zofim.org.il
  
 


 
אתר רלי היקרה,
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר רלי היקרה, » כתבה: פעולה שהיא לא רק זמני משחק

תמונת מגזין פעולה שהיא לא רק זמני משחק פורסם על ידי רלי היקרה,
בתאריך 3/10/2017
בכתבה זו צפו 500 גולשים

 

ש: רלי היקרה, אני מרכז צעיר בשבט ובגדוד שאני מלווה ישנה קבוצה של חניכים שהיא מאוד מאוד קשה, החניכים מגיעים לשבט וכל מה שהם רוצים לעשות זה רק לשחק משחקים ולא לעבור פעילויות.

בסופו של דבר מה שקורה בפעולה זה שהמדריכה שלהם לא מצליחה להשתלט על הקבוצה היא שולחת אותם לשחק משחקים כל הפעולה.

בתור מרכז צעיר שצריך ללוות את הראשגדית אינני יודע מה להמליץ לה לעשות. אשמח לדעת מה את ממליצה לעשות על מנת להפוך את המדריכה למוכשרת יותר להתמודד עם הסיטואציה, אני אוסיף ואומר שהמדריכה מתוסכלת לאחר כל פעולה מחוסר ההצלחה וזה פוגע במוטיבציה שלה ושל הצוות.

אשמח לתשובה,

תודה רבה

 


ת: אני כל כך שמחה שיש לנו מרכזים צעירים כמוך ששמים את החוויה של החניכים ושל המדריכים במרכז תשומת הלב. אני באופן אישי מאוד מאמינה בזמני משחק וחושבת שפעולה יכולה לעבוד מצוין גם כשמשחקים בה די הרבה. מה שמטריד אותי זה שהחניכים הם המכתיבים הבלעדיים של מהלך הפעולה. הם מובילים את המדריכה במקום שהמדריכה תוביל את הקבוצה. אם המשחקים אינם מתוכננים והם תוצאה של "הרמת ידיים" של המדריכה אז לא מדובר בתהליך חינוכי מתוכנן ומגוון אלא בזמן חופשי של החניכים ולא לזה נועדו מרחבי החינוך הצופי שלנו.

העצה הראשונה והכי טובה שהייתי נותנת למדריכה היא לא לנסות "להשתלט" על הקבוצה. לפעמים אני רואה מדריכים שצועקים שקט, מבקשים במשך שעות מהחניכים לשבת ונכנסים למעגל שאי אפשר לצאת ממנו שבמסגרתו הם קוראים את החניכים לסדר והחניכים ממשיכים בשלהם. הייתי חושבת עם המדריכה על כמה דרכים יצירתיות לתפוס את תשומת הלב של החניכים ולהכניס אותם לתוך פעילות.

אם זמן הצופיות אותו היא תכננה קורה בגבעה שממול למה לא פשוט להתחיל את הפעולה ב: "יאללה, חברים, בוא ננסה לרוץ, להגיע לגבעה ולהתיישב ביחד בשתי דקות. צאו לדרך!" ואם החניכים תזיזיתיים אפשר תמיד להביא אותם לריכוז באמצעות שיר משותף שהמדריכה מתחילה לשיר שורה והם עונים לה. כדאי להגדיר שבסיום השיר תמיד שומרים על שקט ומאפשרים לה להסביר את המהלך הבא. אפילו ריקוד מצחיק שהקבוצה תעשה ביחד, שייגמר בישיבה במעגל, יהיה סימן טוב לכך שהפעולה מתחילה!

גם לי מאוד חשוב שהמדריכה לא תחווה תסכול אחרי כל פעולה ולשם כך גייסתי את מיטב המוחות. במחלקת הדרכה של תנועת הצופים יושבים רכזי ורכזות הדרכה תנועתיים/ות - צוות מוכשר ומנוסה והחלטתי להיעזר בהם. תודה על העצות, הטיפים ורעיונות ללימור רולניצקי, דודו קרני ועומר זוננשיין! מקווה שהם יהיו לך לעזר:

* להגדיל את מעורבות חניכים בנעשה בפעולה: לתת לחניכים אחריות כמו הובלת זמן משחק, חידון, או נקודת מבט על כל נושא בעולם שמעניין אותם.

* תיאום ציפיות עם החניכים: כדאי לשאול אותם מדוע הם מגיעים לפעילות, להסביר שבצופים עושים כיף אבל יש כללים שעליהם יש להסכים כדי שיצליחו להפיק את המירב מהחוויה. וכמובן שתמיד מומלץ לספר לחניכים מה הולך להיות בפעילות. ממש לעבור איתם על המהלך ועל הנדרש מהם בכל שלב. למשל: שישתתפו בדיון, ישתפו פעולה בזמן משחק ויקשיבו להוראות עד הסוף בזמן צופיות.

 

צופיות: כמה שיותר זמני צופיות! הם ייהנו ויילמדו מהם מאוד וזו הזדמנות מעולה לתת להם להיות אקטיביים

ולעשות משהו בעצמם.

 

 

* משימת מסלול: במשימת מסלול עוזרים להם לבחור משהו שהם רוצים לעשות ואז פשוט מאפשרים להם לעשות את זה . אם הם יעבדו ביחד על פרויקט קבוצתי תהיה להם מוטיבציה פנימית לקחת חלק ולהשלים את המשימה והמדריכה לא תצטרך להתנהג כשוטר. אחרי הצלחת המשימה תהיה להם אמונה גדולה יותר בתהליך החינוכי ויש סיכוי טוב שמידת שיתוף הפעולה שלהם תגדל כי הם יבינו מה "יוצא להם מזה."

* חשוב שגם אתה לא תרגיש מתוסכל. המפגש בין מדריך לקבוצה הוא מפגש מאתגר. כל מפגש ייחודי ואין פתרונות קסם. אם היו, היינו כבר מגלים לכם מה הם :) תמשיך לנסות, תמשיך להתייעץ ותמשיך להאמין.

בהצלחה!

רלי וכל מחלקת הדרכה.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה