zofim.org.il
  
 


 
אתר המשלחת לג’מבורי
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר המשלחת לג’מבורי » כתבה: הירושימה - העיר שנמחקה בתוך 5 שניות

תמונת מגזין הירושימה - העיר שנמחקה בתוך 5 שניות פורסם על ידי ליאור,יעל ועילי
בתאריך 3/8/2013
בכתבה זו צפו 2977 גולשים

המבנה היחידי ששרד את ההפצצה ונשמר עד היום בהירושימה המודרנית

ב- 6.8.45, הטילה ארה"ב על העיר הירושימה פצצת אטום שגרמה בתוך שניות להחרבתה ולמותם של מאות אלפים מתושבי העיר. עשרות אלפים מתו בו במקום, כל בנייני העיר ברדיוס של 2 ק"מ ממקום הטלת הפצצה התאדו באוויר, ועוד רבים מתו לאחר מכן מפציעות קשות וממחלות קרינה שנגרמו כתוצאה מהקרינה הרדיואקטיבית שספגה העיר.


יפן נאלצה למצוא את הכוחות להתמודד ולהבריא את העיר שנמחתה באחת. כבר בשנת 1946, מתוך ההריסות, הכירו היפנים בכך שהאסון הוא תוצאה ישירה של המלחמה שהם היו חלק בלתי נפרד ממנה, והחליטו למקד את כוחותיהם בהתנגדות למלחמות ובמאמץ לפירוק העולם מנשק גרעיני.


העיר הירושימה שוקמה לגמרי מלבד מבנה מפואר אחד עם כיפה בראשו, ששרד את ההפצצה, ואשר משמש היום עדות חיה לאסון שהתרחש בעיר. במרכז העיר הוקם "מוזיאון השלום והזיכרון של הירושימה" ובו מתוארת ההפצצה, מונצחים הקורבנות, ניצולים מספרים את עדויותיהם, וקמפיין נרחב בדבר ההתנגדות לנשק גרעיני מוצג במקום.

הבחירה של היפנים בשם המוזיאון אינה מקרית. הרי היו יכולים לקרוא לו "מוזיאון הזיכרון לאסון הגרעיני" או "יד להנצחת הטבח בהירושימה". במקום זה החליטו להתמקד בשאיפה לשלום. לא שנאה, לא נקמה. ההיסטוריה קשה וכואבת והיא תוצר ישיר של המלחמה שאנו (היפנים) היינו שותפים לה. העתיד עוד לפנינו ועלינו להבטיח שהוא יהיה עתיד טוב יותר, עתיד עם שלום וללא נשק גרעיני המאיים על קיומה של האנושות כולה.


דנה, חניכה במשלחת: "מעניין לראות את צורת החשיבה של היפנים, את הדגש שהם שמים על האופטימיות והעתיד במקום ההתמקדות רק בעבר ובכאב."


במסגרת הג'מבורי בחרו המארחים היפנים לחשוף את המשתתפים לאירוע ההיסטורי הקשה הזה ולמסר החשוב שהם מבקשים להפיץ לעולם. 4,000 ממשתתפי המחנה, והמשלחת הישראלית בראשם, יצאו ביום השלישי לפעילות להירושימה (מרחק של שעתיים וחצי נסיעה מהמחנה) כדי לבקר במוזיאון ולהשתתף בפעילות בנושא.


ארבל: "אם בג'מבורי אנו מוכיחים שבני נוער מכל העולם, בני נוער דעתניים, מעורבים, משפיעים, יכולים לחיות ביחד בהרמוניה ובשלום, גם יתר העולם יכול לעשות את זה."

 

יעל אפלבוים וליאור גולדרט משתפות אותנו בחוויה שלהן:


אתמול בערב גילינו שאנו צפויים לצאת מהמחנה להירושימה, למוזיאון השלום והזיכרון להטלת פצצת האטום על העיר בשנת 1945.


האמת היא שלא ידענו למה בדיוק לצפות. האם נעסוק בהיסטוריה של האירוע? בסיבות להטלת הפצצה? כיצד נגיב? האם זה בכלל יעניין אותנו? בסופו של דבר היתה פעילות מוצלחת מאוד. השתתפו בו 4,000 נציגים מעשרות מדינות והמסרים שהמארחים רצו להעביר בנושא עברו בצורה מעניינת וברורה, בצורה שנגעה בכל אחד מחברי המשלחות שנכחו במקום.


בביקור במוזיאון צפינו בפסלי הנצחה שונים, ראינו תמונות וסרטונים, קראנו מה קרה ביום ה- 6.8.45 ואפילו תצפתנו על מבנה אמיתי ששרד את ההפצצה. אבל החלק המשמעותי של הפעילות בשבילנו היה דווקא מפגש שנערך באולם גדול בין חברי משלחות ממדינות שונות.


אחרי שירים שכתבו ניצולים מההפצצה הציעה המנחה היפנית לקהל לעלות לבמה ולשתף את שאר הנוכחים במסר שהוא או היא מתחברים אליו ומעוניין לשתף ולהפיץ. ראשונה עלתה נציגה אמיצה מהמשלחת שלנו, יעל פוקס, שעמדה מול מאות אנשים ודיברה על כך שאין דבר העומד בפני הרצון מלבד אתה בעצמך, כל מה שתרצה תוכל להשיג. לכן אין לך סיבה לחשוש לנסות. יעל זכתה למחיאות כפיים סוערות ובהמשך אף ציטט אותה נציג אוסטרליה כשעלה לדבר בעצמו.


מאוחר יותר עלה נציג מסינגפור ושאל את הקהל מה הוא מה ידע על ההפצצה לפני שהגיע למוזיאון ומה הוא מבין כעת. המסר שלו היה שכדי להשפיע על העתיד חשוב שנבין ונלמד את העבר. מ
אוחר יותר עלתה עוד נציגה אמיצה מישראל, ארבל פייקין, שהקריאה קטע שכתבה לעצמה עוד במטוס, על חשיבות הכבוד ההדדי והממשיות שלו בחברה. ארבל הרגישה בעקבות הביקור בהירושימה שהיא רוצה לשתף את כל הנוכחים במחשבות שלה, ותירגמה לאנגלית על-גבי הבמה את הדברים האישיים שכתבה לעצמה. אחריה עלה עילי אבני, אחד ממרכזי המשלחת שלנו, שביקש למסור שהבחירה של היפנים להתמקד בשלום במקום בשנאה ובנקמה היא מעוררת השראה. ישראל נמצאת בקונפליקט עם המדינות השכנות אמר עילי, ומסר שהוא מקווה שנדע להתגבר על המכשולים, לשאוב השראה מהמארחים היפנים, כך שהשלום בוא יבוא במהרה.

כשחזרנו למחנה כל אחווה ניהלה דיון על מה שעברה היום ומה שכל אחד לוקח ולומד מהיום המיוחד הזה. באחווה שלנו עסקנו בעיקר בנושא ההשוואה הבלתי נמנעת בין האסון המחריד הזה שנגרם ליפנים לבין השואה. כל היום הרגשנו את המתח ושאלנו את עצמנו האם נכון ובכלל צריך להשוות בין השואה לבין האסון שגרמה פצצת האטום בהירושימה?


ליאור: "אני חושבת שההשוואה היא אכן בלתי נמנעת אך היא צריכה להתרכז בצורה שבה כל עם מתמודד עם מה שקרה ולא להשוות דווקא בין האסונות עצמם. לדוגמא: מיד כשמגיעים ליד ושם מבינים שמסר הוא "לא נשכח ולא נסלח". ואילו המסר של המוזיאון בהירושימה הוא זיכרון ושלום."

יעל: "לפי דעתי זה נושא גדול ומאוד מסובך שגם עם סחיבת הנושא הזה כל היום על הגב אין לי עוד תשובה חד משמעית האם נכון להשוות ביניהם. שני האירועים הללו הם צלקות עמוקות בהיסטוריה של העמים."

היה יום מעניין ומשמעותי מאוד וסביר להניח שנזכור אותו לעוד זמן רב.

לצפיה בתמונות נוספות שהועלו במסגרת סיקור של הביקור בהירושימה, ליחצו כאן.

חולם להגיע גם לג'מבורי העולמי שיערך ביפן בשנת 2015 בהשתתפות 60,000 צופים? הכנו כאן כתבה במיוחד בשבילך!

 אנחנו נמשיך להעלות סיקורים וכתבות כאן מיפן, אתם מוזמנים לעקוב ולהגיב! 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה