zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: ויקהל-פקודי

תמונה קטנה פרשת השבוע: ויקהל-פקודי פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 18/3/2004
בכתבה זו צפו 3083 גולשים

פרשת ויקהל- פקודי:
פרשת ויקהל - פקודי סוגרת את ספר שמות ולכן בחרתי לסכמו בעזרת סיפרו של הרב אבינר " טל חרמון". עניינו של ספר שמות הוא יצירת עם ישראל. תחילת הספר היא זוג פרשות: "שמות - וארא" שעסקו בהכנות ליציאת מצריים. אחר כך באות פרשיות "בוא - בשלח" שמדברות על יציאת מצריים עצמה. "יתרו - משפטים" שאחריהן עסקו במתן תורה בכלליות אך גם לפרטים. מן החרות הלאומית- פיזית שלנו לחרות הרוחנית - תרבותית שלנו.
אז בא השלב השלישי בעליית העם:
בפרשות "תרומה - תצווה" מופיע סדר השראת השכינה בתוכנו "ושכנתי בתוכם" (שגם כאן מדובר במצב הפיזי- בבית המקדש ובמצב הרוחני הנפשי בתוכנו- בנפשנו). אזי איננו עם בשמים, אנו חיים בארץ. וחי העם בארצו שבו ימצא בית המקדש שבו שכינת ה' שורה. והנה אחרי כל התהליך הזה קורה משבר בפרשת "כי תישא", העם חוטא בחטא העגל שהרי זהו משבר נורא שלכאורה הקב"ה צריך לנתק את קישרו עימנו. (אפילו המשילו חטא זה לחתן וכלה אשר הכלה מזנה תחת החופה).
צעד של ניתוק הקשר עימנו היה נראה מובן בהחלט אך לא, יש המשך לתורה. התורה אינה מסתיימת בחטא העגל. אנו מתגברים על המשבר. ישנם משברים במציאות, לא צריך להיבהל אלא להיפך להתגבר!. וכמו בסיפור וגם בסרט "סיכון מחושב"...- מורה "טירון", חדש שנקרא ללמד כיתה של עבריינים צעירים, פוסע לעבר הכיתה בפחד ובחשש כבד, וברגע שנכנס נתקל בשפת הדלת ונופל על הרצפה. צחוק פרוע וקריאות גנאי פרצו מהפיות של התלמידים (למי מאיתנו לא קורים לפעמים מקרים כאלו...) . לאחר זמן מה עמד המורה על רגליו ואמר בשקט: " קורה שנופלים, השאלה היא האם יודעים לקום?" . זה היה שיעורנו הראשון. דממה השתררה בכיתה ולפתע פרצו הילדים במחיאות כפיים כי התלמידים קלטו את המסר.
אכן לעיתים אנו נכשלים השאלה היא איך אנו מתייחסים לכישלון-  בחידלון או בהתגברות.
התורה איננה מסתיימת בחטא, אחרי חטא העגל בא בניין המקדש. פרשיות "ויקהל- פקודי" הן המסקנה האחרונה והן עוסקות בבניית המקדש.
אני מאחלת לכולנו שכמו שבני ישראל הצליחו לקום מהמשבר נצליח גם אנחנו לקום ממשברים הפוקדים אותנו לעיתים כה קרובות...

בברכת חזק חזק ונתחזק,
שבת שלום
קרן אייזנברג

פרסם כתבה »