zofim.org.il
  
 


 
שבט אלון
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט אלון » כתבה: מעשה בספסל ששינה עולמות

תמונת מגזין מעשה בספסל ששינה עולמות פורסם על ידי ארז דוד
בתאריך 30/5/2013
בכתבה זו צפו 3726 גולשים

שלום רב,
שמי ארז דוד, מדריך ה' משבט אלון (קרית טבעון) בהנהגת צפון ,
ברצוני להביא לכם סוג של פתרון לבעיות עם חניכים, אצלי זה עזר פלאים.

לי ולקבוצה שלי יש סיפור לא קצר. התחלנו את השנה טוב עם הקשבה מלאה והתעניינות מצד החניכים, ולאט לאט המצב התדרדר. הם הפסיקו לבוא לפעולות, הם רבים אחד עם השני (כחלק מההתבגרות שלהם גם מצורפים חרמים אחד על השני) ולא מסוגלים לשבת בשקט בזמן שאני מנסה להעביר פעולה, קרה לכולנו לא? אני ממש לא מדריך מיוחד עם קבוצה מיוחדת, פשוט החל להימאס עלי חוסר הכבוד הזה מצד החניכים.
אז כמו כולנו התחלתי להעביר פעולות על כבוד הדדי ורעות, ערכים שלדעתי מובלים אותנו כבני אדם.
אבל כמו ילדים קטנים, הם שכחו מה שהעברתי בערך יומיים אחרי הפעולה
ולאחר המון שיחות עם גורמים עליונים והיותי מדריך בודד, ביקשתי שיצרפו לי מדריך נוסף שיהיה איתי.  כולם כמובן הסכימו שזה רעיון טוב, אבל אף אחד לא ידע מי זה יהיה.
אין לנו מדריכים "ספייר" בשבט, כל מי שמדריך כבר תפוס.

התחלתי להתייאש, לא ידעתי מה לעשות, נכון שהדרכה זה קשה ואני לא שונה, אבל פשוט לא הרגשתי שזה מתאים לי, לא הרגשתי שיש לי רצון ונכונות להעביר פעולות לחניכים שרק מעניין אותם אם אני בתול (מצטער על המילים הגסות אבל הם שואלים שאלות כאלה) או רק מעניין אותם לריב ולהרביץ ולקלל אחד את השני.
בשלב מסוים כבר באתי מיואש, עד שלפתע בישיבת שכב"ג אחת, הועלה רעיון שעוד היה בחיתוליו שנקרא "פרויקט ירוק" (השבט שלנו מכונה "שבט אקולוגי" וכחלק מפרויקט אקולוגי אנחנו מנסים לשפר את השבט ולהראות לחניכים מה עושים עם דברים ממוחזרים ולפתח את המחשבה שלהם)
במסגרת הפרויקט הירוק נדרשנו לבנות ספסל - צמיגים שממלאים בבקבוקים מהמחזוריות ולאחר מכן מצפים בבטון.
 במאמץ אחרון ,אחרי שכבר הייתי מיואש מלהעביר פעולות ולפוצץ אותן באמצע, ואסיפות הורים בלתי נפסקות ושיחות עם ההורים והילדים, החלטתי לקחת על עצמי את הפרויקט.

כאשר הגעתי לקבוצה עם הרעיון, הם צעקו עלי שאני מכריח אותם להיות עבדים (תבינו, הם ילדים בכיתה ה') ושאנחנו הפראיירים של כל השבט שאנחנו בונים בשבילם דברים.
עם כל היאוש שהיה לי, הצלחתי לגייס אותם לרעיון!
התחלנו באיסוף בקבוקים. המחזורית נמצאת במרחק חצי קילומטר מהשבט שלנו ולסחוב את הבקבוקים לשבט היה לא קל, ספסל כמו זה דורש כמות לא קטנה של בקבוקים....

מכאן לשם, הם התחילו למצוא תחביבים משותפים אחד עם השני. מעיכת הבקבוקים והכנסתם לצמיגים גרמה להם לדבר על זה בבית ספר ולגייס את הילדים שהפסיקו לבוא. הם התאגדו ביחד, הראו נכונות לבוא מוקדם ולעבוד קשה, וכמובן שהראיתי נכונות בחזרה ושיתפתי איתם פעולה,

תהליך העבודה של בניית הספסל ממש לא היה קל, הוא דרש ממני כמדריך להגיע כל יום פעילות שעתיים לפני תחילת הפעולה כדי להכין ציוד ושעה אחרי הפעולה להחזיר את כל הציוד למקום כדי לא לבזבז זמן מהעבודה שלהם, אבל במהרה מאוד התוצאות דיברו בעד עצמם,

מעבר לספסל היפה שמוקם, החניכים החלו למצוא נושאי דיבור משותפים בזמן העבודה, הם החלו להיפגש אחרי בצפר ביחד והפסיקו להחרים אחד את השני והכירו מקרוב, מעבר לתרומה הענקית לאיכות השבט והמראה שלו, העבודה הקשה גיבשה בינהם ונתנה להם להכיר אחד את השני מקרוב, היה לנו סיסמה שלקוחה מהשיר the scientist  של coldplay: Nobody said it was easy 

לסיכום, אתנצל על החפירה ואודה לכל מי שקרא, אני רואה בפרויקט הזה משמעות אחרת מהפעולות הרגילות ואמירה מסוימת של החינוך הבלתי פורמלי, שאכן משפיע על השגרה שלהם והופך אותה לאיכותית יותר ומגבש אותה, ממליץ לכל מדריך למצוא את ה"פרויקט" שלו עם הקבוצה ולקיים אותו, זה גם תורם לשבט וגם מגבש בצורה אחרת!

ארצה לומר תודה רבה ליפתח גלעדי וגל שפירו על התרומה הענקית לפרויקט
ולכל השכבג"סטים שנתנו כתף כשהיה קצת קשה !
                        
                 ארז דוד, שבט אלון קרית טבעון, הנהגת צפון

 

  

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה