zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: "קיטורים, נמאסתם"

תמונה קטנה "קיטורים, נמאסתם" פורסם על ידי הרב דוד סתיו
בתאריך 1/2/2007
בכתבה זו צפו 1183 גולשים

"קיטורים נמאסתם"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחת התופעות המאפיינות את החברה הישראלית, ואולי לא רק אותה, היא הקיטור אותו אנחנו אוהבים להוציא החוצה בהזדמנויות שונות. בדרך כלל, מסיבות מוצדקות, פעם זה על עוולות חברתיות משוועות כמו הלנת שכר עובדים, ופעם אחרת זה על הפער החברתי ההולך ומעמיק בחברתנו.

 

לאחרונה נוספו סיבות נוספות, אי הנחת מתוצאות המלחמה בלבנון כמו גם השחיתות בצמרת השלטונית, כל אלו פרנסו את תעשיית הקיטור בשפע רב ואף הותירו חומרים רבים לימים "דלי עניין" שיבואו אולי בהמשך הדרך...  השאלה אותה צריך כל מקטר לשאול אינה אם הוא צודק בטענותיו אלא מה התועלת בהשמעתן לעיתים כל כך דחופות בלא שמתלווה לכך עשייה אקטיבית. האם הוא, אנחנו, נעשים טובים יותר בעקבות הקיטור או שאנחנו הופכים להיות חילק מהתופעה ואלי אפילו מכורים לה.

 

פרשת השבוע מלמדת כי אין לנו זכות יוצרים על הפטנט הזה ששמו קיטור. אמנם בתקופת המקרא היה לו שם אחר אבל הכיוון והמגמה היו זהים.

וכך מספר לנו המקרא בפרשת בשלח עת העם יוצא ממצרים (רק חמישית כי הרב לא רצו לצאת) שכאשר הוא רואה את מצריים נוסעים אחריהם, הוא נכנס לפאניקה נוראה וזועק אל משה "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים". קולות של ייאוש והיסטריה ממצב בטחוני רעוע שאח"כ הופכים לקולות זעקה בגין המצב הכלכלי, "וילנו העם על משה לאמור מה נשתה" וכך הלאה זה ילווה אותנו לאורך כל שנות ההיסטוריה.

 

חכמינו מתארים את העם העומד ליד הים כמתפצל לארבע קבוצות – האחת מציעה לחזור למצרים (לוותר על כל החזון) השנייה אומרת נפול לים (היינו ייאוש גמור וסיום הרואי) הקבוצה השלישית מבקשת ליזום מלחמה (בכל מחיר? מה הסיכויים?) והקבוצה הרביעית אומרת בואו נצרח.

 

דומה שהחברה הישראלית הינה דוגמא חיה לכל הקבוצות הללו וכל אחד מאיתנו יכול לשאול את עצמו לאן הוא שייך או רוצה להיות שייך.

מהו המוצא מסבך זה? התשובה של הפרשה אינה שוללת את הלגיטימיות של הקיטור, היא רק טוענת שהיא אינה פרודוקטיבית ועל כן יש לתעל אותה לעולם של עשייה.

 

האלוקים אומר- דבר אל בני ישראל ויסעו, תתחילו תהליך של תנועה, העמידה במקום, התלונה והזעקה לא יזיזו דבר- אם רוצים לשנות צריך להתחיל בתנועה. סביר להניח שלא נסיים את התהליך אבל:"...לא עליך המלאכה לגמור" ומאידך "אין אתה רשאי להיבטל ממנה"

 

כוחה של תלונה ייבחן בפרסקטיבה היסטורית, רק במעשים אליהם תתועל התלונה.

 

 

 

בשבת הקרובה, יחל ט"ו בשבט !  

 

 

 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. תודה
נכתב על ידי עומר כהני משבט לביא בתאריך 2/2/2007 בשעה 11:32