zofim.org.il
  
 


 
מחלקת נוער וקהילה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת נוער וקהילה » ארכיון הכתבות » כתבה: טיול מיוחד

תמונת מגזין טיול מיוחד פורסם על ידי גלעד גושר
בתאריך 17/6/2004
בכתבה זו צפו 830 גולשים

דמינו לעצמכם טיול עם הצופים שבו מותר לעשן סיגריות במסלול, מותר לזרוק זבל על הרצפה (אבל לא יותר מדי..), ההליכה במסלול היא עצמאית כלומר חניך יכול להגיע 3 שעות לפני המדריכים לחניון, זריקת סלעים לבריכה לא מומלצת, אבל לא אסורה וכנל לגבי שתיית וודקה בלילה.

 

אם קשה לכם לדמיין כזה טיול זה בגלל שקשה להאמין שיש שבט שירשה לטיול כזה להתרחש במסגרת הצופית.

 

אז איפה כן יכול להתרחש טיול כזה?

בשביל לענות על השאלה הזאת כדאי קודם לספר על התהליך שעברתי עד הטיול.

 

קומונת מגדל העמק הגדירה לעצמה בתחילת שנה מטרות, כאשר אחת המטרות הייתה פנייה ונגיעה בקהל יעד רחב ככל האפשר.  

 

בשלב כלשהו השנה, התוודעה הקומונה ליחידת קידום נוער ביישוב ולפועלה:

יחידת קידום נוער, שפועלת במסגרת מחלקת הרווחה ביישוב (יחידות כאלה נמצאות בערים רבות ברחבי הארץ) תפקידה לטפל בבני נוער שנפלטו ממוסדות החינוך הפורמליים או באופן רשמי (פשוט לא רשומים לאף בית ספר) או שרשומים ולא מגיעים כלל לבית ספר. במגדל העמק קיימים כ140 בני נוער כאלה, והיחידה מספקת להם חוגים, לימודים – חלקם אפילו ניגש לחלק מהבגרויות, העשרות כמו קורס עוזרי מאמני כדורגל או קורס אלקטרוניקה, פעילויות חברתיות ועוד.

 

היחידה מגדירה את עצמה "הרשת הנורמטיבית האחרונה" של הילדים לפני שהם מגיעים למוסד, לבית כלא לנוער וכו'.

 

מאז שנודע לי על הילדים האלה, ועל היחידה, בער בי לעבוד איתם. מה עוד שעד אז המפגש שלנו עם אותם ילדים היה אפסי כיוון שאנחנו מגייסים בבתי הספר והם לא נמצאים שם בכלל!!

 

בקיצור, נעשה מאמץ רציני לעבוד עם היחידה השנה, אבל הדבר נמנע בגלל כל מיני סיבות ביניהם כמובן בעיית התקציב. (בשלב כלשהו כמעט נסגרה היחידה והילדים כמעט מצאו את עצמם ברחוב!)

 

למרבה המזל, דווקא בסוף השנה הושגו עוגנים תקציביים והוחלט עקרונית להתחיל פעילות שבועית של עמותת אתגרים והצופים בשנה הבאה לקבוצה של כ30 חברה בגילאי 16-18. כפעילות מקדימה, תוכנן טיול אתגרי של יומיים שישמש כמפגש ראשוני עם הפעילות.

 

עמותת אתגרים, שמעבירה פעילויות ספורט אתגרי לאוכלוסיות מיוחדות נבחרה להוביל את הפן האתגרי בטיול, ואני מטעם הצופים לקחתי על  עצמי את עניין הכלכלה (אוכל) והפן החברתי.

 

הטיול 

בבוקר הטיול נאספנו כ22 ילדים (21 בנים ובת) 3 עובדי היחידה 2 מדריכי "אתגרים" ואני. לאחר שהוסדרו כמה עניינים יצאנו לדרך לכיוון בית ספר שדה חרמון. מאחר ולא ניתן היה לעשן באוטובוס, עצרנו להפסקת סיגריות (גם בשביל המדריכים, לא רק בשביל הילדים). את המסלול התחלנו בבית ספר שדה, וירדנו לנחל שניר. בהפסקה הראשונה בזמן שהחברה עישנו העברתי להם את המשחק הראשון והאחרון שלי בטיול – כל אחד אומר את השם ומה הוא אוהב לאכול בסנדוויץ..

זה לא שלא תיכננתי עוד פעילות, פשוט איך לומר, זה לא היה מתאים.

עם מעט ג'ריקנים ובלי חולצות וכובעים למי שיש ג'ל, המשכנו והגענו לאזור שבו ביצעו המדריכים של עמותת אתגרים עם הילדים פעילות של בניית גשר חבלים ואומגה מעל המים. המדריכים הם מדריכים מקצועיים בשימוש בחבלים כלומר סנפלינג, טיפוס וכו'. הילדים שיתפו פעולה בצורה חלקית אבל כבר הבינו שזה הולך להיות טיול מיוחד. הפעילות לקחה בסביבות השעתיים וחצי, ואנחנו המשכנו רק כדי לגלות לפנינו כמה מהחברה העולים שהתחילו ללכת לבד והשתלטו על מטע אפרסקים שהיה ליד המסלול. בתגובה להערה שלי פלטו החברה באדישות "מה אכפת לי שזה של מישהו" ..

 

סיימנו את המסלול ליד קיוסק בשאר יישוב כאשר מותר לקנות כמובן.

המשכנו ל"עין טינה", טבלנו במעיין, החברה הציקו קצת לבנות מאולפנה שבאו גם הן לטבול, קצת עישנו חתכנו להם אבטיח הכנו קפה, ופנינו לחזור. לפני החזרה נתקלנו בכמה חברה שעלו למפל ללא ידיעתנו..

 

בערב הגענו לחניון היהודיה, עשיתי איתם בישולי שדה, סיכמנו קצת את היום (עם מי שהצלחנו למצוא..) והלכנו לישון.. ליתר דיוק הלכתי לישון.. החברה לא ישנו כמעט כל הלילה.

בבוקר התברר לי שהחברה היו רעבים אז הם אכלו חצי מהתירס שיועד לארוחת הצהריים..

ארוחת הבוקר כמובן, הייתה בהגשה עצמית (כל אחד פשוט לקח מהקופסאות הארוזות מה שהוא רצה..)

למסלול יצאנו עם מעט מאוד מזון לצהרים כי הילדים לא רצו לסחוב.

ביהודייה התבקשו החניכים לא לפזר את בדלי הסיגריות בשטח.

בעניין זריקת אבנים לבריכה הראשונה לעומת זאת, נאלצנו פשוט להמשיך ללכת כדי למנוע מהם להמשיך לזרוק. במפל השני בנו מדריכי אתגרים ביחד עם כמה חברה אומגה ענקית ועמדות סנפלינג.

את הצהריים אכלו חלק מהילדים עצמאית מהקופסאות, וחלק לא חיכו כלל והגיעו עצמאית לסיום המסלול.. לבדם ללא מדריך..

 

 

 

קשה על פי התיאור להבין מי הם אותם חברה אז אני אשתדל לתאר כאן:

דבר ראשון קשה לשייך אותם לקבוצה אחת: יש חברה מרוקאים, יש עולים, יש יותר רגועים, יש אדישים ויש בלאגניסטים.

הדבר היחיד שמאפיין את כולם הוא היעדר המסגרת. הילדים האלה, שהם לא רעים ביסודם ולא פחות טובים מאיזה ילד שמנת מיישוב עמיד (כמוני למשל) פשוט התנתקו מהמסגרת, והם לא רגילים לחוקים, לא רגילים לגבולות ולא מבדילים לחלוטין בין מה מותר ומה אסור.

לחלק מהילדים האלה של עולם פנימי מאוד עמוק: הם קוראים ספרים, מנגנים,  הולכים להופעות, יש להם תחביבים מגוונים וכו'.

רבים מהילדים האלה כועסים, אולי על החברה. והאמת, קשה להאשים אותם. חוץ מאנשי היחידה, המסגרות הקודמות שהיו בהם פשוט ניפו אותם מתוכן. בתי הספר לרוב מעדיפים לזרוק את התלמידים "הבעיתיים" מאשר להתמודד איתם.

 

הטיול הזה פתח לי את העיניים, ותרם גם לי ולתפיסת העולם שלי. זה, כפי שמגדירים בגרעין רעים – מפגש משמעותי.

אני סמוך ובטוח שבשנה הבאה החברה האלה יעברו תהליך נפלא ואיתם כמובן – חברי הקומונה שיעבירו אותם את התהליך הזה.  

 

 

למידע נוסף על עמותת אתגרים:            http://www.etgarim.org/

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה