zofim.org.il
  
 


 
אתר המאבק בגזענות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר המאבק בגזענות » כתבה: צבעים מפרידים רק בכביסה

תמונת מגזין צבעים מפרידים רק בכביסה פורסם על ידי שחר קלזי
בתאריך 28/3/2012
בכתבה זו צפו 3478 גולשים

אם נכנס יחד לכיתה ישראלית טיפוסית ונזרוק לאוויר את המילה רוסי, ונבקש לשמוע אסוציאציות, סביר להניח שנשמע לא פעם אחת סטיגמות שקשורות בכל מה שנוגע לאכוהול. לגבי אתיופים, סביר להניח שילדים יאמרו מסריח וכו' (מצטער אם מישהו נפגע מהדוגמאות, לצערנו זו המציאות).

כשאני חושב על הסטיגמות האלה שהושרשו בתרבות שלנו כאילו היו שיא הנאורות, אני שואל את עצמי – מאיפה האומץ? מאיפה האומץ שלנו, כחברה, להיות גזענים?! רק לפרוטוקול, אני רוצה להזכיר שמדינת ישראל הוקמה על רקע השואה, שהיא הגזענות בשיא עוצמתה, ושהעם היהודי נרדף לאורך כל ההיסטוריה על רקע אנטישמי, שהוא גזעני למעשה. אנו, חברה שהפחד מפני אנטישמיות מושרש לה עמוק עמוק בתוך "ה DNA", אנו גזעניים, במלוא מובן המילה.

סביר להניח שרובכם מרים ברגע זה גבה, אולי ינסה להכחיש בקול ולהגיד "מה הוא רוצה ממני, אני לא גזען", אולי סתם תשאלו את עצמכם בשביל מה נכנסתם לכתבה הזאת, אבל עמוק בתוכנו, כולנו יודעים שאנו חברה גזענית, ולכולנו יש חלק בכך. לאלה שעדיין ספקנים, יש לי שאלה. מתי בפעם האחרונה ראיתם חבורה של 6 נערים, מתוכם 5 לבנים ואחד שחור, או להפך, 5 שחורים ולבן אחד? רובנו ראינו פעם פעמיים, אבל לצערנו, זהו מקרה חריג. למרבה האבסורד, יש גזענות בחברה שלנו, אותה חברה אשר חרטה על דגלה את קליטת כל היהודים וקיבוץ הגלויות, וכמו כן את שוויון הזכויות ללא הבדל דת גזע ומין, ואני מצטט ממגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות" ו"תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". כבר חווינו בעבר משברים בדמות הגזענות כלפי יהדות המזרח בראשית הקמת המדינה, גזענות שכמעט וחלפה לה בזכות נישואין מעורבים. ועתה, אנו מפנים את חיצי הגזענות שלנו כלפי העדה האתיופית, וכלפי הרוסים. אותם אתיופים שעלו לפה ברגל, תוך כדי התמודדות עם שודדי דרכים, רוצחים ואנסים, והכל כדי לזכות ולהגיע לארץ הקודש. אותם רוסים שברוסיה קראו להם בלעג "יהודונים", ופה? פה קוראים להם "רוסים", כאילו שלא משנה איפה הם יהיו, הם יהיו לא שייכים, אפילו זרים.

אני לא אומר "אל תצחקו יותר על שום עדה", להפך, זה טוב וזה מצחיק שזה שולי לקרוא לחבר תימני, פולני או רוסי, אבל כשזה הופך לעיקר, יש פה טעם לפגם. כאשר לא מוכנים להכיר בנאדם רק בגלל מוצאו, אנו פוגעים בעצמנו, כיוון שאנו לא נותנים לעצמנו להכיר אולי את הבן אדם הכי מדהים שנלמד ממנו הכי הרבה שיש, אבל זה כבר בעיה שלנו, יש דבר יותר חמור, אנו פוגעים בו.

אני מניח שכל מי שקורא כתבה זו הוא מהצופים, ובכיתה ח', הוא הבטיח. למרות שסביר להניח שלא הבין את כל המשמעות מאחורי המילים, הוא הבטיח הבטחה שלמה, לעשות כל שביכולתו, למען עמו ארצו מולדתו, לעזור לזולת בכל עת, ולקיים את חוקת הצופה. אותה חוקה המחייבת אותו בתוקף להיות רע לכל אדם, ואח לכל צופה. כל אדם, משמע ללא הבדל דת, גזע ומין.

"עם כוח גדול, באה אחריות גדולה". כחלק מתנועת הצופים, זכינו לספוג ערכים משמעותיים, וחלקנו אף זכה להעביר אותם לחניכים הבאים. זהו כוח גדול, ואיתו, מגיעה האחריות הגדולה. מחובתנו לחנך לערכי אהבה ושלום, גם את החניכים שלנו, וגם את סביבתנו הקרובה. כי כשאנחנו משפיעים על אדם אחד, הוא משפיע על אדם אחר, וכך כדור השלג מתגלגל לו. מי יתן ובאמת נצליח להגיע למצב שבו נהיה חברה שבא לא מתייחסים לדת, גזע ומין, חברה שבה מקדמים ערכי אהבת הזולת, ולא את ערכי שנאת השונה. כי בואו נודה באמת, הגיע הזמן שנבין, בין צבעים, מבדילים אך ורק בכביסה.

 

שחר קלזי
שישיסט בשבט דן בת ים ע"ש ניקי אלי
מדריך ו' 

כתבה זו משתתפת בתחרות "כותבים ברשת 2012" – אהבתם את הכתבה? סמנו לייק, הגיבו, שתפו עם חברים! 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה