zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » כתבה: אדם קליימן מספר על העבר והווה כצופי

תמונת מגזין אדם קליימן מספר על העבר והווה כצופי פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 10/7/2014
בכתבה זו צפו 863 גולשים
נכתב במקור על-ידי אדם קליימן

 

 

כולנו ילדים של הצופים

אדם קליימן בן 32, בוגר שבט משואות גדוד ארד מתגורר בישוב אלון, נשוי למוריה (בוגרת שבט משואות גדוד ארד) ואבא ל- 2 מתכנת ומעצב את עלון "קול צופייך" ב 4 השנים האחרונות

ב- 4 השנים בהם אני עובד ב"קול צופייך" זכיתי לחזור ולהיות חלקיק במערכת הנהדרת שכל כך אהבתי כשהייתי נער. הצופים באמת היו חיי. היום, אני מסתכל על בני דודים שלי שנמצאים בשבט משואות ובשבט מודיעין ושמח לראות שעדיין יש את אותו החשק וההתחייבות לצופים, לשבט ולגדוד. זכיתי גם להיות יותר מעודכן ושמחתי לשמוע על שבטים חדשים שנפתחו ועל מספר החניכים שעולה. 
 

כל שנה, כשמגיעות ההודעות על מחנות הקיץ, אני חושב לעצמי "הנה עוד שכבה חושבת שהיא מסיימת את התקופה שלה בצופים", אבל הם לא יודעים שמה שהם עברו בצופים נמשך לכל החיים. אם זה שפתאום אתה עושה איזה קשר מוט בגינה, או נזכר בפעולה על לחץ חברתי, כשהחברים האמתיים שלך מהצופים ובעיקר מהגדוד ממשיכים איתך לאורך כל הדרך, או כמו שראיתי בפייסבוק חברה כמה שכבות מעליי מהשבט שמתמודדת במחלת הסרטן, שמסביב למיטה שלה נמצאות כל החברות שלה לגדוד. או בחתונה של קרוב משפחה, פתאום לראות גדוד שלם (שהייתי שמיניסט שלהם) קופץ לפני החתן והכלה בדרך לחופה. ואלה רק כמה דוגמאות מהשבועיים האחרונים. כמובן שאני מאד נהנה לקרוא את המאמרים של הבוגרים ולגלות, שלמרות שכל אחד בא/ הלך לכיוון אחר, אפשר לראות את השפעת העדה עליו.

קצת על פרשת השבוע: קראתי את הפרשה וראיתי שזה שמדובר על פנחס ומדיין שבהמשך לתיאור חטא בעל פעור בפרשה הקודמת (בלק), פנחס מקבל שכר מה' על מעשה הקנאות שעשהה' מצווה לערוך מפקד (מעניין אם הם עשו מורל לפני המפקד) נוסף של בני ישראל לפי משפחות לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות. מצוקתן של בנות צלפחד- ה' נענה לפנייתן וקובע שגם נשים יוכלו לנחול נחלה, אם אביהן מת ללא בנים. משה מצטווה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס. לאחר מכן, ה' מצווה על משה למנות מנהיגים שיחליפו אותו לאחר מותו, "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". משה ממנה את יהושע בן נון להיות יורשו בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי של ה' ציווי על קורבן התמיד ופירוט כל קורבנות המוספים של החגים.

כל רעיון שעלה לי על הפרשה, התקשר למצב המדיני-ביטחוני שלנו היום וממש לא רציתי לגשת לפרשה עם מחשבות על המצב. פה נתקעתי ואז נזכרתי בטיפ גדול שסבא שלי ז"ל נתן לי: שתמיד יהיה לך דבר תורה מוכן, לא משנה על איזה פרשה, ואז תמצא את הקשר לפרשת השבוע (תמיד אפשר למצוא הקשר).

אז הנה ההקשר לפרשה מדרשת בר המצווה שלי (פרשת "ויחי"):

בפרשת פנחס מוזכרים השבטים וחלוקת הנחלות בארץ ישראל, ונשאלת השאלה, למה בני ישראל קרואים אחרי יעקב ("ישראל") ולא אחרי אברהם אבינו או יצחק? נסתכל על אברהם, היו לו 2 בנים: אחד יצחק שהלך בדרכו ואחד ישמעאל שלא הלך בדרכו. נסתכל על יצחק, שגם לו היו 2 בנים, יעקב ועשו, יעקב הלך בדרך אביו ועשו לא. עכשיו נסתכל על יעקב, ליעקב היו 12 בנים שכולם הלכו בדרכו. וכך, המורשת והערכים שעליהם גדלו, ממשיכה לדורות הבאים אחריהם.

לסיום, המון בהצלחה לכל השמיניסטים שמסיימים את התקופה והולכים להמשיך את המסורת של הצופים והעדה, מחכה לראות את שמכם במאמרים המתפרסמים ב "קול צופיך" בעתיד.

 

חזק ואמץ
שבת שלום
קיץ שמח ושקט.

 

 

 

פרסם כתבה »