zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: "שלח לך"

תמונה קטנה פרשת השבוע: "שלח לך" פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 11/6/2004
בכתבה זו צפו 2645 גולשים

בפרשת שלח-לך מתרחש אחד המהפכים הרציניים בספר במדבר ובקורות עם-ישראל בכלל. בני-ישראל שהיו בדרך לארץ ישראל וממש לפני כניסה, רצו, ע"פ המדרש, לשלוח מרגלים ע"מ לחלק ביניהם את הארץ ולדעת איזה חלקים טובים ומה אופיה של הארץ.

ע"פ פשט הכתוב אלוהים אומר למשה בצווי שמשאיר לפרשנות את השאלה מי רצה במרגלים ובכל-מקרה דורש שיהיה נציג לכל אחד מן השבטים. לאחר תדריך קצר,  יוצאים המרגלים למסע של ארבעים יום במטרה להקיף את כל הארץ ע"פ מסלול מדויק שנקבע מראש, ומגלים את נפלאותיה של הארץ שהיתה אז נטולת אבטלה וזיהום והניבה פירות אדירי מימדים. כשחזרו למחנה, ציינו שנים עשר המרגלים את כל היתרונות הנ"ל ועוד, אבל טרחו לסיים בפיסקה המפורסמת: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן:"(במדבר יג,כח-כט) כלומר למרות כל זאת וכל היתרונות - אין לנו סיכוי לכבוש את הארץ בשל התושבים. העם בתגובה פורץ בבכי מורד בה' ומבקש לחזור למצרים בטענה ששם היה להם יותר טוב. אלוהים כועס על העם ומבקש להשמידם אך בשכנועו של משה מתפשר על הרג מתמשך על פני ארבעים שנה של כל הדור הראשון של יוצאי מצרים, כך במקום גאולת-הבזק שתוכננה, מתעכבים בני-ישראל ארבעים שנה במדבר סיני מה שנותן להם עוד הרבה הזדמנויות לחטוא..

כמובן גם על חטא זה מניעיו ועונשו יש הרבה פרשנויות חלק מהם סותרות. רבים התלבטו בשאלה מה גרם לבני ישראל לחטוא, למה המרגלים שידעו את כוחו של ה' וראו את ניסיו ניסו לשכנע את העם באזלת ידו ולפיכך גם שלהם מול יושבי הארץ? שנית למה העם האמין לכך?

חז"ל ורש"י בעקבותם טענו שבנ"י אכן איבדו את אמונם בה' וזו הסיבה גם ששלחו את המרגלים - כיוון שלא סמכו על כך שה' יכבוש בשבילם את הארץ. פרשנים אחרים לעומת זאת ראו דווקא בעין יפה את הצעדים שישראל עשו על-מנת להתכונן גם בדרך הטבע לגאולת הארץ, החטא הוא אם כן, הוא רק בתוצאת המרגלים - הסירוב לעלות לארץ.

נחמה לייבוביץ' מציעה בעקבות ר' יצחק עמארנה, כי חטאם של בנ"י ושל המרגלים עצמם הוא זה שהם מאסו בארץ ישראל. הצעה זו נובעת באופן ישיר, כמעט הכרחי מפשט הפרשה - העם אומר שהוא לא רוצה לעלות לארץ, והקב"ה מתכעס ומעניש. חידושה של נחמה הוא במניע, מה גרם לעם-ישראל שהלך דרך לא מבוטלת ממצרים ועד קצה מדבר פארן להתיאש דוקא עכשיו? נחמה טוענת שהסיבה לכך שהם מאסוהיא שבני ישראל מפחדים, אחרי הרבה נדודים וחיים מאד מאד נוחים, בהם הם לא היו צריכים לעבוד אבל קיבלו אוכל בשפע, באופן ניסי ע"י המן והשלו שנחתו עליהם כל בוקר וערב. בני ישראל התרגלו לחיים הניסיים שהוענקו להם במדבר וכשהגיעו לפתחה של א"י הבינו שמרגע שייכנסו - הכל עומד להשתנות: הם ייאלצו לעבוד בעצמם לזרוע לקצור להלחם - לקבל אחריות על החיים שלהם.

זה מאד מפחיד לקבל אחריות על החיים שלך פתאום אחרי הרבה זמן שבו היית תלותי ונשען על חסדם של אחרים. לכן בנקודה מסוימת אני מאד מבין את החטא של חטא המרגלים, כי זה באמת מאד קל ונוח להיגרר למצב כזה. מצד שני צריך לזכור שזה עדיין חטא, למרות שבאמת קשה לעמוד בניסיון כזה. בהרבה מצבים נדרשת מאיתנו התמודדות עם מציאות קשה, מאיימת, מטרידה, סתם לא-נוחה - דווקא בהזדמנויות כאלה אנחנו צריכים לאזור כוח ולהתמודד עם המציאות האמיתית ולא לברוח לפתרונות נוחים.

פרסם כתבה »