zofim.org.il
  
 


 
משלחת ארצות הברית
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » משלחת ארצות הברית » ארכיון הכתבות » כתבה: חווית הקיץ שלי - אופיר ישראל

תמונת מגזין חווית הקיץ שלי - אופיר ישראל פורסם על ידי יאיר דנה
בתאריך 20/9/2017
בכתבה זו צפו 1227 גולשים
נכתב במקור על-ידי אופיר ישראל

החוויה שלי

כשהתיישבתי לכתוב את הכתבה הזו מצאתי את עצמי בלי מילים, כי יש חוויות שהן חזקות מכל מילה כתובה. כשאני חושבת על הזמן שלי במחנה עולות לי בראש תמונות, תחושות, חוויות ורגשות שאני מתקשה לעשות בהן סדר ולהסביר אותן כפי שהיו.

אז מה זה באמת אומר להיות שליחה של תנועת הצופים הישראלים במחנה בארה"ב  ?

אני אופיר ישראל, בת 17 משבט לפיד בהנהגת איילון. בתחילת יוני הגעתי למחנה JCA SHALOM שנמצא במליבו, קליפורניה. לשליחות במחנה קדמה הכנה אינטנסיבית של כחצי שנה. גם ההכנה היוותה עבורי חוויה בפני עצמה, בה הכרתי חברים חדשים ונחשפתי לאין ספור תכנים בעולם הזהות הישראלית-יהודית שלי. 

קשה לי מאוד לתאר לכם איך נראה המחנה. אפשר רק להגיד שהוא גדול בשטחו, ממוקם על צלע הר שממנו ניתן לראות את האוקיינוס, ויש בו סוסים, אלפקות, פינת חי ואפילו פרה אחת בשם נורמן. בנוסף, יש במחנה שטח צופים, בקתות, אזורי התכנסות וחדר אוכל.

במחנה יש כ – 300 חניכים השייכים לקהילות היהודיות באזור קליפורניה. למחנה סדר יום קבוע שכולל 3 ארוחות ביום, פעילות העשרתית (כמו בריכה, רכיבה, ריקוד), זמן מנוחה ועוד המון דברים. מעבר לזה ישנם ימים נושאיים כגון יום ישראל שעליו היו אחראיים החבר'ה הישראלים במחנה וכולל פעילות חוויתית שמטרתה להכיר לחניכי המחנה את עם המדינה, הנופים, התרבות בישראל.

אבל עבורי, הזמנים הכי מיוחדים במחנה היו סופי השבוע. קבלת השבת המרגשת שבה כל המחנה יוצא החוצה שלוב ידיים ומברך על כניסת השבת, שירי השבת בארוחת שישי הכוללים שירים יהודיים, אמריקאיים וישראלים וההבדלה שמציינת את המעבר מקודש לחול.  

כבר שבוע וחצי לאחר הגעתי למחנה, הוא הפך בשבילי למשהו שהרגיש הרבה יותר מבית. המחנה הוא המקום הכי שמח ואופטימי שהכרתי. מקום בו אתה יכול להסתובב ולהרגיש הכי בנוח בעולם. מקום בו כולם מכירים את כולם וכולם החברים הכי טובים של כולם.

במחנה שימשתי גם כמדריכה כללית וגם כ"ספיישליסטית" של תנועת הצופים. כצופים, היינו מעבירים בין חמש לשש פעולות כל יום בנושאי תרבות ישראלית וצופיות.

בנוסף, כל בוקר וכל ערב העברנו מורלים לכל המחנה. היינו עושים מורלים מיוחדים משלנו וזה היה כיף בטירוף! לפני שהיינו עולים מול כולם, המחנה היה שר שיר מיוחד לכבוד הצופים. כל כך היינו מזוהים עם השיר הזה שבכל פעם שהיינו מסתובבים במחנה עם החאקי, החניכים והמדריכים היו שרים לנו את השיר הזה סתם לכיף.

במחנה חשתי לראשונה ובאופן עוצמתי מה זו גאוות יחידה. הייתי שליחה ונציגה של התנועה שגדלתי והתחנכתי בה מכיתה ד', שליחה של מדינת ישראל ויהודייה גאה. הריחוק מהארץ, המפגש עם תרבות שונה משלנו לראשונה בחיי ולאורך זמן ועם יהדות שונה, והעובדה ששימשתי כנציגה ושליחה שהעבירה תכנים על המדינה והצופים, יצרו בתוכי הבנה עמוקה יותר על מי אני ומאיפה אני באה כמו גם גאווה על הייחודיות והשונות שלנו, הישראלים, ועד כמה אנו ברי מזל שנולדנו וגדלנו כאן.


במחנה הצלחתי גם להכיר יהדות אחרת. שונה מכל מה שהכרתי עד עתה. יהדות ליברלית, פתוחה, מזמינה, מודרנית, מלאה בריקודים ושירים, חמה, מלטפת, ומעורבבת עם התרבות האמריקאית. כל אותם דברים שבארץ לפעמים נתפסים כמובנים מאליו או אפילו מיותרים, הפכו למיוחדים ומרגשים במיוחד, כמו תפילות, ברכת המזון וקבלת שבת.

 

גם המשפחתיות במחנה מדהימה. היינו 130 חברי צוות שהגיעו מכל קצוות העולם - לוס אנג'לס, ישראל, ארגנטינה, בריטניה, אירלנד, מקסיקו ומאיפה שרק תרצו. כולם חברים של כולם, מתנהגים כאילו מכירים זה את זה כבר שנים ומקבלים אחד את השני כל כך יפה ובחום. החניכים מאוד שונים מהחניכים בארץ, בעיקר בשל הבדלי מנטאליות, אבל היה בהם משהו שגרם לי להתחבר אליהם בשניות ולזכור אותם לעד.
 

 

כל רגע במחנה שווה 1000 מילים, וכל אחד הרגיש יותר מדהים מהשני.

 

 

אין לי ספק שהחוויה שלקחתי איתי מהמחנה תלך איתי עוד הרבה שנים ותשפיע על בחירות שאעשה בחיי ועל הכיוונים שאבחר בהם. החניכים שהדרכתי והחברים שרכשתי במחנה הם חברים לעד - אנשים שעברו איתי את המסע המשוגע הזה, נשארו לי בלב ולא יצאו משם בקרוב. אין יום שאני לא מתגעגעת אליהם ולמשפחת JCA SHALOM.

 

אופיר ישראל, איתי רש ואור סומך

מחנה JCA Shalom

משלחת ארה"ב 2017 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה