zofim.org.il
  
 


 
שבט כרם
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט כרם » כתבה: לחיות בחברה ישראלית

תמונת מגזין לחיות בחברה ישראלית פורסם על ידי מיכל סיגל
בתאריך 22/9/2012
בכתבה זו צפו 1630 גולשים

"בחיים לא יכולתי לתאר לעצמי ששפת האם של ביתי תהיה העברית. ההחלטה לעלות לארץ באה מהצד של אביך, הוא ראה את עתידו בארץ,איתי, ואני ראיתי את עתידי כרופאת המחלקה הפסיכיאטרית בקזאן. כמה ימים לאחר שעלתה ההצעה לאוויר בעודי עוברת ברחוב ביתי ראיתי חבורת מקומיים שמצביעה על ביתנו ושואלת בינהם- 'כאן גרים היהודים?', לאחר מכן הבנתי שאיני רוצה לגדל ילדים במקום שהיהדות מהווה בו בעיה."

חצי שנה לאחר מכן,במרץ 1991, הוריי היו על המטוס לישראל.
שמי מיכל סיגל, שכבגיסטית וראשגדית בשבט "כרם" בכרמיאל, צברית ובת להורים עולי ברית המועצות.
את סיפור עלייתם של הוריי שמעתי אין ספור פעמים- על הפחדים, החששות, ועם זאת התקווה והציפיה להקים דור חדש בארץ ישראל שלא יסבול עוד מאנטישמיות ותחושת חוסר שייכות.

הוריי עלו לארץ והשתכנו בקיבוץ 'יפתח' שעל יד קריית שמונה. הקיבוץ באותה התקופה היה קיבוץ של עולים שתפקידו היה לספק בית זמני בתקופת התאקלמותם. בהתחלה, התחושה הייתה אף זרה יותר משרוסיה השרתה עליהם-השפה, החום הישראלי המצוי בתושבים ובאקלים, רעשי המלחמה ותחושת הניכור שהרגישו מצד הצברים גרמו לתהיות על החלטתם וגעגועים עזים לביתם. בתקופת הסתגלותם, רכשו חברים והתנסו בעבודת האדמה- מה שקסם להם ונתן להם להרגיש חלק מהעשייה והחברה הישראלית.
בהמשך עברו לכרמיאל והקימו את קנם. הם הולידו אותי,ביתם היחידה, לתוך אהבה ארץ-ישראלית וציונות.
בתקופת הגן כבר ידעתי לשיר את 'התקווה' לאחר שאימי הקדישה לכך זמן בשגרה היומיומית מתוך כוונה ואמונה.
גדלתי ככל הילדים, למדתי עברית בתקופת הגן ואחריה, ובזכות הוריי-הזמן ואהבתם, עשיתי זאת טוב מילידי הצברים שתמיד דאגו להזכיר להוריי מהיכן באו ולאן צריכים לשוב.

תנועת הצופים העבריים מייצגת בעיניי את הישראליות כפי שצריכה להיראות- אוהבת אדם, מכבדת את השונה, ציונית, פועלת למען הקהילה והמדינה ומאחדת את כולנו, העולים, בני העולים והצברים להתחנך על אותו בסיס ערכי ששם כנגד עיניו את המטרה-
להיות חברה ישראלית ראויה ומעורבת. 
בחרתי להתחנך על ערכים אלו כבר 4 שנים שגרמו לחיי להיראות אחרת- במקום לדאוג לצרותיי אני בוחרת מדי יום להיות מעורבת בחיי הקהילה ובעיקר בדור ההמשך. הוריי תמכו בבחירתי וראו בה התגשמות חינוכם הציוני,ומעבר לכך עוד צעד בהשתלבותם המתמשכת בארץ.    

פרסם כתבה »