zofim.org.il
  
 


 
שבט נמרוד
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט נמרוד » ארכיון הכתבות » כתבה: אדם יכול פשוט...סתם... לשנות..?

תמונת מגזין אדם יכול פשוט...סתם... לשנות..? פורסם על ידי שבט נמרוד
בתאריך 22/10/2012
בכתבה זו צפו 3784 גולשים

"כדי לשנות אדם,יש לשנות את המודעות שלו כלפיי עצמו..." (מאסלו)
 
בזמן שאנחנו בוחרים ערכים ומטרות למערך,או אפילו סתם לחיים,האם אנחנו מתייחסים לזה ברצינות? כששואלים אותנו:"תגידו, על מה אתם בדיוק "צופים"?
מה אנחנו בדיוק עונים?                      

כאשר אנחנו מלמדים את החניכים שלנו לא לקלל, לא להרביץ, לא ללכלך, למחזר, כמה אחוזים מבינינו באמת מתכוונים לזה ועושים זאת ביומיום?   
כמו שהמורה להיסטוריה מלמדת אותנו את ההיסטוריה של המדינה, היא תהיה חייבת לדעת את ההיסטוריה של המדינה...

מה אני בעצם רוצה להגיד?                                                                                                            
ברצוני לספר לכם על מקרה שקרה בשבט שלי. פתיחת שנה החלה וטיול פתי"ש(=פתיחת שנה) התקרב. אחד ממקומות הביקור של הטיול הייתה גבעת תום ותומר,אתר הנצחה לתומר קידר, תום כיתאין וכל 73 החללים שנפלו באסון המסוקים בשנת 1997.
אביו של תומר, יואב, ביקש להנציח את בנו ואת הלוחמים ע"י הקמת גן זה, שבו יהיה בנוסף ייצוג לצמחיית ישראל.

המחשבה שקופצת ישר כשאומרים "גן" זה תצפית, עצים ופרחים.
קרה לכם פעם שהגעתם לאן שהגעתם וזה לא היה מה שחשבתם?
אז זה קרה לי. הגעתי לאתר במסגרת טיול ההכנה, ראיתי מצבות, תמונות, עצים, צמחים, שירי ארץ ישראל בכל מקום, מנגינה מרגשת שיוצאת מן הסלעים....
בעודי מנסה לחפש את האבן הספציפית שמוציאה את המנגינה המרגיעה,אני רואה שולחן שבו כל המבקרים כותבים מה שהם מרגישים בתוך מחברת.                                                         

שבוע לאחר הביקור המרגש,הגענו לאתר עם כל השבט: חניכי ד'-ח' ושכב"ג. החניכים התחברו למקום, היה שקט מופתי, הרגשה של הזדהות פרפרה בליבם של הילדים הקטנים והחמודים וגם בליבם של הילדים הגדולים (והחמודים).
כבר החשיך וכמובן היה מסדר סיום של הטיול, שאחריו כולם רצים לאוטובוס במטרה לתפוס את ה"חמישייה האחרונה", הספסל שהכי כיף להיות בו.
וזה מדהים איך בשנייה אחת של הסחת דעת, "הפרפור" נעלם...
אך אני בטוחה שהרבה מהמבקרים לא ישכחו את המקום הזה לעולם. 

                                                                                                                   

היום,כשבועיים לאחר טיול פתיחת שנה,הוריו של תומר התקשרו נסערים למרכז ההנהגה. בוקר לאחר שהשבט שלי היה בגן הם ביקרו בו.
הם סיפרו כי המראה היה מזוויע ,כמות הלכלוך שהם ראו ,סוג של שיקפו את החברה האנושית כולה מבחינתם. האתר הזה הוא בין הדברים הכי חשובים שנשאר להוריו של תומר. ההקשר שקיים בין הגן הזה לבין תומר הוא מדהים. הוא מתבטא בכך שכאשר הוא מלוכלך, אז הוריו מרגישים כאילו בנם "מלוכלך".                                    

רז,מרכז ההנהגה החליט להתייחס למקרה זה באופן רציני ביותר.
הוא התקשר למרכזים הבוגרים של השבט שלי וההחלטה שמתקבלת ללא היסוסים היא ללכת לאתר ולנקות אותו.
המרכזים פונים לשכב"ג ע"מ שיגיע ביום מסוים לעשות זאת. ללא שום ספק מי שיכל להגיע מיד אישר הגעתו וכך קרה.

בעודנו מגיעים לכניסה לנגבה, מתברר שהגן כבר נקי, אך לא הרגשנו טוב עם זה.
היינו חייבים להשפיע על משהו או מישהו!
ההרגשה הזאת שעשית טעות,חייבת להיגמר בהרגשה שעשית משהו טוב, אצלנו זה כך לפחות.
שמנו לב שממש בכניסה ליישוב נגבה ישנה תחנת דלק וממולה תחנת אוטובוס. כשאנחנו עוברים סדרך כלל עם האוטו ליד תחנת אוטובוס אנחנו מתרכזים בבן אדם שעומד בתחנה ומחכה לאוטובוס. מה הוא לובש, עם מי הוא מדבר בטלפון וכו'... אבל ברגע שהתמקדנו והסתכלנו מה יש מסביב ומאחורי התחנה והתחלנו לנקות, הבנו שלמלא יותר מ15 שקיות זבל בסביבה קטנה יחסית זה לא משהו נורמלי. יכלנו להגיד "נו אז מה אם ניקינו סביבה של תחנת אוטובוס,יש מיליוני תחנות אוטובוס בארץ..."

כשלא נתרכז בלמה נשנה, אז זה יהיה רעיון טוב להתחיל לשנות...

לאחר שזרקנו את 15 השקיות לפח שליד תחנת הדלק ולקחנו בקבוקים למחזור,בזמן שמישהו אחר אומר "כולה בקבוק אחד,זה לא יציל את העולם אם אני אמחזר אותו..." אנחנו נוסעים לגבעה, מרחק של דקה נסיעה מתחנת האוטובוס הנקייה להפליא, כדי לשוחח עם הוריו של תומר.                                
ההרגשה הזאת שאתה מרגיש שאתה אשם ושטעית קפצה בי בשנייה שראיתי את הוריו של תומר יושבים בכניסה לגן כאילו הם ממש יושבים ליד הבן שלהם,
ממש כאילו הם מדברים איתו.                                                   

ישבנו מול אביו של תומר, יואב, שלא כעס, לא צעק ולא הטיח בנו אשמות, אלא ניסה להקנות לנו דרך חשיבה, או יותר נכון להציג לנו איך הוא חושב ומה הוא חושב - בן אדם מסקרן מאוד וחכם מאוד אני חייבת לציין:
"אני רוצה לחיות בחברה שהאנשים בה מוסריים ופשוטים,לא אנשים שמנסים להיות מושלמים,עשירים ונאהבים. המקום הזה, פה,שאני עומד עליו, מאפשר לאנשים להיות פשוטים... אני לא אומר שאני לא עושה טעויות,אני גם חוטא לפעמים,אני גם משקר לפעמים..." מוסיפה אשתו של יואב ואומרת - "זו לא פעם ראשונה שמלכלכים לנו את הגבעה,לפני זמן קצר באו לפה נערים, עשו מסיבה ,על האש, ממש ליד העמוד הסמוך לגן...ומי ניקה את זה? אני..."

השיחה הזאת גרמה לי להבין כמה הם מחוברים למקום, במקום הזה הם מרגישים אנשים פשוטים.
הבנתי כי הם מרגישים כאילו לכלכנו את הבית שלהם, הבית שהם מנקים. לאחר השיחה העמוקה והמרגשת ולאחר ששרנו את השיר "אלי,אלי" (מן מסורת כזאת לשיר שירים בביקור בגבעה),למרות שהגן היה נקי,החלטנו לעשות סיבוב,כדי להרים את הלכלוך אפילו הכי קטן,גם הלכלוך הכי קטן,בגן גדול יחסית, משפיע, בדיוק כמו התחנה הנקייה שם, בכניסה לנגבה.


אדם יכול לצחוק על מי שמנסה לשנות, אדם יכול להאמין שהוא לא מסוגל לשנות, אדם יכול להאמין שהשינוי הזה לא יועיל בכלום, אך אדם יכול גם פשוט....סתם...לשנות?

 

שכבגיסטית-שבט נמרוד 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. כל הכבוד!!
נכתב על ידי רז אביטן מאגף חינוך בתאריך 23/10/2012 בשעה 17:17