי בקרן.

אריק, אני אוהב אותך
אני מקווה שטוב לך.

לזכרו של אריאל בלומנפלד
24.12.2003-14.3.88

 

 

 


 

 

שבט אפיק מרכין ראש ומשתתף בצערם של שבט הדר-רעננה......
על אובדן אריאל בלומנפלד ז"ל.

הייתי רוצה קצת לשתף אותכם על איך הודיעו לנו על זה......

היינו בסופו של המסלול שלנו, שלא היה אותו מסלול של שבט הדר..
המרכז שלנו קרא לכולנו לשבת ,ישבנו כולם במעגל והוא התחיל להגיד..
"לפני שתשמעו שמועות מחברים שלכם או מהורים שלכם החלטנו להגיד לכם את זה עכשיו..
בגוש השני,במסלול נחל צין בהר הפיטמה נפל ילד מהצוק,משבט הדר...."
בקטע הזה כבר כולם התחילו לפחד והחזיקו ידיים אחד לשני...
אמרו לנו שבינתיים מצבו יציב.

מיד אח"כ טלפונים התחילו לזרום מהורים ומחברים שנשארו בבית ודאגו.
המצב לא היה ברור,אף אחד לא ידע מה קורה ושכן ידעו,לא סיפרו לנו.

שמועות החלו לזרום משבטים אחרים
שבט אחד אמר שהוא מת , שבט אחר אמר שמצבו יציב...
התקשרנו אני וחברה שלי לחברה שלנו משבט שחף,
שהייתה עם שבט הדר בגוש,
היא סיפרה לנו שלשבט הדר לא סיפרו עד סוף המסלול שהוא מת וששבט הדר הגיע לאזור הלינה כבר הכל היה מקופל ומסודר בשבילהם שילכו הביתה.
שאר השבטים אשר הגיעו לפניהם קיפלו להם ת'אוהלים וסידרו להם ת'ציוד כדי שהם יוכלו לסוע הביתה בשקט.
אז כבר ידענו הכל

לא הצלחנו ( בתור שבט ) לעכל את זה.
למרות שאחרי עשר דקות שאמרו לנו שהוא מת, זה פשוט כאב ליותר מידי אנשים לשמוע את זה. זה היה פשוט נורא.

אני אישית לא ידעתי אם גם אנחנו,כתנועה מגובשת, צריכים לחזור גם הביתה באותו יום,
אבל עדיין כלום לא היה ברור כי יוסי היה צריך להגיע ולתת תידרוך למרכזים שלנו.

הדבר היחיד שידעתי שצריך לעשות בכל מקרה- היה לבטל את העצרת.
מישהי מהשבט שלי אמרה משהו שאני הסכמתי איתו לגמרי:
"זה לא אנושי לעשות עצרת במצב כזה!"
זה באמת לא אנושי,לא משנה מה סיבת המוות , אם רשלנות או סתם עקב דרדור אבנים והחלקה של אריאל
חניך ומדריך וחבר שכב"ג בתנועת הצופים נהרג,ואין כאן שום סיבה לחגיגה!
אני אישית לא יכולה לרקוד ולשמוח בעצרת כאשר אני יודעת שיש לי חברות וחברים בשבט הדר עצובים וכואבים.

כאשר לבסוף יוסי הגיע ונתן תידרוך למרכזים שלנו טל , מרכזת ההנהגה החדשה,
באה לדבר איתנו והסבירה לנו הכל וישבה איתנו.....
יום למחרת קמנו בבוקר התארגנו ויצאנו לכיוון שדה בוקר לשיחה עם יוסי..
בשיחה עם יוסי הסתכלתי מסביבי וראינו כל כך הרבה בני נוער מדריכים ופעילים שלהם יכל לקרות את אותו הדבר וזה פשוט זיעזע אותי
התחלנו לדבר על זה כמה אנשים מהשבט שלי
ואנחנו עדיין מדברים,ולא נפסיק לדבר!

לצערי,לא נוכל להגיע כשכב"ג להלוויה היום שתערך בעוד שעתיים
אך משלחת מהשבט כבר מתארגנת ונבוא לאחד מהימים הפתוחים בשבט הדר כדי לחבק ולחזק!

אני מקווה שיש כמה שכן קראו את כל מה שכתבתי ולא התייאשו באמצע!

שבט הדר,תהיו חזקים ! אנחנו כאן איתכם בכל צעד מהדרך ! אל תיכענו !
תמשיכו להיות שבט בדיוק כמו שאתם וגם אחרי הירידות תמיד יש עליות ותחזרו להיות שבט מוביל !
מי יתן וזה רק יחזק אותכם!

בצער רב,
נעמה חמיש
ראשגדית ד
שבט אפיק
הנהגת שרון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

שבט גבעתיים משתתף באבל המשפחה ושבט הדר
שבט גבעתיים מרכין ראש לזכרו של חניך התנועה אריאל בומפלד שנהרג בטיול חנוכה
יהי זכרו ברוך

ועכשיו תרשו לי משהו בנימה קצת אישית: השכב"ג של הנהגת דן רמת גן החליט, בעקבות המקרה המצטער, לבטל את היום האחרון של הטיול ולחזור הביתה כבר היום בשעות הבוקר, אבל אסור לנו לחשוב לרגע שזה מספיק.
במיוחד בימים האלה, שכולם תוקפים את התנועה מכל הכיוונים, אנחנו חייבים להשאר חזקים ומאוחדים, לעמוד מאחורי הערכים שלנו, לא לתת לאנשים לדרוך עלינו, "הצופה רע לכל אדם ואח לכל צופה"- אני מבקש, אל תתנו למקרה הזה לעבור לכם ליד האוזן כמו עוד מקרה מוות. תעשו פעילות מודעות עם החניכים, תתקשרו למרכזי שבט הדר לשאול אם יש משהו שניתן לעשות, בואו לא ניתן לאסון הנורא הזה לשבור אותנו.
"עוד נדע ימים טובים מאלה"

משתתף באבלה הכבד של המשפחה ושבט הדר,
תום גורדון
ראשג"ד כיתות ד', שבט צופי גבעתיים


 

כואבת אתכם - מרסל אלי אשתו של ניקי אלי ז"ל שהיה ראש שבט דן בת ים ע"ש ניקי אלי
למשפחת בלומנפלד - משפחת אלי משתתפת ביגונכם העמוק וכואבת את היגון שלכם על האסון של בנכם הצעיר אריאל.
אבל כבד בשבט הדר - רעננה.

לחניכים ולמדריכים היקרים - אני משוכנעת שתקיימו את שבועת הצופה ותהיו עם המשפחה לעוזר בעת קשה זו, תימכו בהם, כפי שנהגו חניכי ומדריכי שבט דן בת ים ע"ש ניקי אלי ז"ל איתנו.
מרסל אלי

 

 

 

 

 

 

 


 

 

למרות שאין מה שינחם או ישפר את המצב... שבט לביא מרכין ראש לזכר אריאל בלומנפלד
ומשתתף בצערכם, ההורים, החברים ושבט הדר היקרים- חזקו ואמצו, תמיד ידעתם להתמודד עם משברים ותצליחו לעבור גם את זה...
שלא תדעו עוד צער.
אנחנו כאן בשבילכם, שבט "לביא" פרדסיה

 

 

 

 

 

 


 

השתתפות בצער
כאמא של חניכה בתנועת הצופים וכאמא של ש.ש. בתנועת הצופים אני מזועזעת מה"עליהום" התקשורתי על תנועת הצופים בעקבות האסון שקרה.
לצערי אסונות קורים ולא תמיד בגלל רשלנות.
אני בטוחה ומשוכנעת שאנשי הצופים עשו כמיטב יכולם להוציא טיול בטוח.
אני מקווה שידם לא תרפה והם ימשיכו לעסוק בפעילות החינוכית הברוכה שהם עושים.
תנועת מתנדבים ותנועת נוער חזקה כמו הצופים לא תישבר - ןאף גוף ממלכתי אחר לא יחליף אותה. ואז היכן יהיו הנערים שלנו? במסיבות סמים במקום טילוים בנגב? האם זה באמת המחיר שכולנו רוצים לשלם?
אז חבר'ה חזקו ואמצו.
ולשבט הדר - אין ניחומים -
אבל זה לא שהייתם יכולים לנהוג אחרת - תהיו עם המשפחה ותמשיכו להיות חברים טובים בינכם -
חגית בק מעומר - אצלנו זה שבט " במדבר"

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

שבט און מקרית אונו משתתף בצערה של המשפחה וצערו של שבט הדר.
אחינו הצופים משבט הדר אנו צופי קרית אונו כואבים את כאבכם ביום קשה זה ומרכינים ראש לזכרו של אריאל ,אנו מקווים שלא תדעו עוד צער.


משתתפים בצערכם השכב"ג של שבט און

 

 

 

 

 


 

אנו שבט יהודה מהנהגת מרכז משתתפים בצער שבט הדר ! יהי זכרו ברוך!
אנו שבט יהודה מרכינים ראש ואבלים על המקרה הנורא, ומשתתפים בצער שבט הדר, משפחתו של אריאל ז"ל, וכל חבריו. כאשר צופה נפגע כל התנועה מרכינה את ראשה.
תהיו חזקים, אנו איתכם.

"חזק ואמץ", שבט יהודה, אור יהודה.

 

 

 

 

 


 

 

צופי ים יפו משתתפים בצער המשפחה והחברים.
חניכי ובוגרי שבט צופי ים יפו כואבים את אובדן אריאל ומבקשים להביע השתתפות בצער חבריו ושבט "הדר" ותנחומים למשפחה השכולה

 

 

 

 


 

אין מילים לתאר את גודל האסון!!!
אסון!!!!!!!
פשוט אסון נוראי!!!!ששמעתי על המקרה הייתי בהלם מטורף!!!!!זה פשוט מזעזע!!!!
עברה בי צמרמורת בכל הגוף...
אני משתתפת בצער הגדול של משפחתו ,חבריו,שבטו וכל קרוביו של אריאל בלומנפלד ז"ל!
ואני מקווה שלא יקרו עוד אסונות כאלה בעתיד...חס וחלילה!!!

 

 

 

 

 

 


 

 

 

שיר שכתבה שרון עדרי בפורום הדיונים הארצי

 

בכל דבר יש סוף
בכל רע יש גם טוב
הכל משתנה מהר
עד שזה יגמר

כמו שהשמש שוקעת
והירח אותה מחליפה
האויר נהיה אחר
עד שזה יגמר

איפה אנחנו עומדים היום?
איך אנחנו, נמשיך לחלום?
איפה האושר? איפה התקווה?
עד שזה יגמר, יבוא אחר

אותך כולם זוכרים ואוהבים
ובתמונות מביטים ומחייכים
ולא יבוא היום ותהיה רק זיכרון
אתה כוכב שנוצץ בלילה וביום

אמנם כל מה שנשאר עכשיו זה לבכות
אין דבר שיחזירך לחיות
זה נראה כי אין עוד יום ואין עוד מחר
ובלעדייך זה לא ישוב להיות, אותו דבר

איפה אנחנו עומדים היום?
איך אנחנו, נמשיך לחלום?
איפה האושר? איפה התקווה?
עד שזה יגמר, יבוא אחר

בין השמיים לאדמה יש שוני
השמיים מציינים את החופש
האדמה את הכאב והעוני
החופש שלך נלקח בלית ברירה
והעוני זה כשאין כלום, בלעדייך!

איפה אנחנו עומדים היום?
איך אנחנו, נמשיך לחלום?
איפה האושר? איפה התקווה?
עד שזה יגמר, יבוא אחר

ממלאך שומר בשמיים
אבקש רק משאלה
שלא ניפול כולנו לעוני

*שלא יהיה עוד חופש-בלית ברירה.*

פרסם כתבה »