zofim.org.il
  
 


 
משלחת ארצות הברית
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » משלחת ארצות הברית » ארכיון הכתבות » כתבה: מי היה מאמין שכבר הגיע אמצע הקיץ?

תמונת מגזין מי היה מאמין שכבר הגיע אמצע הקיץ? פורסם על ידי יאיר דנה
בתאריך 10/7/2018
בכתבה זו צפו 565 גולשים

 

מי היה מאמין?

מי היה מאמין שנשב עכשיו בוואן ונכתוב כתבה על זה שעבר חצי קיץ. חצי קיץ! פשוט לא נקלט.. כנראה שלא שיקרו כשאמרו שזה עובר מהר. מרגיש כאילו רק אתמול הגענו לקאמפ רמה והתחלנו את ההכנה למסע עם אור, שיר 

ומוישלה.

בלב שלם אנחנו יכולים להגיד שזו החוויה של חיינו, זה הזמן שלנו- ללמוד, לחוות, להתפתח, להופיע, לייצג, להתרגש ולגלות את קצה היכולת שלנו.
כל אחד מאתנו גילה במהלך החודש וחצי האחרונים מהן נקודות החוזק שלו, מהן נקודות החולשה, באילו מהדברים הוא יכול לתרום יותר ובאילו מהדברים פחות.

 

אנחנו מגיעים לאינספור קהילות, פוגשים אנשים במהלך הדרך ולומדים מהם המון. המשפחות המארחות, שלכל אחת מהן אנחנו מודים, על הדאגה, ההבנה ועל כמה שהן חלק בלתי נפרד מהשליחות שלנו.
האתגרים שאנחנו ניצבים בפניהם בכל יום מחדש מחשלים אותנו ועושים אותנו בני אדם ושליחים טובים יותר.

כשאמרו לנו לראשונה שהתקבלנו לקרוואן לא ידענו שבמילים אחרות זה אומר שקיבלנו משפחה חדשה. משפחה לכל החיים, אחת כזאת שאתה יכול להגיד על כל בן אדם שאתה מכיר אותו על כל צדדיו וגווניו, מכיר אותו במלוא מובן המילה, לטוב ולרע.

כמובן שאי אפשר שלא לכתוב על ההופעות שלנו, שעבדנו עליהן כל כך קשה במשך תקופה כה ארוכה. זו דרך מדהימה שבאמצעותה אפשר לגשת לאנשים ולהראות להם את הסיפור של ארץ ישראל דרך שירה וריקוד ישראלי, ודרך הסיפור האישי של כל אחד ואחת מאתנו. בכל הופעה אנחנו פוגשים קהל אחר, חלק מההופעות הן מול קהל יהודי וחלקן מול קהל מעורב, אין דבר יותר מעניין מזה- לראות איך גם קהל שהוא לא יהודי מגיב להופעות שלנו בצורה מדהימה ותחושת הסיפוק ברגע שאנחנו יוצרים את החיבור בניהם לבין ישראל היא תחושה שלא ניתן להסביר במילים.
בנוסף להופעות, הסט-אפ, וכל העבודה הקשה יוצא לנו גם לטייל המון, לחוות ולראות – בין אם זה לצאת לטיול בטבע ביוטה, הסטריפ בווגאס, שדרת הכוכבים בהוליווד ואין סוף של מקומות מדהימים שראינו.

יש רגעים במסע המדהים הזה שאתה אומר לעצמך- "בשביל זה באתי!" – וכדוגמא לרגע כזה, נשתף קטע מיומן של אחד מחברי הקרוואן-

"יום 18 לקיץ.
תאריך: 13.6.18

תמונת מצב – במיטה, בבית של לינור וראסטי, לפני שינה.
הופענו היום בבית אבות, הופעה בין הטובות שלנו. אחרי ההופעה דיברנו עם הקהל, שחלקם קמו מכיסאהגלגלים שלהם כדי למחוא לנו כפיים בסוף המופע כששרנו את התקווה. דיברתי עם אחת מהם והיא אמרה לי "אתם העתיד של ישראל, הפנים היפות והאמתיות שלה, ובזכותכם אני רוצה לחזור הביתה אחרי 35 שנה. אני רוצה לחזור ולא לעזוב לעולם, אתם משנים חיים של אנשים".
באותה שנייה אמרתי לעצמי – הצלחנו, עשינו את זה, העברנו את המסר שכל כך חשוב לנו להעביר, אחרי ששמעתי את זה התפיסה שלי השתנתה והחלטתי לתת לה חיבוק ענק ולהגיד פשוט תודה, כי פייר, התרגשתי"

מקווים שהקטע הזה עזר לכם להבין, אפילו טיפה, מה עובר עלינו פה וכמה זה משמעותי בשבילנו, ובטח שבשביל יהודי ארה"ב.

ולגבי הנסיעות בוואן – אין דבר יותר מגבש מזה! לשבת בוואן עם עוד 11 אנשים, במשך DRIVEDAY של 10 שעות, זו חוויה בפני עצמה. אז בטח אתם שואלים "מה אתם עושים בכל הזמן הזה?" אז התשובה היא - שרים ביחד, מדברים, מכירים לעומק, מתפקעים מצחוק, ישנים, עושים חידונים שבחיים לא הייתם חושבים עליהם בחיי היום-יום. והרשימה עוד ממשיכה!

אז עבר חודש וחצי, וחודש וחצי נשארו, וכמו שאומרים – "היד עוד נטויה", לעוד מלא זמן שלנו ביחד, זמן שלא נשכח בחיים, חוויות שתמיד נזכור עם אנשים שלעולם לא נשכח.

נאחל לעצמנו שהחודש וחצי הקרובים יהיו טובים בדיוק כמו שהחודש וחצי שעברנו עד עכשיו היו, ואפילו יותר!   

 

בהצלחה!   

רון, איתי, ליאב, ירין, עמית, נועם, ליהי, אפיק, רוני, נועה, שיר ואור

קרוואן אלמוג

Coast 2 Coast Friendship Caravan 2018

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה