zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: פרשת נשא

תמונה קטנה פרשת השבוע: פרשת נשא פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 27/5/2004
בכתבה זו צפו 2083 גולשים

אחד הנושאים הנידונים בפרשת נשא, הם דיני נזיר. על אדם שרוצה לדור נדר נזירות לה', מוטלים כמה איסורים, וביניהם הימנעות משתיים אלכוהול וכל דבר הקשור לענבים, איסור על תספורת ותגלחת, ואיסור הטמאות למת- זאת אומרת, שלא לבוא במגע עם מת במשך כל ימי נזירותו, גם לא עם אחת מקרוביו. בתום ימי הינזרותו- כי ניתן לדור נדר נזירות שמוגבל בזמן, או במקרה ונטמא למת, הנזיר מגיע לבית המקדש שם הוא מקריב קרבן ומנחה לה', ואחר כך מגלח את ראשו בפתח אוהל מועד (אחד מהחדרים הפנימיים בבית המקדש), ושורף את השיער.
הפטרת פרשת השבוע, עוסקת גם היא בנזיר- ההפטרה לקוחה מספר שופטים, ומגוללת בפנינו את סיפור היוולדו והקדשתו של שמשון (הגיבור) השופט והנזיר. (הפטרה זה קטע שקוראים בבית הכנסת אחרי קריאת התורה. הקטע שקוראים הוא תמיד מנביאים, ויש לו קשר כזה או אחר לפרשת השבוע).
מכיוון ורוב הקוראים ודאי מכירים את רוב הסיפור של שמשון (ואם לא- ספר שופטים פרקים י"ג-ט"ז יעשו את העבודה), אני רוצה להתעמק בפסוק אחד. אחרי ששמשון חוזר לגופת האריה ששיסע, ומוצא בה דבש, הוא חד לחבריו הפלשתים חידה קשה, שפתרונה מותנה בפרס גדול. מדובר, כמובן, בפסוק "מהאוכל יצא מאכל ומהעז יצא מתוק", שהפך מאז למטבע לשון.  כיון והפלשתים לא חזו במראה המוזר של גופת אריה ובה כוורת, הם לא היו יכולים לנחש את התשובה המדויקת. אך לחידה הזו יש פתרונות נוספים מלבד פתרונו של שמשון- למשל: דבורה ודבש: הדבורה האוכלת מוציאה מגופה מאכל- דבש, וכן הלאה. חידתו של שמשון אינה כל כך לא מובנת- המטפורה מתאימה לדברים רבים בחיינו. אולם- דווקא שמשון, הגיבור בעל הכוח הלא אנושי יכול היה לחוד חישה כזו, כי יש בה משהו כל כך אישי. הטענה שלי היא, שנדר נזירותו של שמשון אל מול הסגולות המופלאות שנדר זה הקנה לו, היו מתח שליוה את חייו של שמשון, ושבעצם גרם לו לבחון את כל חייו מנקודת מבט זאת- איך ממשהו שנחשב לרע, יוצא דבר טוב. הנזירות של שמשון הגבירה אצלו הסתכלות שנחשבת למאוד בריאה אצל חז"ל, ומאוחר יותר בחסידות. במסכת אבות נאמר "הוה דן כל אדם לכף זכות", ר' נחמן מברסלב (זה עם הסטיקרים והגרפיטי)  הרחיב את המושג הזה עוד, ועסק הרבה במציאת נקודת הטוב באדם- בכל אדם: "דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו הוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצר בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות..." (ליקוטי מוהר"ן, קמייתא, רפ"ב). בעצם, המגמה היא להסתכל ולחפש בכל דבר שקורה, ובכל אדם שפוגשים, את הטוב שבו, ואז, למרות שבהתחלה חשבנו שאותו אדם רע, פתאום אנחנו מסתכלים עליו אחרת, ופתאום הוא נראה לנו יותר טוב מלפני כן, ואז כבר יותר קל לדון אותו לכף זכות.
א לחזור לענייו הקודם בו עסקנו- שמשון והנזירות- אזי שהנזירות של שמשון -על אף שהיא נחשבת לחלקית וללא רגילה, משום שהיא הוקנתה לו עוד בבטן אמו, ולא מרצונו- הנזירות הזו היא שגרמה לו לראות את הדברים כך: מתוך המקום המורכב של החיים שלו, הוא היה מסוגל לראות את המורכבות של הדברים סביבו. ההימנעות מחלק מהדברים החיצוניים שבחיים הקנתה לו ראיה מיוחדת על מה שנחשב לטריוויאלי עבור אנשים אחרים. הגדולה של שמשון היא בכך שהוא לא התקבע למציאות אחת, והיה מוכן לבחון דברים מחדש. וזה, לדעתי, לקח שאפשר וכדאי לקחת לחיים.
שבת שלום!

פרסם כתבה »