zofim.org.il
  
 


 
אתר יום המחשבה הבינלאומי
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר יום המחשבה הבינלאומי » כתבה: יום המחשבה הבינלאומי 2017

תמונת מגזין יום המחשבה הבינלאומי 2017 פורסם על ידי שחר שרה כהן
בתאריך 9/2/2017
בכתבה זו צפו 957 גולשים

 

שחר שרה כהן-שבט לביא הנהגת צפון

 

כחלק מתהליך המיונים למשלחת התנועתית התבקשתי לכתוב כתבה על אחד מכמה נושאים ובחרתי בנושא "יום המחשבה הבינלאומי". ובכן, למה דווקא בנושא הזה בחרתי? בחרתי בו כי בצורה מאוד מצחיקה הוא הנושא שגרם לי לחשוב הכי הרבה.

רגע של כנות: לא היה לי מושג מה זה יום המחשבה הבינלאומי עד שנכנסתי לגוגל לקרוא עליו קצת, הופתעתי לגלות שמדובר ביום הולדתו של באדן פאול – מייסד תנועת הצופים העולמית, ומטרתו של היום - כשמו כן הוא – לחשוב. לחשוב מהי מטרת ההדרכה בתנועה, לחשוב מהי מטרת התנועה, לחשוב מה המשמעות שלנו כחניכים ושכב"גיסטים בתנועה...

פעם כתבתי קטע שמדבר בדיוק על החשיבות של מחשבה בחיינו, על כמה שהמחשבות שולטות בנו יותר מאשר אנחנו שולטים בהן.
לדוגמא, אדם שסובל מדיכאון. הרי אלו המחשבות שלנו שעוזרות לנו לקום בבוקר ולחייך אל העולם גם כשלפעמים רוצים להישאר מתחת לשמיכה.

יום המחשבה הבינלאומי הוא כל כך משמעותי כי מבחינתי, הצופים הם שלימדו אותי לקום בבוקר עם חיוך ולאהוב את העולם ואת כל מי שנמצא בו. המדריכים שלי, שהיו ש"ש כשהייתי בכיתה ז, הם עד היום החברים הכי טובים שלי ואנשים שלמענם אני אהפוך עולמות, וזאת הודות לצופים והודות לכל מה שהם עשו בשבילי במסגרת הצופים, מהתמודדות עם הצקות בקבוצה ועד "סחיבת פצוע" באחד הטיולים... J


התנועה הכלל-לא-קטנה הזו עשתה למעני יותר מאשר אני אוכל להחזיר לה אי פעם, היא לימדה אותי לעצב את עצמי ונתנה לי הזדמנות לפתח את היכולות שלי ולגלות על עצמי דברים שלא ידעתי לפני. לולא הצופים לא הייתי חושבת שאני מסוגלת ללכת 16 ק"מ במדבר ביום אחד, ובטח שלא חשבתי שאני מסוגלת להקים את כל השכב"ג על הרגליים לצורך בישולי שדה ועוד להעביר פעולה חווייתית אחר כך.
הצופים גם פתחו לי דלת לדבר שאני הכי אוהבת בעולם – הדרכה: הרגעים הכי יפים הם הרגעים האלה כשאני עומדת מול 12 ילדות קטנות עם חאקי מצוחצח ועניבה צהובה-כחולה ואני מיישמת בהדרכה שלי את מה שהייתי רוצה לחוות בתור חניכה ומספקת עד כמה שאני יכולה את התמיכה שלה זקוקות בנות בגיל הזה.

 

ונחזור חזרה ל"יום המחשבה הבינלאומי". היום הזה הוא כמו יום הוקרה מבחינתי, יום שבו אני מתמקדת בהוקרת תודה לאדם שאחראי לכל התנועה הענקית(!) הזו, ולכל האנשים הקטנים שמתנדבים עד היום בעיר הקטנה שלי, בשבט הקטן שלי וגורמים לי להרגיש גדולה מהחיים.

אז אני מקדימה קצת את התאריך וכותבת כבר עכשיו מה צריך לזכור כל אדם ביום הזה ומה מטרות התנועה מבחינתי:
*מטרת התנועה מבחינתי היא לגרום למאות אלפי בני נוער עצלנים ברחבי הארץ לקום בחמש בבוקר באמצע יער, באמצע החופש הגדול ולתת להם לבנות מבנים שלא היו מביישים גם אדריכל שלמד את המקצוע במשך שלוש שנים.
*מטרת התנועה מבחינתי היא לנסוע שעתיים לקורס שאני יודעת שאני אהיה בו לגמרי לבד, לפגוש צופיפניקים חילוניים מרמת גן ועד אילת, ולפגוש נערה דתיה שלימים תהפוך לחברה הכי טובה שלי, ולפגוש צופיפניקים נוצרים - גם קתולים וגם אורתודוקסיים, לראות נערה מוסלמית עם ג'אלבייה וחבצלת על הגב, ולמרות כל ההבדלים בנינו להרגיש שזה המקום שאליו אני שייכת.

 

 

*מטרת התנועה מבחינתי היא ללמד ילדים כבר מגיל 10 על בעלי פיגור שכלי, אוטיזם או צרכים מיוחדים אחרים וללמד אותם לשלב את האחר בחברה ולקבל אותם כאילו זה הדבר הכי טבעי שיש, למרות שגם אנחנו "הגדולים" חוטאים ביחס שלנו לאחר הרבה פעמים.

 

*מטרת התנועה מבחינתי היא להרגיל את הילדים והנוער לצאת מהבית פעמיים בשבוע ולהפגיש אותם עם סיטואציות שלא היו מגיעים אליהן בלי הצופים.

 

*מטרת התנועה מבחינתי היא לאפשר לנו לפתח את יכולות המנהיגות, התקשורת ותרבות הדיון שלנו ולהכין אותנו כמו שצריך לצבא ולחיים שאחריו.

כל המטרות האלה ועוד רבות אחרות הן שקופצות לראשי כשאני שומעת את המושג "יום המחשבה הבינלאומי", ועכשיו אני מציבה לעצמי מטרה להפיץ את הרעיון של היום הזה ולספר לאנשים כמה הערכה מגיעה לבאדן פאול בפרט ולתנועת הצופים בכלל.
נכון, יש בצופים גם חסרונות רבים ותמיד יש לאן לשאוף וכיצד לשפר את ההתנהלות שלנו בשבט או בהנהגה, אבל ביחס לכל התרומות הרבות הללו, איך אפשר להשוות בכלל?
ואתם יודעים מה? אם כל הכתוב הנ"ל לא מספיק כדי לשכנע אתכם לרוץ לשבט הקרוב, אולי קצת תמונות יעשו את זה!





פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה