zofim.org.il
  
 


 
אתר בחירות לכנסת ה20 - 2015
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר בחירות לכנסת ה20 - 2015 » ארכיון הכתבות » כתבה: בוגר פוליטי - רן לייבל

תמונת מגזין בוגר פוליטי - רן לייבל פורסם על ידי רן לייבל
בתאריך 18/2/2015
בכתבה זו צפו 1900 גולשים

היי רן, ספר על עצמך - איפה גדלת בתנועה? איזה תפקידים עשית?
את החאקי שמתי לראשונה בשבט שנה"ב בבאר-שבע, אלו היו ימים אחרים של השבט בפרט ושל הצופים בעיר. היינו כמה מאות חניכים וחניכות - ושכב"ג שרק גדל משנה לשנה. בשישית שלי הדרכתי ד' בנות, אני לא מבין איך זה קרה - אבל מאחוריי במפקד נאספו עוד ועוד ילדות קטנטנות שהגיעו מידיי שבוע לפעילות. 

בשביעית שלי הדרכתי חמישיות יחד עם מדריכה מדהימה אחרת, ואחרי הרבה מאד שנים בשבט- היה לנו שכבת חלוץ של כמעט 50 חבר'ה. אני זוכר שהיינו מאד גאים בשכבה הזאת שנכנסה לשכב"ג והיוותה כמעט 50% ממנו. 
אחרי שלא התקבלתי למשלחת- ונשבר לי הלב (עד היום צובט לי בלב כשאני שומע את הקראוון) התמקדתי ברצון לרכז- ואכן בשמינית נכנסתי יחד עם שלושה חברים מאד טובים שלי עד היום לרכז את השבט כמרכז הדרכה של שכבת נעורים ומלווה חמישיות. לא היה לנו מרכז בוגר באותה שנה- ואני זוכר שנה מאד משמעותית בליווי ובעבודה מול ההנהגה. שנה מדהימה שהובילה אותי גם לשנת שירות בגרעין רעים- שם יצאתי לשנה חד-פעמית בדימונה, חלק נכבד מהחניכים שלי בשנה הזאת הם עדיין בחיים שלי ולא מעט מהם עדיין בתנועה. זה מדהים שעברו יותר מ-10 שנים, כל דבר של שבט שגיא גורם לי עד היום להתרגש.... 

במהלך השירות הצבאי המשכתי להדריך בתנועה- הדרכתי שכבה בשבט שגדלתי בו, את החניכים שלי שהיו אז בכיתה ט'- המשכתי ללוות בכיתה יא' ו-יב' ואת רובם שלחתי לשנת שירות. לאחר הצבא חזרתי לתנועה- הפעם בהנהגת תל-אביב יפו. למרות שלא רציתי- שובצתי בשבט צבר. לקח בדיוק שבוע להתאהב בשבט הזה. הפעם המפגש עם התנועה היה יותר קשה ומורכב לי, הרגשתי שאני רוצה יותר ממה שהמסגרת יכולה לקבל בשלב הזה... הדבר הכי חשוב שקרה לי שם זה 14 חניכים וחניכות שהדרכתי בשביעית והשמינית שלהם, שהם הפכו לכוכבים הכי גדולים בחיים שלי עד היום. 

היו עוד כל מיני ניסיונות כמדריך שכבה ופרויקטור בתנועה- אבל שם מערכת היחסים די נגמרה. 

מה אתה עושה כיום בהקשר הפוליטי - איפה אתה פעיל ומה הביא אותך דווקא לשם?
היום אני מנכ"ל איגי- שזה ארגון לנוער גאה. התחלתי כמתנדב, עוד במקביל לעבודה שלי בצופים.  
אני מנהל יחד עם שותפה מדהימה (גם בוגרת תנועת הצופים) את הארגון שמכיל למעלה מ-2,000 בנות ובני נוער גאים מכל הארץ, מאילת ועד קרית שמונה ופועל בזכות 200 פעילים ופעילות. 

 במקביל ללימודים התחלתי להתנדב כי חפשתי מרחב להתעסק בזהות מינית ומגדרית- נושאים שהיו מאד מושתקים בתנועה בתקופה שלי, ורציתי לחפש מרחב של אנשי ונשות חינוך שיודע לדבר גם על מין, מגדר וזהות מינית אחרת. מאז אני פה, עובד בכל הכוח לשנות את חייהם של הנוער הגאה בארץ עם הצוות המדהים שלנו. במגביל אני מנסה לשלב התנדבות כפעיל במפלגת מרצ, הזהות הפוליטית שלי מהבית, מאז שאני זוכר את עצמי. 
בשנה האחרונה נכנסתי להיות חבר ועידה של מרצ, וככזה אוכל להשפיע ולעצב את המפלגה בעתיד. אני מאמין גדול בעשייה בשטח, באנשים שעובדים ביום יום שלהם לשנות את המציאות- אבל אני גם מבין ומכיר שבכנסת יש יכולת לשנות ולהשפיע, ולכן השינוי חייב להגיע גם משם. 
 


 מה יש בארגון "איגי" שכל כך חשוב לך לקדם?
נושאים כמו מיניות, זהות מגדרית ונטייה מינית הם לא רק שלי- הם של כולנו. אני מציע עולם משוחרר יותר, בני ובנות אדם שלא מפחדים לאהוב, להיות ביחד. כיום בחברה הישראלית הנוער הגאה נמצא בסיכון משמעותי יותר מנוער הטרו-סקסואלי, אחוז ההתאבדויות וההתנהגות הסיכונית גדול מכל נער או נערה אחרים- וזה כואב לי. במיוחד כי אני זוכר מה זה להיות ב"ארון" וזו תחושה נוראית. אני מאמין גדול שכל אחד ואחת מאיתנו מחזיקה בכוח לשנות את המציאות הזאת. נתחיל בלהתייחס בפחות סבלנות כשאנחנו שומעים את המילה "יא הומו" בחדר שכב"ג... 

  האם יש לך תכניות או שאיפות עתידיות, ספציפיות או כלליות לעסוק בפוליטיקה? 
השאלה מה אתה מגדיר פוליטיקה? בעייני כל עבודה שעוסקת בחינוך- היא פוליטית. אנחנו מעצבים ומחנכים את הנוער שלנו, ומחליטים מה להעביר לו, איך להעביר לו, אילו תכנים לחשוף מולו ואילו לא- זה פוליטיקה. 

 התנועה לפעמים גורמת לנו לחשוב שהשיח הפוליטי נגמר ומתחיל בשיח "האם להחזיר את רמת הגולן", אבל הוא הרבה יותר רחב. הבחירה להיות איש חינוך- היא פוליטית, ואני מתכוון לעסוק בחינוך כל חיי- לכן התשובה היא כן, אני אעסוק בפוליטיקה, בתקווה בתפקידי מפתח וניהול בחינוך הנוער בישראל בהם אוכל להשפיע על המרחב הבטוח והמשמעותי של כל נער ונערה בישראל  

האם וכמה תנועת הצופים תרמה לעיצוב הזהות הפוליטית שלך? ולבחירה שלך לפעול באופן פוליטי בחיים האזרחיים?
זה מאד מורכב. לפני חודש דיברתי עם חברה שלי מהגרעין ואמרנו שכמעט כל מה שאנחנו יודעים לעשות- למדנו בתנועה. אנשים שאני עובד איתם היום, בני 30 ומעלה מתרגשים מהפקה של סמינר שהוצאתי בכיתה יא'. התנועה נותנת לנו כלים משמעותיים מאד בניהול, הדרכה, פיתוח ומנהיגות שגורמת לנו אח"כ לא לראות בשום דבר מחסום- אלא הזדמנות, וזה מאד משמעותי כשאתה מתעסק בפוליטיקה ובחינוך. 

 אני חושב שהרבה דברים למדתי בלימודים האקדמאיים שלי, והזמן "מחוץ" לתנועה- גרם לי להבין הרבה דברים על מה התנועה נתנה לי. אם הייתי חוזר לרכז שבט היום הייתי הרבה יותר מדבר על זה עם השכב"ג שלי. 


 מסר לקראת הבחירות עבור חניכי התנועה?
אל תסתפקו במועט. זה הבעיה הכי גדולה היום. תחלמו גדול. 
זה רלוונטי לבחירות במרץ וזה רלוונטי לניהול התנועה. התנועה היא שלנו הרי , לא?

ויותר מזה- צאו ללמוד. תשאלו, תקראו, תבינו יותר. אני בכיתה יב' לא הבנתי למה אני צריך לדעת.. היום אני יודע שכל דבר שקורה בחיים שלי- החל מהתקציב בשבט, המדים בתנועה, ההשתתפות שלנו באירוע כזה או אחר, השכר דירה שלי, העיתון שאני קורא בבוקר- הכל פוליטי. אני לא מפחד מזה יותר כ"כ. 

משהו נוסף שתרצה להוסיף?
"הומו" זה לא קללה. והנוער הגאה קיים בתנועה- כמו שהוא קיים בכל מקום. ואולי הגיע הזמן יותר להתעסק בזה? 

וכמו תמיד- לעניבה והחאקי, לאנשים, לזכרונות תהיה פינה חמה בלב שלי עד סוף חיי. בני ובנות האדם שפגשתי בשבט שנה"ב, שגיא וצבר ובכלל בהנהגה- ילוו אותי כל חיי. אבל לפעמים זה לא מספיק, תנועת הצופים היא היום התנועה הכי משמעותית וגדולה בארץ שלנו, וככזאת- כל בוקר אנחנו אמורים לשאול את עצמינו: מה היום עשינו בשביל לשנות לטובה את חייהם של אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל?  

תודה רבה לרן לייבל!
אנו מאחלים לו הצלחה רבה בדרכו הפוליטית והחברתית!
בוגרי תנועה הפעילים פוליטית (מכל קצוות הקשת) ומעוניינים להתראיין לאתר התנועתי מוזמנים ליצור קשר עם webmaster@zofim.org.il

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה