zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: "בהעלתך"

תמונה קטנה פרשת השבוע: "בהעלתך" פורסם על ידי נדב שמגר
בתאריך 1/6/2007
בכתבה זו צפו 2593 גולשים
 

מידי שנה נרכשים ברשתות השיווק אלפי נרות נשמה, אותם הנרות העבים הנמצאים בתוך פחית מתכת ומודלקים לרוב בעת אירוע של זיכרון, כגון זיכרון הנופלים במערכות ישראל, אך לא רק במקרים אלו אלא גם לזכרם של אלו שזכו לסיים תפקידם בעולם בשיבה טובה. כלהבה זכה המושכת כל כך את תשומת ליבנו...

הרב משה רודמן יבל"א, צוטט אומר כי מציאת ההסבר למנהג הדלקת הנר נראה כבר לפני כ-700 שנה. ולשם כך הביא הוא ציטוט מדברי הרב 'בחיי', גאון מפורסם שחיי לפני כ-700 שנה וכך נכתב: ''ידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל. ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא בינה, אף על פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט..."

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא ה', אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (ספר בראשית א')


האור הוא הדבר הראשון שנברא מתוך התוהו ובוהו. בספר משלי קיימת הקבלה בין 
האור לתורה כבריאה הראשונה. והבעל שם טוב מסביר כי הקב"ה גנז את האור בתורה.
הנשמה היא ניצוץ של אור שהתנתק משורשו האלוהי. כך גם במיסטיקה היהודית, כמו בספר הזוהר ובכתבי מקובלים רבים, מייצג ומסמל הנר את נשמת האדם את הפנימיות הזכה של האדם משורשו...

 

"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כז')

מכירים את נרות השבת שאמא מדליקה לכבוד שבת? כאן, שלא כזיכרון למת - בנרות אלו ישנו ביטוי עמוק למהותה של השבת – זיכרון למעשה בראשית, אך גם להשרות את השלום. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שמחפש, ונתקל ונכשל ברהיטיו, וכל ביתו נראה בעיניו כתוהו ובוהו. ומשעה שהדליק נר של שבת בא שלום לבית, נמצא אם כן, שנר שבת העושה שלום בבית על ידי תוספת אור קטן הרומז לתיקון העולם שיעשה על ידי הוספת אור תורה ואמונה.
וכך אמרו חז"ל בספר ילקוט שמעוני לפרשת בהעלותך:" השבת נרותיה הן כבודה, אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון... ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה אלא בכבודי אני מאיר לכם... והאומות עתידין להיות מהלכין לאורכם...  וכל כך למה? - בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת".

 

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו:  בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.  וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה ָה', אֶת-מֹשֶׁה. (ספר במדבר, פרשת בהעלתך -פרק ח' פסוק א')

 

השבוע נקרא בבתי הכנסת את פרשת השבוע: "בהעלתך" אשר נפתחת בצווי אל אהרון הכהן, להדליק את המנורה בבית המקדש. מנורת זהב זו היא כמשל לעם ישראל. נרותיה של המנורה גם כאן, או אולי מכאן עיקר הסמליות לנשמה. את הנרות הללו אהרון מצווה להדליק ובכך לעורר את נשמותיהם של בני ישראל, החיים, לחדור אל ליבותיהם ולעורר את הנשמה הנמצאת בכל יהודי ויהודי.

אגב, חשוב לציין כי ברבבות השנים נקבע כי המנורה תהיה סמל המדינה.. אותה המנורה המקשרת אותנו עם העבר המפואר. היא מזכירה לנו את המשכן, את בית המקדש. את זמן חירותנו. המנורה כאמור הייתה אחד הכלים שעמדו במשכן. והיא גם המסמלת את האור...

 

עתה משאנו מבינים את משמעות הדלקת הנר ומהי הסימליות העומדת מאחוריה אנו יכולים להבין שזוהי בעצם ההדלקה של הנר לכלל נשמותיהם של בני ישראל, לחדור אל ליבותיהם של כולם מתוך הקודש של מרכז העם היהודי והוא המשכן, והחשוב הוא, אפוא, לא מה אתה מדליק אלא באיזו כוונה, באיזו משמעות אתה מצית את הלהבה בנר ומה עומד מאחוריה, בדיוק כמו אהרון הכהן…

 

בתקווה שנוכל להדליק נר גם לחיים, לא רק לזיכרון,
ומכאן שנדע להאיר פנים זה לזה…

 

שבת שלום.

 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה