zofim.org.il
  
 


 
אתר חץ וקשת
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר חץ וקשת » ארכיון הכתבות » כתבה: אני דווקא אתחיל מהסוף...

תמונת מגזין אני דווקא אתחיל מהסוף... פורסם על ידי אופיר אטיאס
בתאריך 26/12/2012
בכתבה זו צפו 2873 גולשים

אני אתחיל דווקא מהסוף.
כשהמשלחת הסתיימה והתחלתי לחשוב איך אני אצליח לסכם
את החץ וקשת שלי. מאז עבר כבר די הרבה זמן..
וההרגשה היא שהמשלחת מלווה אותי עד היום, שזה
חלום שקשה לי לסכם כשעדיין לא התעוררתי ממנו.

אני מנסה להיזכר ברגע בו הכל התחיל, ובעצם זה בדיוק הרגע הזה,
לפני שנה כשקראתי את הכתבות על חץ וקשת משנים קודמות..
ואין ספק שלכתוב את זה עכשיו זו סגירת מעגל מטורפת בשבילי.

הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא כמובן המיונים בבית פיליפס.
200 צופיפניקים עם חאקי שלכולנו מטרה אחת משותפת והיא
להיות אחד מ 45 הישראלים שייבחרו לייצג את ישראל
במשלחת הזו. מאז, התחלתי להעריך את המייל. זה היה
הרגל להיכנס לבדוק אם התשובות כבר הגיעו.. ככה חודש
עד שיום אחד כל רחובות שמעה את הצעקה שלי שקראתי
את ההודעה שכל כך חיכיתי לה.

לפני המשלחת היה סמינר הכנה, אי אפשר היה להסביר את החיבור המדהים שהיה בסמינר אחד בין הישראלים. אחת החששות שהיו לי כשהתקבלתי למשלחת היא איך אני אעבור חודש שלם בלי החברים הקרובים שלי מהבית,  אבל אחרי הסמינר ידעתי שזה הדבר האחרון שאני צריכה לדאוג ממנו כי הישראלים ימלאו את החלל הזה.

אחרי כל ההכנות והפרידות מהמשפחה, מהחברים, מהשכבה, מהצוות ומהחניכות הגיע הזמן להתחיל באמת. חץ וקשת 2012!!!!

כל הישראלים באו לקבל את האמריקאים בשדה תעופה ומשם
התחלקנו לאוטובוסים לפי המחלקות. נסענו לשבוע הפתיחה
בירושלים שהוא בעצם שבוע ההיכרות. היה מאוד קל להבחין
בהתחלה בין האופי של הישראלים לאופי של האמריקאים.
אנחנו עם אופי חם- ישר מחבקים, מתחברים, שואלים
ולהם לקח טיפה יותר זמן כי הם לא היו רגילים לאופי כזה של אנשים.
אז כנראה שהאינטנסיביות העבירה את השוק ההתחלתי,
כולנו התחלנו להתחבר והיה אפשר להרגיש ש
CVK 2012
זו באמת משפחה. חוויה ממש מיוחדת מהסוף שבוע הזה
היא קבלת השבת. היה מרגש לראות את האמריקאים
שומרים את המסורת הרבה פעמים יותר חזק מאשר הישראלים,
כשרובנו באים ממשפחות חילוניות.

 

 

אחרי שכולנו הבנו לאיזו חוויה נכנסנו, הגיע שבוע הגדנ"ע. זה היה שבוע משמעותי בשבילי מבחינה פיזית ונפשית. כל אחד מבין יותר מקרוב מה זה צבא ולמה כ"כ חשוב להיות חלק ממנו. בשיחות בין האמריקאים, הישראלים והמפקדים, כשכל אחד מגיע מרקע שונה, עם דעות שונות באמת לומדים להעריך את המדינה שלנו. עברנו שבוע מטורף שבו שלא התקלחנו, ישנו בשטח, ירינו בM16 ועברנו מסע מאתגר וסיימנו את השבוע בכיף בחוף מכמורת עם מוזיקה מלא אוכל ומתנפחים במים.

השבועות הבאים היו שבוע צפון ושבוע דרום. שניהם היו מלאים באטרקציות כמו קייאקים, סנפלינג, מסיבה בכינרת רכיבה על גמלים, אירוח בדואי, טיול ג'יפים וכמובן אילת!! ביחד עם כל החוויות שאספנו שם עלו נושאים מעניינים כמו הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, מיעוטים ואפילו היינו במעגלי הידברות עם נוער ערבי- ישראלי, בארוחה ובחפלה דרוזית והתנדבנו במרכז עלייה בצפת. רק בחץ וקשת אפשר להספיק להיות בשתי קצוות של הארץ שלנו, לראות את השוני הייחודי במקומות שהיינו בהם ובאמת הימים המלאים והמדהימים האלו רק הזכירו לי יותר את החשיבות וההשפעה של הישראלים במשלחת הזו.

במהלך שבוע דרום אני וחברה שלי נסענו ליומיים במחנה קיץ שלנו, יציאה קטנה מהחלום שאנחנו נמצאות בו חזרה לשגרה, לאנשים שכל כך התגעגענו אליהם. משם חזרנו ישר לסוף שבוע האחרון במשלחת עם המחשבה שלא נשאר עוד הרבה וצריך לנצל כל שנייה שנשארה. ביקרנו ביד ושם, ובהר הרצל והשבת נכנסה עם הרגשה מיוחדת.. ושהיא יצאה רשמית התחיל השבוע האחרון שלנו- שבוע מרכז. השבוע הזה היה עצוב כי כבר התחלנו לספור את הדקות שנשארו לנו ביחד. רכבנו על אופניים בת"א, היינו בנחלת בנימין ובשוק הכרמל ובסוף סיימנו עם מסיבת בריכה מטורפת.

הגיע היום האחרון. ישבנו כל הישראלים, כל האנשים שהיו אחד הדברים הכי משמעותיים לי במשלחת הזו והדמעות כבר עמדו לי בעיניים, אבל ירדו בטקס הסיום המרגש. פתאום, כל החוויות, האנשים, השיחות עברו לי בראש. הסתכלתי מסביבי באולם וראיתי כל כך הרבה אנשים שהפכו לי את החופש לחלום, שהייתה לי הזכות לחלום.

בחץ וקשת הכרתי באמת חברים לחיים, אנשים ששמורה להם פינה ענקית אצלי בלב. בחץ וקשת התבגרתי, למדתי על עצמי, הבנתי שרק ישראל היא המדינה שלי, וחייתי את הרגע!

אז כנראה שאפשר להוציא את האנשים מחץ וקשת, אבל אי אפשר להוציא את חץ וקשת מהאנשים.

אופיר אטיאס,

שבט שני"ר רחובות,

פלוגה ב', מחלקה 3, team 10

למידע נוסף על פרויקט "חץ וקשת"

טופס מועמד למשלחת "חץ וקשת" 

 

 

  

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה