zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה- פרשת משפטים

תמונת מגזין בעין הפרשה- פרשת משפטים פורסם על ידי רוני גוס
בתאריך 27/1/2014
בכתבה זו צפו 1113 גולשים

יצא בתאריך כב' בשבט התשע"ד, 23.1.14

 

 

פרשת משפטים: למי מגיע צדק? 

רב ד"ר יעקב נגן ר"מ בישיבת ההסדר בעתניאל, מחבר הספרים 'נשמת המשנה' ו'להתעורר ליום חדש – קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים'

 

'כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק'. בניגוד להתרשמות של מוקי, דווקא יש שמדברים על צדק והוא נושא מרכזי בתורה. עצם המיקום של פרשת משפטים, המוקדש לערכים של הצדק, מלמד על חשיבותו.

הפרשת הקודמת, יתרו הסתיימה במעמד הר סיני, ההתגלות המשמעותית ביותר של אלוהים בתולדות העולם. בפרשת משפטים, מיד לאחר מכן, התורה מפרטת את חלק מהמצוות שנאמרו בסיני – ובוחרת להדגיש דווקא את אלו הנוגעות לצדקה ומשפט. רש"י מוצא בסמיכות הפרשיות ביטוי להֱיות 'הדין יושב ברומו של עולם שהרי לעשרת הדברות סמכו הכתוב דכתיב "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (שמות כא, א)' (רש"י למשנה אבות א, א). יתרה מזו, פרשתנו פותחת בו"ו החיבור, 'ואלה המשפטים', ובכך מצביעה על הקשר ההדוק בין הפרשיות. עניין המשפט מקיף אפוא את ההתגלות משני עבריה, שהרי גם לפני ההתגלות עסקה התורה במשפט – יצירת מערכת משפט, מינוי שופטים. הזיקה בין שני הנושאים מעידה לא רק על חשיבות המשפט אלא על הזיקה העמוקה שבין צדק ומשפט לבין התגלות אלוהית בעולם.

אולם דומני שהשאלה הגדולה היא לא כמה חשוב הצדק אלא מה הוא צדק ועל מי להכיל אותו. גם בזה יש לתורה הרבה מה לומר. מה הוא הצדק? התורה לא מסתפקת בדרישה שלא לפגוע בזכות הקניין של הזולת, בחינת "חיה ותן לחיות", אבל היא גם תובעת פעולה אקטיבית של עזרה לזולת, כמו למשל השבת אבדה (שמות כג, ד) ועזרה בפריקת המשא מעל בעלי חיים (שם, פסוק ה).

אולם השאלה האקטואלית ביותר היא את מי כוללים חוקי הצדק? האם רק אותנו? בתפילת אברהם אבינו עבור אנשי סדום, הצלתו של משה על ידי בת פרעה, התערבות של משה להגן על בנות מדיין, חוזר במהלך התורה היסוד שהצדק אינו רק עבור אנשים שכמותך, 'אנשי שלומנו', אלא גם עובר האחר והשונה. בתחילת שנת 2011 פורסם מה שמכונה 'מכתב הרבנים' האסר באיסור גורף להשכיר או למכור בית לאדם שאינו יהודי. בעיני פסק זה עומד בניגוד מוחלט לערכי הלבה של התורה.[i] הכותרת של אחד מהמחאות נגד המכתב, עצומה שארגנו תלמידי ישיבה, לקוחה מהפרשה: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג:ט) .

ניתן להבין מאיפה בא היחס השלילי של יהודים רבים בנוגע לאחרים. אחרי שסבלנו מאלפי שנות רדיפות על ידי גויים, כאשר גם בזמננו אנחנו נמצאים במאבק קיומי עם עם אחר, טבעי שיתפתח יחס של חשדנות ואפילו עיונות ביחס ללא יהודים. אולם זאת אינה הדרך היחידה להתמודד עם הצלקות של העבר ואתגרים של ההווה. גם במצרים ישראל חוו מאות שנים של סבל ורדיפות. אבל במקום לקחת מהחוויה הקשה הזאת אנרגיות שליליות, התורה מכוונת אותנו לקחת את היכולת להיות אמפתיים לגר מתוך הזיכרון שגם אנחנו פעם היינו האחר בתוך החברה. במקומות אחרים נדרש לא רק להימנע לפגוע בגר אלא לפתוח את הלב כלפיו               

"וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא יט:לג-לד).

 

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה