zofim.org.il
  
 


 
אתר טיולי חנוכה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר טיולי חנוכה » ארכיון הכתבות » כתבה: הרקע ההיסטורי לחג החנוכה

תמונת מגזין הרקע ההיסטורי לחג החנוכה פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 17/12/2003
בכתבה זו צפו 7205 גולשים

סיפור המכבים מרד החשמונאים

 לפניכם מובא סיפור "נס חנוכה", קודם כל לצורך ידיעה וכן אפשר :

 לספר אותו בהמשכים בטיול חנוכה, או במהלך מספר פעולות שלפני חנוכה.

  • ליצור ממנו הצגה
  • לחלק את החניכים לקבוצות, כל קבוצה לומדת את חלקה ועליה לחבר שיר, קליפ, הצגה, מחזמר וכו' בפני כל הקבוצה
  • ליצור פאזל מכל חלקי הסיפור ובעזרת חידון, מי שעונה על תשובה נכונה יקבל חלק מ"סיפור חנוכה".

 

אנטיוכוס גוזר גזירות על היהודים

הדבר היה לפני למעלה מאלפיים שנה. בארץ יהודה שלטו היוונים. ירושלים היתה חרבה ושוממה, ורבים מן היהודים זנחו את דת אבותיהם והלכו אחר מנהגי היוונים קראו להם " מתיוונים" כי רצו לחקות את היוונים השליטים. בימים ההם מלך ביוון אנטיוכוס, וקיסר רשע זה גמר אומר להרחיק מדתם את מעט היהודים אשר חיו בארץ ישראל ולהכריחם לעבור לדת האלילים היוונית. הוא ביטל את עבודת האלוהים בית המקדש, הכהנים נאלצו להקריב קורבנות לזאוס, אליל היוונים.

 

מתתיהו קורא למרד

 בכפר הקטן , מודיעין, שבהרי יהודה חי כהן יהודי ישיש ושמו מתתיהו בן יונתן מבית חשמונאי, אמיץ לב היה מתתיהו, נאמן לדת אבותיו ומוכן להקריב נפשו למענה. חמישה בנים היו לו, אף הם גיבורים עזי נפש כמוהו: יוחנן, שמעון, יהודה, יונתן ואלעזר. השלישי- יהודה, היה הגיבור מכולם.

יום אחד הגיעו למודיעין פקידי הקיסר היווני, העמידו במרכז הכפר מזבח לעבות אלילים והזמינו את התושבים לבוא ולהקריב עליו קורבנות לאלילי יוון. מכיוון שמתתיהו היה נכבד ביותר מבני המקום, פנו אליו פקידי הקיסר והזמינוהו להיות הראשון למקריבים ולשמש במעשהו אות ומופת לכל התושבים. אך מתתיהו נשא ראשו בעוז והשיב:

גם אם יסורו כל עבדי הקיסר וישמעו לקולו להמיר את דת אבותיהם, אנוכי ומשפחתי לא נסור ימין ושמאל מאחורי חוקת אבותינו.

אז ניגש אל המזבח אחד היהודים המתיוונים, אשר רצה לשאת חן בעיני פקידי הקיסר, והתכנון להקריב קרבן לאל היווני, מיד רץ אליו מתתיהו הכהן והרגו למוות, הרג גם את פקיד הקיסר, ואת מזבח האלילים שבר לרסיסים. לאחר מכן קם, וקרא אל התושבים בקול גדול: מי לאדוני אלי!

 

המרד מתפשט

לאחר מעשים אלו לא יכל עוד מתתיהו להישאר בכפר הקטן מודיעין, מפחד פקידי הקיסר והיהודים המתיוונים עושי דברם.אסף את משפחתו, קרוביו וידידו ונדד איתם אל ההרים, שם הצטרפו אל דגלם אלפי יהודים נאמנים לדתם.

גדודי המורדים התרבו והלכו. לכל מקום אליו הגיעו התנפלו על גדודי הסורים היוונים אשר מלאו את הארץ והרסו את מזבחות האלילים. כעבור שנה מת מתתיהו הזקן ונקבר בכפר מולדתו- מודיעין. לפני מותו ציווה על בניו להמשיך במלחמת הקודש ולא להניח את הנשק, עד אם תטוהר הארץ מעבודת האלילים הטמאה.

 

יהודה המכבי ואלעזר

עם מותו של מתתיהו ירש את מקומו השלישי בבניו, יהודה. גיבור הגוף והרוח היה יהודה, נועז ואמיץ, קנאי לעמו ולדתו ושוי לבלי חת.

ליהודה ניתן השם "מכבי".( הוא נודע בתולדות עמנו כיהודה המכבי, וגדודיו לוחמיו נודעו כמכבים).

מדוע קראו לו "מכבי"? - יש אומרים כי שמו בא להזכיר את מתתיהו, אביו , ע"י ראשי תיבות של שמו: מתתיהו כהן בן יוחנן.

אחרים אומרים כי מקור השם באמונה בקב"ה: מי כמוך באלים יה'.

ואחרים סבורים שהשם בא מ"מקבת", שפירושה פטיש, כי יהודה מחץ את אויביו כפטיש, כמקבת.

יהודה החל את מלחמתו ביוונים בקבוצות קטנות, שהיו תוקפות לגיונות אויב בודדים, גוברות עליהם ומכניעות אותם. אולם הופעתו של יהודה הגיבור הפיחה אמונה והתלהבות בקרב היהודים, ועד מהרה הפכו קבוצות לוחמיו לצבא אדיר, שהניס את צבאות האויב והכניעם.

אחיו של יהודה, אלעזר, נלחם איתו במלחמותיו. באחת המלחמות בהם הותקפו המכבים ע"י חיל יווני גדול, הבחין לפתע אלעזר בפיל גדול במחנה האויב וחשב שהמלך רוכב עליו. הוא רצה להביך את היוונים, הסתער על הפיל ונעץ חרב בפיל המקושט, אך הפיל צנח עליו, מעך אותו והמיתו.

 

יהודה וגדודיו

 יהודה וגדודיו צעדו מנצחון לנצחון, ואחר קרבות קשים ומלאי גבורה הגיעו לשערי ירושלים, פרצו לעבר הר הבית ונכנסו לבית המקדש. עגום ומעציב היה מראה בית המקדש העזוב והחרב הרוס היה כולו, והמזבח מטומא בעבודת האלילים. שערי המקדש היו שרופים , הבנין היה שומם, ובחצרות מסביב צמחו עשבים. בני יהודה בני יהודה ואנשיו הזדעזעו למראה הטומאה, ההרס והזובה, אך מיד נגשו למלאכת הטיהור. את מזבח האליל היווני זאוס שיברו לרסיסים, ועל הריסותיו הקימו מזבח לאלוהים. במקום כלי המקדש שנשדדו ע"י היוונים יצקו מזבח מכסף שלל אויביהם, כלים חדשים. בחצרות בית המקדש הדליקו נרות לבשר על הישועה הגדולה.

ביום עשרים וחמישה (כ"ה) בחודש כסליו, לאחר שלוש שנות עבודה זרה, טוהר המקדש מכל טומאה. ובחגיגה רבת -עם נערכה חנוכת הבית שמונה ימים נמשכו החגיגות , שמונה ימים אלה, הלא הם שמונת ימי החנוכה.

פרסם כתבה »