zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בוגרים-שבת חול-המועד סוכות

תמונת מגזין בוגרים-שבת חול-המועד סוכות פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 11/10/2011
בכתבה זו צפו 1266 גולשים

 

יצא בתאריך י"ז תשרי התשע"ב,15/10/11

כשעובד אדמה פוגש בעבד ה
אביאל הטב


אביאל הטב, תושב קיבוץ מעלה גלבוע, בוגר גדוד אתגר בשבט משואות, נשוי+2, מחנך בבית-ספר שקד בשדה אליהו ופעיל חברתי.

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים טז, יג-טו)

הגיבור של הפסוקים הנו איש האדמה – חקלאי. עבודה חקלאית הנה אוסף של פעולות יום יומיות מתוכננות, הדורשות סבלנות, התמדה ומאמץ, לעיתים סיזיפי על מנת לחולל את הפלא שביצירת תנובה מתוך האדמה שקוללה. אורח חיים שכזה על כל מעלותיו, עשוי לייצר אדם המבוסס בבוץ תרתי משמע, שמרוב עמל אינו מתפנה להביט מידי פעם אל השמיים, שלא בודק מה התכלית, הערכים והאנשים המלווים את עמלו. אדם שכזה אינו עובד אדמה אלא "עֶבֶד אדמה". חלק מאנשי העלייה השנייה אף הגדילו והפכו את עבודת האדמה למהות - "דת האדמה" שראתה בעבודת הכפיים הן את המטרה והן את האמצעי, לעיתים קרובות תוך רמיסת האדם. אולם, יודע כל חקלאי כי מעל, ולמרות התכנון והעמל מרחפת תמיד גם אי וודאות. איתני הטבע יכולים לכלות בין רגע את כל עמלו. אי הוודאות יכולה להפוך להזדמנות להכיר במגבלותיו או שבדיוק להפך , מרדף אין סופי אחר פרטי הפרטים בניסיון נואש לחמוק מהסכנה.
התורה בציוויה לחוג את חג האסיף ערה לשתי הסכנות העומדות בפני איש האדמה – הפיכת העמל לערך מוחלט ללא התבוננות בתכלית ובמקביל גאווה ושכרון כוח כשיראה ברכה בעמלו בעת האסיף. התורה נותנת מקום של כבוד לאיש האדמה ולעמלו. השמחה "בכל מעשה ידיך" שבלעדיהן לא יתקדם העולם. אך בו זמנית "וְזָכַרְתָּ, אֶת-ה' אֱ-לֹהֶיךָ--כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת-בְּרִיתוֹ"(דברים ח' יח)

חג הסוכות אינו חג היסטורי לזכר הימים בהם רובנו היינו חקלאים! ישנו עובד אחר, אותו חלקנו מכירים יותר "עובד ה". גם בדמות זו קיימת הסכנה שבהפיכה מעובד לעֶבֶד. אדם שעסוק כל כולו רק בניסיון לצבור לזכותו כמה שיותר הצלחות בשמירה על תתי סעיפים הלכתיים. אדם שמחפש לו אחר רב שאין תפקידו לברר עמו את הדרך לשמיים וללב, אלא להוות "תעודת ביטוח" ליום בו יידרש על חייו. אדם שהיסודיות של פעולותיו גורמת לו לשכוח להרים את ראשו ולהביט לשמיים - לתכלית, לצדדיו – לשותפיו לדרך, שעמם עליו לשתף פעולה.
חג הסוכות הנו הזדמנות שניתנה בידנו להביט אל השמיים ואז חזרה לתוך חיינו. לבדוק מתי בחיי אני עובד, מקדם ומפתח את העולם בו אני חי מתוך רגישות לעצמי ולסובבים אותי. וגם לשאול את עצמי באלו תחומים בחיי אני עבֶד מכל סוג שהוא ששכח מה צבע השמיים.

ולסיום נגיעה אקטואלית; לפני מספר שבועות התקיים בבה"ד 1 מפגש מצער בין שני עבדים. עבדי המשמעת, הנוקשות והמסגרת (כפי שנדמה להם שהיא צריכה להיות) לבין עבדי הפרטים. כל אחד עבר בהצטיינות את מבחן הצדק על פי השקפת עולמו וערכיו. אולם נדמה, שלו היו שני הצדדים מתרוממים מעט, מתבוננים לשמיים - לתכלית המשותפת שזימנה אותם למקום החשוב הזה, מתוך רגישות והבנה לצרכיו ואמונותיו של העומד מולם יתכן והיו מונעים את ההתנגשות המיותרת הזו.


 
 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה