zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה -פרשת ויצא

תמונת מגזין בעין הפרשה -פרשת ויצא פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 1/12/2011
בכתבה זו צפו 1242 גולשים

 

יצא בתאריך ז' כסלו התשע"ב, 3/12/11

מהחלום אל החלום- דרך יצירת בית יהודי בתנאי גלות
טפת הלפרין


טפת הלפרין, מורה לתנ"ך (רכזת המקצוע) באולפנה בעפרה, במכללת אורות ומדרשות שונות.גרה בפסגות אם לשמונה וסבתא לארבעה ב"ה כן ירבו.

הפרשה פותחת, כידוע, בחלומו של יעקב - בהבטחה האלוקית להגנה ולשמירה להן זקוק יעקב בבריחתו לחרן. בסיום הפרשה, מתוארת התגלות ה' ללבן בחלום (ל"א, כ"ד) ובאזהרה שלא יפגע ביעקב.

כאמור; ליעקב מובטחת הגנה בתחילת הפרשה ובסופה - אך מה באמצעיתה? היכן ההגנה??! הרי בליבה של הפרשה מתוארת שהותו של יעקב בבית לבן ושם הוא מרומה, וסובל בכל צעד ושעל! הן במספר שנות העבודה (20), הן בעניין החלפת רחל בלאה, הן בעניין החלפת הצאן ועוד – מרומה יעקב ונפגע מידי לבן. מדוע כאן לא הגן עליו ה'?!

מסתבר שהסתרת פני ה' (המאפיינת גלות) היא חלק מתהליך חינוכי שצריך לעבור יעקב, על מנת לתקן את עצמו, ולהיות שלם.

הדברים יובנו יותר על בסיס פרשנות חז"ל למפגש המפתיע של יעקב ולאה בליל נישואיו עם רחל. המדרש מתאר את תשובתה של לאה לפליאתו של יעקב כאשר מצא אותה במקום אחותה: "וכי יש מורה בלי תלמידים?" שאלה לאה, "כשאביך יצחק קרא לך 'מי אתה, בני?' הרי ענית: 'אנוכי עשו בכורך' - בפשט - ענית שעשו בכור אביך - ואני, ממך למדתי!! וגם אני עשיתי זאת כדי להשיג סוג של ברכה- אותך עצמך!
חז"ל, כמובן, לא היו שם בליל הכלולות… ייתכן שבמדרש מדהים זה רצו לומר לנו שכל ההסתבכות של יעקב בבית לבן עניינה תשלום וגמול על דרכו ה'עקב'ית=השקרית בה נהג עם אביו יצחק. אמנם אמו שלחה אותו מתוך חזונה מצד אחד ודרכיה מבית אביה מצד שני, ונכון שבסופו של דבר זכה בשל כך לברכת אברהם בעניין הזרע והארץ ( ברא' כח, ד-ה) - אך על דרכים עקומות אלה היה עליו לשלם מחיר כבד - ומי שרצה את הבכורה מעשו ראוי לקבל אחריות על הבכורה בבית לבן המיועדת לעשו - לאה, וגם את המתאימה לו - רחל.
כך למעשה קורה שגם בביתו שלו, נוצרת המציאות של "הקול קול יעקב (=רחל) והידיים ידי עשו (=לאה)" מתוך התמודדות ומאבקים (של קנאה) וגם דרך שיתוף והרמוניה בונות שתיהן את בית ישראל (רות ד', י"א) ובכך מממשות את הברכה שבה זכו. חיזוק לדרכם של חז"ל מצוי בפסוקים עצמם – כאשר לבן אומר "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" - כאילו אמר שלא כמו אצלכם יעקב שכך עשית!

כלומר, אף על פי שמצד ההתאמה והייעוד – ראוי היה יעקב לשאת את רחל בלבד (שנחשבה "יפת התואר ויפת המראה" בחיצוניות ובפנימיות, וכך אכן הדברים באים לידי ביטוי בסיפור שליד הבאר) בכל זאת, בזכות בכייתה של לאה ותפילתה, לוקח יעקב אחריות גם עליה ובונה את בית יעקב (כך על פי פירוש רש"י לפסוק 'ועיני לאה רכות').

לידת הבנים יוצרת מערכת יחסים מורכבת של תחרות בין האחיות על ליבו של יעקב, אך הדברים לא גורמים להן להיפרד או להתנכר אחת לשנייה אלא לשוב ולשתף פעולה בהרמוניה מדהימה.

לאחר עשרים השנים כשנגלה המלאך ליעקב שנית ואומר לו לשוב ארצה, יעקב אינו כופה את נשותיו לחזור עמו אלא מאפשר להן בחירה, והן מצידן: "ותען רחל ולאה ותאמרנה" - ביחד, "כל אשר אמר א-ל אליך עשה".

יעקב מצליח על אף תנאי הגלות, הרמיה והסתר הפנים שחוו להביא את נשותיו לבחירה בדרך ה' וביחד ללכת בדרך ה' ולחזור ארצה – זהו דבר עצום!

למעשה הצלחה זו של יעקב מרשימה מאד דווקא כיוון שבהיותו בבית לבן - שהתנכר כל כך לה' - היה חשש שמא יעקב, או לפחות רחל ולאה - בנות לבן, לא ידבקו בדרך זו. אך מסתבר שבמבחן זה יעקב הצליח.

יעקב כמעט הצליח "לשכנע" את לבן להכיר תודה לה' על התרבות רכושו בתקופת שהותו של יעקב אצלו (ל', כ"ז): "נחשתי ויברכני ה' בגללך". אך לבסוף נסוג לבן מהכרה זו בסיום הפרשה באומרו "הבנות בנותי הבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא" - הכל ממני!!

לבן מבטל לחלוטין כל ייחודיות ומקור אלוקי בבית יעקב ואולי בכך ביקש 'לעקור את הכל', לטשטש הכל. לעומתו, רחל בתו אומרת ליעקב באותה שיחה בשדה (ל"א, ט"ו)" "הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו כי כל אושר אשר הציל אלוקים מאבינו לנו הוא", רחל אומרת הפוך מאביה, מתוך ניתוח המציאות והשפעתו החינוכית של יעקב, ואילו לבן כפוי טובה!

רחל גם היא נוהגת בדומה ליעקב אשר מחוסר ברירה "גונב את לב לבן", וכך גם היא גונבת את התרפים אלוהי אביה. וכי יתכן? הרי היא שבחרה בדרך ה' והפצירה ביעקב לשמוע בקול ה' ולעזוב ? חז"ל מסבירים את פעולתה של רחל נבעה מתוך מחשבה על לבן אביה ואמרה "שמא אלך ואשאיר זקן זה בקלקולו" לכן ניסתה (שוב, ב דרכים עקומות של גניבה) לחנך את אביה. למרות כוונתה הטובה, גם היא, כמו יעקב, תשלם מחיר מלא על מעשיה. זאת כאשר יעקב שאינו יודע על מעשיה יאמר בכעס בשעת המפגש עם לבן - "עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה " ובאמת בהמשך תמות רחל באמצע הדרך. היא לא תזכה לסיים את המסע, ובנה בנימין לא יזכה לכבדה.

לאחר הסעודה של יעקב עם לבן המבטאת את כינונה של הפרדה מוחלטת בן הצדדים, חוזר לבן למקומו, סגנונו ודרכו. יעקב, לעומת זאת, מתקדם ומתעלה ופוגש במלאכי אלוקים (אותם מלאכים שעל הסולם בתחילת הפרשה?) המקדמים פניו עם שובו לארץ ישראל, במחניים.


 
 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה