zofim.org.il
  
 


 
אתר המשלחת לג’מבורי
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר המשלחת לג’מבורי » ארכיון הכתבות » כתבה: אל תפספסו את הג'מבורי!

תמונת מגזין אל תפספסו את הג'מבורי! פורסם על ידי הילי שפירא
בתאריך 24/3/2013
בכתבה זו צפו 2749 גולשים

מי היה מאמין שעברה יותר משנה וחצי מאז הטיסה? מאז החוויה הכי מדהימה שעברתי בחיים.

השנה בקיץ 2013 הולך להיות מאין קדם ג'מבורי, המיונים עוד פחות מחודש. בדיוק כתבתי לשכב"ג של השבט שלי כמה כדאי להם להתמיין וכמה שזאת החוויה הכי מדהימה בעולם!

לפני שנתיים, אני זוכרת שראיתי באתר של הצופים מודעה על המיונים, אמרתי לעצמי שאין מצב שאני אתקבל, אני? בקושי צופיפניקית, מה אני מבינה בכל הדברים האלה? למה שיבחרו אותי? אבל אמרתי לפחות אני אנסה, עדיף לנסות ולא להצליח מאשר לא לנסות בכלל. אז ניסיתי. נכנסתי למיונים עם עוד שני חברים משבטים אחרים שהכרתי לפני, ישבו מולי ראש ההנהגה וראש המשלחת, שאלו למה דווקא לי מגיע? ומה החשיבות של המשלחת? ואני כמו כל אחד אחר ניסיתי לתת את התשובות הטובות ביותר שיכניסו אותי לחוויה הזאת.

אחרי שבועיים בערך, בסוף פעולה, אני מקבלת סמס מזה שהיה איתי במיונים שהוא התקבל, מאותו הרגע הדבר היחיד שרציתי לדעת זה אם גם אני?! אחרי שהמרכז הבוגר שלי הלחיץ אותי שממש קשה להתקבל, ושרק 8 מכל הנהגה, ושלא להתבאס אם לא התקבלתי הוא פלט מילה ששינתה לי את הכל "התקבלת". אני ממש זוכרת את זה. הייתי מאושרת, ואז עוד לא ידעתי בכלל כמה המילה הזאת זה הדבר הכי מדהים שקרה לי.

ואז התחילו הסמינרים, פעילויות גיבוש, הכנה למשלחת, מכירים את הגדוד, האחווה שאני הולכת להיות איתה שבועיים בשוודיה. בהתחלה זה היה מוזר, לא הכרתי אף אחד, הפחיד אותי לחשוב שאני אהיה לבד שבועיים. ומה אם אני לא אתחבר לאף אחד שם?

אחרי 2 סמינרים ועוד 2 מפגשים קצרים, כבר היינו באמת גדוד, כבר לא אנשים זרים, עכשיו אנחנו חברים. ועם החברים האלה אני הולכת לטוס. לשבועיים.

היום של הטיסה הגיע, בהתרגשות נפרדתי מהחברות שבאו להגיד שלום, ונסענו לשדה. ופתאום ראיתי חבורה ענקית של משלחיסטים. כולנו עם החאקי, והתיק הענקי והחיוך שרק רוצה להגיע לשוודיה. ואחרי טיסה ארוכה, שינה בשדה התעופה, רכבת ושני אוטובוסים ראינו את זה. את המרחבים העצומים שלא נגמרים, אוהלים, ומלא צופיפניקים מכל העולם עם חיוך מטורף שהם, בדיוק כמוני, לא מאמינים שהם הגיעו לשם.

ירדנו מהאוטובוס והתחלנו ללכת, כולנו בשוק, אנחנו כאן, בג'מבורי, בדבר שחיכינו לו כל כך הרבה זמן.

את החוויות שעברנו בג'מבורי כמעט ובלתי אפשרי לספר בכתבה אחת. וכדי לחסוך לכם את הזמן אני אנסה לתאר את הכל בקצרה.

מגיעים לשוודיה. מקימים אוהלים. מקימים מטבח. הולכים לסופר. קונים אוכל. מבשלים לעצמנו. הולכים לסיבוב באזור. נפגשים עם איטלקים, גרמנים, שוודים, אמריקאים, אנגלים, שרק מחייכים חיוך מאושר ואומרים שלום אפילו שמעולם לא נפגשנו. ישנים באוהל עם חברים מהמשלחת. עושים מדורה בלילה. מזמינים את האיטלקים לשיר איתנו שירים סביב המדורה. פעילויות אקסטרים. החלקה על הקרח. לונה פארק צופי מסנדות. הולכים לבקר במחנה קיץ נורווגי. עושים קייאקים. לומדים מורל מכל העולם ומלמדים אותם מורלים שלנו. הופעות עם 40,000 איש. מקימים אוהל ישראלי שמסביר על ישראל. קבלת שבת עם כל היהודים. פעילות לילית. גשם, אבל חם. פסטיבל ארצות, מכינים פלאפל, אנשים מתלהבים מזה. אוכלים אוכל מכל העולם. מחליפים חולצות עם אנשים. מסיבה בלילה. הופעה של להקת צופי תל אביב. מלך שוודיה מדבר. הופעה של להקת "יורופ". חברים חדשים. ובעיקר החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים.

וכל זה בפחות משבועיים?!

היום. כמעט שנתיים אחרי, החברות שישנו איתי באוהל הפכו לחברות הכי טובות שלי. החברים שאיתם גרתי במשך חודשיים עדיין איתי בקשר. והחיוך כל פעם שאני שומעת את המילה "ג'מבורי" חוזר ישר.

אם לפחות אחד מהדברים האלה שכתבתי פה גרמו לכם לחשוב, ולרצות להיות שם.

תלכו למיונים. ותנסו.

אני לא יכולה להבטיח לכם שתתקבלו. אבל אני כן יכולה להבטיח לכם שאם לפחות תנסו, תוכלו לצאת למשלחת הכי מדהימה בעולם!

אני ממליצה לכולם!

גם אם אתם חושבים שאתם לא מתאימים. גם אם נראה לכם שלא תתקבלו. וגם אם צופיות זה לא הקטע שלכם.

אל תפספסו את ההזדמנות!!!

אז יאללה, תירשמו למיונים ביום שני, 08.04.13 בשעה 16:00 בבית פיליפס בתל-אביב.

ושיהיה בהצלחה

הילי שפירא,

גדוד TROOP-L-DOOR ג'מבורי 2011

שבט נוה מגן, רמת השרון.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה