zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה- על הלל והודאה

תמונת מגזין בעין הפרשה- על הלל והודאה פורסם על ידי מיטל להמן
בתאריך 28/11/2013
בכתבה זו צפו 1149 גולשים

 המצווה החשובה ביותר בחנוכה/ הרב נתנל בוקס

הרב נתנאל בוקס הוא בוגר ישיבת הר עציון ור"מ בבית המדרש לנשים במגדל עז בתוכנית לפני שירות

 

"נר לי, נר לי, נר לי דקיק" – כך שר כל ילד בגן בשבועות הסמוכים לחנוכה, ולא לחינם, שהרי נרות החנוכה תופסים מקום מרכזי ביותר בתפיסתנו את חנוכה. אם מישהו היה עוצר אותנו באמצע הרחוב ושואל: מהי המצווה המרכזית ביותר בחנוכה? נראה לי, שכמעט כולנו, היינו עונים ללא היסוס: הדלקת נרות.

לכן, מאד מפתיע לגלות שהסוגיא שעוסקת בקביעת ימי החנוכה, לא טורחת להזכיר את הצורך בהדלקת נרות חנוכה:

"מאי חנוכה? דתנו רבנן... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה." (שבת דף כ"א עמוד ב)

הברייתא חותמת בקביעה: "עשאום ימים טובים בהלל והודאה", אך לא מספרת לנו על המצווה, שעד כה חשבנו שהיא החשובה ביותר בימי החנוכה, מצוות הדלקת הנרות!

 

האם האינטואיציה שלנו מוטעית? האם יכול להיות שאנחנו מדגישים את החלקים הטפל שבימי החנוכה ומזניחים את העיקר?

יכול להיות שהתשובה לשאלות אלה היא שקצת כן וקצת לא. זאת אומרת שהנרות הם בהחלט משמעותיים, אבל אולי לא תמיד אנחנו מעניקים לנרות החנוכה את המשמעות הראויה.

כאשר הרמב"ם מתאר את חשיבות הדלקת נרות חנוכה, הוא מתנסח כך:

"מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו..." (הלכות מגילה פרק ד' הלכה י"ב, ולהרחבה כדאי לעיין גם ב"הררי קדם" של הרב סולובייצ'יק סימן קס"ה)

מטרת הדלקת נר חנוכה היא "להודיע הנס", אך לא רק זאת, אלא: "להוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו". כלומר, לדעת הרמב"ם הדלקת הנרות היא חלק מצוות ההודאה הכללית של ימי החנוכה.

מעניין שהרמב"ם בוחר לשים את הלכות קריאת ההלל דווקא בפרק ג' מהלכות חנוכה ולא בהלכות תפילה, או בהלכות יום טוב וכדומה. יכול להיות שהסיבה לכך היא שכאשר חכמים תיקנו את ימי החנוכה,  הם לא קבעו אותם כימים של הדלקת נרות, אלא כימים המיוחדים להלל ולהודאה.

כלומר – אמירת ההלל, הדלקת הנרות והוספת "על הנסים" בתפילה, כולם מצטרפים לחוויה אחת כללית שאמורה ללוות אותנו במהלך ימי החנוכה: חוויה עמוקה של הלל והודאה.

 

מה אנו יכולים ללמוד מקביעת חז"ל לפיה "ההלל וההודאה" עומדים במרכזם של ימי החנוכה? נדמה שכדי להבין זאת, אנחנו צריכים להעמיק יותר מתודעה שעומדת בבסיסו של האדם המודה לקב"ה על נסי חנוכה. ה"שפת אמת" (חנוכה תרל"ב ליל ד') מסביר שהמשמעות של "ימי הלל והודאה" היא "לראות כי הכל מהשי"ת".

כאשר אנו מודים לקב"ה על נס פח השמן או לחילופין על נס הניצחון במלחמה, אנו מכריזים על כך שאנו מודעים לכך שכאשר אנו פועלים ומתאמצים לגרום לשינוי בעולם, אנו פועלים יחד עם השגחתו של הקב"ה וגם תלויים בה.

מעבר לרעיון הכללי לפיו הכל מהקב"ה ושעל כן אנו מודים לו, ניתן למצוא גם ביטויים פרטניים המלמדים אותנו כיצד הרעיון הזה מיושם גם בנקודות קטנות יחסית. דוגמא לכך ניתן למצוא במזמור "הנרות הללו" שאנו שרים לאחר הדלקת הנרות. במזמור זה אנו מקצרים בדיבורינו ולא מאריכים בתיאור נסי חנוכה, ואף על פי כן אנו טורחים ומציינים שנס זה נעשה "על ידי כהניך הקדושים": איננו מציינים שהמעטים ניצחו את הרבים ולא שפח השמן דלק שמונה ימים, אלא רק שהנס נעשה על ידי הכהנים. מדוע?

שאלה זו מתחדדת יותר לאחר שאנו מוצאים שהרמב"ם מזכיר פעמיים את תפקידם של החשמונאים בסיפור חנוכה, ובשני הפעמים מסביר לנו שהם היו כוהנים. האם פרט זה כל כך חשוב?

הרב סולובייצ'יק (הררי קדם סימן קנ"ח) מסביר שלדעת הרמב"ם העמדת מלך מן הכהנים הייתה חלק מן הגאולה. הסיבה לכך, היא שחלק מתפקידם של הכוהנים הוא לשמור על קדושת המקדש, ולכן ראוי הוא שדווקא הם ינהיגו את המאבק על טיהור המקדש וקודשיו.

קביעה זו, לכאורה מצמצמת מאד את תפקידו של האדם. הוא כולו נתון בידי שמים, ואף כאשר נדמה שהוא אכן הצליח במעשיו, עליו לסגת ולהכריז על כך שגם מעשיו אלו בידי שמים.

 

אבל יכול להיות שניתן להסיק מכאן גם רעיון מעצים ומחזק. לעתים איננו מאמינים בכוחותינו ובחשיבותנו, ואנו מתייאשים מיכולתנו להשפיע על המציאות. הרעיון לפיו "הכל מהשי"ת" מלמד אותנו שעלינו לשים מבטחנו בקב"ה ששם אותנו במציאות נתונה לשם תכלית מסוימת ושביכולתנו להשפיע, לתקן או להתקדם באותה מציאות – בעזרתו של הקב"ה.

אם דברינו נכונים, לא קלה היא המשימה אותה הטילו עלינו חז"ל בקביעת ימי החנוכה כימים של "הלל והודאה".

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה