zofim.org.il
  
 


 
הנהגת איילון
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » הנהגת איילון » ארכיון הכתבות » כתבה: ההורים הגאים

תמונת מגזין ההורים הגאים פורסם על ידי יצחק אוחיון
בתאריך 21/3/2012
בכתבה זו צפו 3083 גולשים

נוכחים נרגשים...

שמי יצחק אוחיון והתבקשתי לשאת דברים בשמנו, ההורים הגאים, כי זכיתי להיות נוכח במעמד הזה פעם שנייה בשנתיים האחרונות, אחרי שגם רום בתנו הבכורה, בחרה במסלול שנת השרות לפני שנתיים, ואנו כעת מלווים את אחיה הצעיר אסף. למרות שאין לי הכרות מוקדמת עם מרביתכם והחוויה שאתאר היא חוויה אישית, אני מאמין שהיא משקפת את מנעד הרגשות של מרבית ההורים הנוכחים...

אז כאמור לפני כשנתיים נחשפנו באופן אישי למושג שנת השירות. במקרה המסוים של ביתנו, היה ברור שאנו רק מיודעים על ההחלטה להתנדב ואין מקום להתערבותנו אך חלקנו לא התאפקו מאמירות אינסטינקטיביות של "את בטוחה? להוסיף עוד שנה לשרות? גם ככה את צריכה לשרת שנתיים לפחות אז למה צריך? " וכיוצא באלה...כאמור , הסתי גויותנו שימשו רק 'רעש רקע' ובנחישות מאפיינת היא בחרה להתקדם במהלך ושרתה את השנה האחרונה כחלק מקומונה קטנה של 4 בנות מופלאות שהתנדבו במוסדות בית אקשטיין לאנשים עם צרכים מיוחדים. היום, לאחר שהשלימה את ההתנדבות והתגייסה ב'איחור' רחמנא לצלן של שנה אנו נזכרים בספקות במבוכה ובתמיהה..איך בכלל יכולנו לחשוב אחרת? מעבר לחוויה המשמעותית כל-כך עבורה גם אנו עברנו איתה מסע פוקח עיניים לפינות המוסתרות מהעין של ישראל הטובה...למדנו להכיר חבורת בנות, שותפות לקומונה שבמסירות אין קץ מצליחות לשוחח לתקשר ולעורר חיים באנשים שהדרך היחידה לתקשר איתם היא באמצעות ליטוף, חיבוק ומגע אוהב.. למדנו להכיר עולם שלם מטפלים, עובדים סוציאליים ואנשי מנהלה, יהודים וערבים שעושים עבודת קודש שקטה יומיומית בתנאים קשים ובמסירות אין קץ ושגם עבורם נוכחות השינשינים היא קרן אור וסוג של תזכורת שהחברה הישראלית לא שכחה אותם לגמרי.. . למדנו להכיר הורים נוספים כמונו, של שינשינים אחרים , שלא מפספסים שום הזדמנות להגיע לקומונה כדי לנדנד אם צריך לעזור במשהו, לבדוק את המקרר ומצב המזון בארונות המטבח ולתהות איך בעולם כל-כך חומרני הן מתעקשות לבקש לעצמן כל-כך מעט ולתת כל-כך הרבה. אז ברור לכם שאחרי ההתנסות הכל-כך 'מאירת עיניים' אסף כבר לא 'זכה' לשמע שום הסתייגות, כשהודיע בדרכו על החלטתו להתנדב גם כן... מצידנו שהצבא יחכה וכל 'מה שצריך להספיק' ימתין...ואיזה החלטה נבונה..טוב הוא הבן שלנו, לא?

הערב הזה הוא גם תזכורת מעודדת למגמות מאד מעודדות בקרב הנוער הישראלי, דווקא בימים בהם מדברים על רדידות, משבר ערכים ושסע חברתי. הנוער המופלא שעומד כאן איתנו היום, הילדים והילדות שלנו, בוחרים להזכיר לנו שאת כל מנעד הערכים שספגו כראשצים, ראשי מפעלים, מדריכים ראשגדים או סתם פעילים בצופים צריך להפיץ הלאה, ושהם בוחרים בהזדמנות הייחודית של שנת שירות להשלים את השליחות החברתית. הנתונים שקיבלתי השבוע ממשרד הביטחון לקראת הערב המיוחד הזה מרחיבים את החזה אף יותר- בחמש השנים האחרונות מספר המתנדבים לשנת שירות כמעט שולש , ואם הצבא היה מסוגל לאשר דחייה לכל המבקשים היה המספר גדל פי שש כי על מכסה מאושרת יש לפחות 2 מתנדבים שמעוניינים. מבין אלו שבחרו ונבחרו לשנת שירות , אחוז הממשיכים לתפקידי פיקוד וקצונה גדול פי שתיים מאלו שלא בחרו להתנדב לשנת שירות אז גם הצבא יוצא נשכר מאוכלוסיית האיכות הזאת. תנועת הצופים, ע"פ אותם נתונים היא הגוף הגדול והאיכותי ביותר מקרב הגופים להם מוקצית מכסת התנדבות כגוף מקצה ומלווה. 

אז יש לנו בהחלט סיבה לגאווה והוקרת תודה. תודה לחבר'ה מהצופים, שותפינו למעשה החינוכי , תודה ענקית לילדים ולילדות שלנו שמזכים אותנו במעמדים מסוג זה וכן גם קורטוב של גאוות הורים כי אם הם פה אז משהוא קצת הצליח לנו...תודה!

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה