zofim.org.il
  
 


 
אתר בוגרים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר בוגרים » כתבה: לתת זה בעצם לקבל – גרסאת נפאל

תמונת מגזין לתת זה בעצם לקבל – גרסאת נפאל פורסם על ידי שיר גילה
בתאריך 9/4/2012
בכתבה זו צפו 2798 גולשים

נפאל. מדינה אי שם במזרח. רחוק מכל מה שאני מכירה... אף פעם לא דמיינתי שדווקא במדינה הזו אחווה חוויה כל כך חזקה שתלווה אותי תמיד. הרבה ישראלים מגיעים לנפאל לטייל ולטפס על הפסגות המדהימות שלה, אבל אני מצאתי דווקא בחוויית התנדבות רגעים של קסם.

הגעתי לנפאל לפני ארבעה שבועות, והצטרפתי לתוכנית ההתנדבות הקצרה של עמותת "תבל בצדק". אחרי יומיים של אוריינטציה שבה למדנו קצת על התרבות והחינוך בנפאל, ואפילו מעט מהשפה הנפאלית, יצאנו לכפרים- קבוצה של צעירים שהחליטה לשלב ב"טיול הגדול" התנדבות עם הקהילה המקומית. התחלקנו לצוותי עבודה בשלושה כפרים סמוכים שנמצאים הרחק מהאיזורים המתויירים בנפאל. הכפר שבו התנדבתי, בירפאני שבמחוז דדין, היה על הר שהדרך העיקרית אליו היא ברגל (מכונית היא עניין די נדיר). תושבי הכפר קיבלו אותנו בחום ואהבה כמו שהם יודעים... תוך רגע הפכנו לחלק מהמשפחה. ומאז, החל סיפור האהבה.

עיקר ההתנדבות היא עם הילדים והנוער. העברנו פעילויות, לימדנו את הילדים אנגלית ובנינו גן שעשועים צנוע, אבל אפקטיבי. הילדים האלה נכנסו לי ללב ברגע. הם כל כך מתעניינים ונהנים מהכל. הם מחפשים את האתגרים ומצליחים לעמוד בהם. הנוער איתו עבדתי לא נחשף כמעט בכלל למה שנעשה מעבר לחיי הכפר, אין חוגים, העשרה או פעילויות פרט לפעילות שהמתנדבים מביאים איתם. שמחתי לגלות שהכלים והמתודות ששימשו אותי כמרכזת שבט בצופים עובדים גם כאן, ועל אף השוני יש הרבה דמיון בסופו של דבר. חלק גדול מהחוויה שלי קשור גם לסגנון החיים שהייתי צריכה להתרגל אליו, החיים עם המשפחה בבית עשוי בוץ, האוכל המקומי שמבוסס בוקר, צהריים וערב על אורז ושאר התנאים שמזכירים לפעמים מחנה קיץ...

קשה באמת להסביר את המציאות שבה חיים תושבי הכפר. הם הצופים האמיתיים. הם מכינים הכל לבד: את הבית שבו הם גרים, את המחצלת שעליה הם יושבים, את התנור שעליו הם מבשלים, את המחרשה שאיתה הם חורשים את השדות ואפילו את המארוך שאיתו הם מרדדים. הם אוכלים את מה שהם מגדלים, הם מבשלים על מדורה בתוך הבית וישנים יחד עם העיזים שלהם תחת אותה קורת גג. נשמע מופרח, נשמע לא הגיוני, אבל אלו הם חייהם, ולא, הם ממש לא מרגישים לא בנוח איתם. להיפך, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה אנשים שפשוט מחייכים כל היום.

הם חמים, אוהבים ומכניסי אורחים ותוך רגע הפכנו לחלק בלתי נפרד מהבית והכפר. הקשר הזה הוא החוויה האמיתית עבורי, וזה קרה למרות פערי השפה והתרבות.

במבט לאחור ההחלטה להגיע לתוכנית הייתה אחת ההחלטות הכי משמעותיות שעשיתי. היא הוסיפה המון משמעות ועשייה לטיול שלי במזרח.

אז אם במקרה יש לכם כוונה להגיע לנפאל מתישהו, תפנו לכם תקופה לעצור לרגע ובואו להתנדב ב"תבל בצדק". אין לי ספר שהחוויה הזו תחקק לכם בראש, ויותר מזה, בלב...

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה