zofim.org.il
  
 


 
אתר טיולי חנוכה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר טיולי חנוכה » ארכיון הכתבות » כתבה: מגשם ברכה לגשם הקאסמים

תמונת מגזין מגשם ברכה לגשם הקאסמים פורסם על ידי אור שימול
בתאריך 18/11/2012
בכתבה זו צפו 2504 גולשים

 מגשם ברכה לגשם הקאסמים,

ביום ראשון בערב, התכנסנו בהנהגה לקראת היציאה לטיול הכנה לחנוכה.
אם מסתכלים על הטיול "בעיני המרכז", זהו טיול לא פשוט בכלל מבחינת האחריות שקיימת בו.
מצד שני, זו הזדמנות אדירה לכמה ימים של ניתוק מן השגרה, השקעה נטו בשכב"ג, ואין ספור אפשרויות להדרכה משמעותית.

בדרך כלל קמים בלי חשק.. המחשבות הראשונות בראש הן  הקור, הקושי הפיסי והנפשי...האתגר.
והשנה, בהמשך לברקים והרעמים שהיו בסופ"ש, הגשם ליווה אותנו  בדרכנו לדרום מוקדם בבוקר...

מיד עולה המחשבה שאולי יתבטל הטיול.. ואיך יהיה השטח...
הגענו לחניון לילה מצד תמר ומשם התחלנו את המסלול הראשון- מעלה חצרה.
 המסלול הארוך (
11 ק"מ) אך לא המאתגר ביותר.  באמצע המסלול הגשם התחזק.
 יד ביד עם הרוח, המשכנו לצעוד.

חוויה כזאת לא הייתה מספר שנים בנגב.
מי היה מאמין שנעשה מסלול בהכנה לחנוכה כשאנו רטובים מכף רגל ועד ראש.
בסיום המסלול הגענו לחניון וחיכינו להערכת המצב.
יש לומר שדווקא הקור לא היה נורא בכלל.
ביום השני לא היה אישור לצאת למסלולים, ארוחת הערב התבשלה לה במדורה, המנגינה בקעה מהגיטרה והיה ערב חברתי נחמד מאוד.

 ביום השלישי לטיול, עמד לפנינו אתגר מיוחד, להספיק שני מסלולים על מנת לסיים הכנה בצורה אפקטיבית, ואכן- עשינו זאת!
השכמנו קום, ועברנו הדרכה בנושא זהות ובנושא המכתש, והתחלנו את המסלול הקשה כביכול- מעלה עילי. 
ואכן, על פי התכנון, ה-ע-ל-י-ה- לקחה לנו כשעה וקצת, ומשם בדילוגים אל עבר המסלול האחרון- נחל עקרבים, שגם הוא תודות  לגשם, היה מאתגר.

ובנוסף לכל זה, המתינה לנו בסוף המסלול טיולית, שבה אלינו הקליטה ושמענו על חיסול ג'בערי.
לאחר עצירה קצרה בדימונה, נסענו חזרה לכיון המרכז.

קצת מפחיד לצאת לטיול בגשמי ברכה, ולחזור אל גשמי הקסאמים.
ונקו
וה שלמרות הכל, יתקיימו טיולי חנוכה מוצלחים!!!

מצדיעה לחיילי צה"ל - מאחלת לכל תושבי הדרום ולכל תושבי המדינה- סופ"ש ושבוע  שקט.

 

 


החייל הישראלי / יאיר לפיד.

"אין דבר כזה חייל ישראלי
יש אבא שקם להסיע את הילדים
ורק אחר כך עלה על מדים
יש ילד בן 19 מ"גולני" שגמר ראשון מסע כומתה
אבל לא יודע איך להגיד "אני אוהב אותה" לילדה מהכיתה
יש את הקצין שכולם אוכלים ממנו קש
אבל בלילות הוא כותב שיר נרגש למשקית ת"ש באור הנחלש של הנגמ"ש

לחייל הישראלי יש דאגות שאין לאף חייל אחר
רק הוא יודע שבכל פעם שהוא ייצא לקרב
בשבעים מדינות מישהו יחליט שהוא נעלב
חמש פעמים ביום אמא שלו מופיעה על הצג של הסלולרי עם פרשנות על המצב
ואבא שלו צועק מאחורה שפעם היה יותר קשה ושתרד מהקו
הוא בצבא היחיד בעולם שבו קמים מוקדם כדי לומר "סליחות", 
ומאז שהמפקד שלו חזר מהודו יש להם בסיס סגור עם צ'אקרות פתוחות

זה אפילו לא חשוב באיזו יחידה הוא משרת
כי תמיד יהיה תימני אחד שקטעים איתו שאתה נופל
קיבוצניק שמנגן בגיטרה את מאיר אריאל
מרוקאי שהביא חבילות מהבית וכל הזמן אוכל
תמיד תהיה המד"סית עם משקפי הדיסטנס שקורעת אותם שחבל על הזמן
את ההוא שהפסיק לעשן אבל משנורר לכולם
ואת סרגיי עם הגופייה, שאחרי חמש דקות בשמש נראה כמו פסי חניה אדום-לבן
ורק בצבא הזה אם יש לך יומולדת בגיא ההריגה
עדיין תקבל עוגה מהפלוגה

רק חייל ישראלי תמיד שואל איך המלחמה הולכת
ותמיד יהיה מי שיזכיר לו את האמת החותכת
שאין לנו לאן ללכת
כבר שישים שנה הוא מנסה להחליט מה יותר נורא
לפספס את אלה שמגיע להם למות
או חלילה לפגוע במישהו בטעות
והוא כל כך עסוק בברירה בין טוב לרע
שלפעמים צריך להזכיר לו להפסיק להיות מודאג
כי כשהתותחים יורים מוסר הוא בקושי דג

אין דבר כזה חייל ישראלי
יש בנאדם שהתגייס כי הוא יודע שצריך
כולנו באותה הסירה, או שנטבע או שנמשיך
הרי היו לו דברים הרבה יותר טובים לעשות
מאשר לעמוד בחום הזה ולחכות להסעות
לוקח "מאה שנות בדידות" למגדל השמירה
עין אחת מחפשת מחבלים, עין שנייה גונבת שורה
הוא לא רוצה לצאת גיבור, הוא מעדיף לצאת שבת
השבועות שלו עוברים מהר והימים לאט."

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה