zofim.org.il
  
 


 
אתר אלכוהול - לא צריך את זה!
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר אלכוהול - לא צריך את זה! » כתבה: משחק שטותי אחד

תמונת מגזין משחק שטותי אחד פורסם על ידי גלעד חכים
בתאריך 3/7/2012
בכתבה זו צפו 6149 גולשים

לפני כשבועיים כל המדינה שמעה על חניך פנימייה בן 17 מירושלים ששתה עם חבריו לפנימייה תוך כדי משחק, לאחר מכן פורסם בעיתון ידיעות אחרונות שאותו חניך הוא מכפר הנוער חוות הנוער הציוני בירושלים שם יש נציגות של בוגרי תנועת הצופים שעושים שנת שירות ואכן כך, אני גלעד מקומונה ג' עושה את שנת השירות שלי בחוות הנוער בירושלים ואשמח לספר לכם באמת מה קרה באותו אירוע חריג בכפר שלי.


תמונה: FreeDigitalPhotos.net

לפני כשלושה שבועות חניכי י"ב נעל"ה שהם בני נוער מברית המועצות לשעבר עם מוצע יהודי אשר מגיעים לארץ ללא הוריהם כדי ללמוד על היהדות שלהם ובסופו של דבר להתגייס (חלקם גם מתגיירים) ולהפוך לאזרחי מדינת ישראל, שתו אלכוהול לאחר מסיבת סיום י"ב שלהם בכפר הנוער וחזרו לכפר שיכורים, הם נכנסו לאחד ממבני המגורים של חניכי שכבה י' העירו אותם ועשו שם בלאגן תוך פתיחת מטפי כיבוי אש ועוד. הנהלת הכפר שראתה את המקרה בחריפות רבה החליטה להעניש חמישה חניכים ולהרחיק אותם מהכפר אך עקב כך שאין להם בית בארץ הוחלט שימשיכו ללמוד בכפר אך יתגוררו במרפאה במקום עם חבריהם לקבוצה תוך המשך בחינות הבגרות, באחד מהערבים החליטו בני הנוער שהיו כולם בני 18 וחניכי נעל"ה לעשות משחק אלכוהול והציעו לאחד מחבריהם 400 שקלים אם יצליח לשתות בקבוק וויסקי בשלוק אחד, חניך הפנימייה שהיה נלהב למשמע הפרס החל לשתות ובתוך 5 דקות סיים בקבוק וויסקי שלם ולאחר מספר שניות איבד את הכרתו ונשכב על הרצפה חבריו המבוהלים הזמינו אמבולנס אשר לקח אותו לבית החולים הקרוב ביותר לכפר הנוער, השמועות החלו להישמע בפנימייה והחניכים החלו לדבר ולשמוע כל מיני שמועות על המקרה שקרה לפנות בוקר בכפר.

תוך כדי הצוות קיבל הודעות כי הנער מחוסר ההכרה נמצא בסכנת חיים, הוריו שעלו לישראל כמה חודשים קודם לכן לא היו בקשר רציף עם הנער ולכן לצוות הפנימייה היה קשה לאתר אותם אך יום לאחר מכן התפרסמו החדשות בעיתונים ובאתרי האינטרנט שם פורסמו שמועות, שערי הכפר התמלאו בעיתונאים שרק חיכו לנערים שיצעו מהכפר כדי לדלות מהם מידע על המקרה אך הנהלת הכפר אספה במהרה את כל חניכי הכפר וניתנה הוראה חד משמעית לא לדבר עם עיתונאים ולהפיץ שמועות עד שייוודע משהו חד משמעי מבית החולים ועד שיבררו את המקרה.

חניכי הקבוצה של אותו נער בן 18 לא ידעו מה לעשות עם עצמם, את אותה קבוצת י"ב נעל"ה מלווה בת שירות שהיא חלק מהצוות הצעיר בכפר שכולל בנות שירות ושינשינים מתנועת הצופים, המדריכים, בת השירות שלהם וכל הצוות החינוכי עמד לרשותם ונתן להם תמיכה נפשית ככל שיכלו, רק מי שחי בכפר נוער יודע שכאשר קורה אסון לאדם אחד בכפר כולם שותפים בו, זה ממש כמו בקיבוץ, כולם חיים את חייהם ושותפים גם לחיי הכלל שבנוי מכל פרט ופרט.

אני כשינשין של שכבות ז'-ח' אשר הכירו את אותו חניך החלו לשאול אותי המון שאלות בנושא אלכוהול ושאלות כמו-מה יהיה איתו? ומה הפנימייה תעשה עכשיו?, הילדים בכל הכפר היו בשוק והייתה אווירה לא נעימה שמשהו נורא קרה, בשבת האחרונה עשו החלטה בכפר שלא משנים כלום וששכבה י"ב למרות האסון ממשיכה בפעילות הפרידה מהכפר כמו שבת מסכמת ועונג שבת אחרון, חניכי קבוצת י"ב נעל"ה שמהווים כמחצית משכבה י"ב החליטו לא לקחת חלק בהובלת אירועי הסיום ומי שלקח את הפיקוד אילו קבוצת י"ב ישראלי שלמרות שרובם היו חברים קרובים של אותו חניך הם המשיכו בפעילות הסיום של הכפר ואכן נערכו בשבת האחרונה, קבלת שבת מסכמת וחגיגית ועונג שבת מסכם של שכבה י"ב בו השתתפו רק חניכי י"ב ישראלי.

לאחר שבת התקיימה וועדה רפואית שהחליטה שלאותו חניך שלנו מהכפר יש מוות מוחי מה שאומר שלמשפחתו היו שלוש אופציות: 1) לנתק מהמכשירים, 2) תרומת איברים, 3) להמשיך טיפול עם מכשירי הנשמה על חשבון המשפחה בהוס-פיס, לאחר כמה שעות החליטו בני משפחתו כי הם לא מסכימים לנתק אותו מהמכשירים והחליטו להעביר אותו להוס-פיס, קבוצת י"ב נעל"ה קיבלה את זה מאוד קשה מפני שמצד אחד הנער מת אך מצד שני הגוף שלו עדיין חי ואין להם אפשרות להמשיך הלאה, הכפר נכנס לאווירה מאוד קשה לקראת סוף השנה ורבים מחניכי חוות הנוער השתתפו בצער העמוק והכבד שנפל עלינו מחניכי נעל"ה הרבים כולל הקבוצות הישראליות בכפר וגם צוות ההנהלה וההדרכה.

בשיחות רבות שנעשו עם חניכים שלי לקראת סוף השנה הם שאלו המון שאלות שבתוכם שמעתי המון חששות ובשיחות קומונה החלטנו להמשיך הלאה ולסיים כמו שצריך עם הקבוצות את השנה תוך אמירה ברורה מהקומונה אשר אומרת לכל חניכי הכפר- "תיראו איך משחק ושטות של רגע יכול להרוס את החיים ואת השנה בשביל רבים".

תפקיד השינשין בכפר הנוער חוות הנוער הציוני זה להוות בשביל אותם נערים ונערות אוזן קשבת ולהיות כמו אחים גדולים שדואגים ועוזרים בכל מה שנתבקש כמובן תוך הוויה חינוכית ומוסרית אשר אותה הבאנו מתנועת הצופים.

אני מאמין באמונה שלמה אחרי שחוויתי את החוויה האיומה הזאת בכפר בו שירתתי את שנת השירות שלי, שנוער בכל מקום מהווה לעצמו סיכון וזה שחניכי פנימיות נחשבים כנוער בסיכון לא אומר שהנוער שנמצא אצלנו בתנועת הצופים לא עושה שטויות, אנחנו כבני נוער הרבה פעמים מסכנים את עצמינו במודע עם שתיית אלכוהול, עישון, מעשים שטותיים שעלולים לסכן את חברינו ואת עצמינו, אנחנו תמיד אומרים לעצמנו לנו זה לא יקרה וזה בדיוק מה שאמר אותו נער מהכפר שלי- "אני רוסי, אני יודע לשתות מאז שנולדתי" וזה הכה לנו כ"כ קשה בפנים שכמה שלא נגיד שאסור לעשות דברים כאלו זה יקרה לצערי וימשיך לקרות אנחנו צריכים להמשיך ולחנך איך להתמודד עם מצבים מסוכנים ואיך להיות חזק וללמוד להגיד לא ומי כמוני שעבר את גיל ההתבגרות יודע שזה כ"כ קשה להגיד מול חברים שלך "אני לא עושה את זה" אבל אתם כמחנכים בתנועה שלנו ומחוצה לה צריכים לזכור מה מקרה כ"כ קטן וזניח עשה לכפר שלם של 350 חניכים וכמה נזק נפשי נגרם לאותם נערים שהיו איתו ועודדו אותו לעשות את המעשה הזה שגרם לו למצב בו הוא היום.

כשינשין וכמחנך מטעם תנועת הצופים אני לא מתבייש להגיד את זה-כולנו מסכנים את עצמנו וסביבנו יש המון פיתויים ובעיות בעיקר בקרב בני הנוער וזה לא משנה עם הם מפנימייה או מסביון כל בני הנוער נמצאים בסיכון גבוה, כן כן, גם אתה שעכשיו יושב וקורא את זה, בפעם הבאה שאתה נמצא במצב בו מוצע לך לעשות משהו שעלול לסכן אותך או את אחד מחבריך תחשוב רגע ונסה למנוע את האסון הבא.

תודה רבה לנעמה המלווה של הקומונה שלנו שתמיד עוזרת ותומכת בכל הבעיות והקשיים וכמובן אין על צוות ההנהלה של הכפר שלנו אנשי חינוך אמיתיים,אני לא אשכח אף פעם את הלך הרוח המדהים בכפר, עברתי שנה עם חוויות בלתי נגמרות.

גלעד חכים מקומונה ג'-חווות הנוער הציוני –הנהגת ירושלים! 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה