zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה "שבת יום הכיפורים"

תמונת מגזין בעין הפרשה "שבת יום הכיפורים" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 6/10/2011
בכתבה זו צפו 1060 גולשים
נכתב במקור על-ידי הרב דוד סתיו

 

יצא בתאריך י תשרי התשע"ב, 8/10/11

שמחת הוידוי
הרב דוד סתיו


הרב דוד סתיו הוא רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר

אחד הרגעים הנוגעים בי במיוחד בתפילת יום הכפורים הוא השלב בו אומר הצבור כולו, ביחד, את הוידוי במנגינה נוגה ומעוררת בשלהי חזרת הש"ץ. לכאורה, יש באמירה הקולקטיבית של הוידוי, ועוד עם נגון מיוחד המושך את הלב, משהו מוזר ואירוני. לכאורה, היה ראוי לומר את הוידוי ביחידות, בצנעה, בבושת פנים, בשיח אינטימי בין האדם לבוראו. שהרי נאמר "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה", ואמרו חכמים "חצוף עלי מי שפרט את חטאיו ברבים. וכאן הוידוי נעשה ונאמר לעין כל, בפרהסיא, בצבור.
עוד יש להוסיף, שאם כבר מתוודים באופן כזה - האם לא נכון שנאמר זאת בבכי ובדמעות, ולא בליווי ניגונים, אפילו הם ניגונים נוגים?!
הערה זאת ניתן להעיר גם על המנגינה המקסימה בה נוהגים לשיר את המשפט האחרון ב-"אבינו מלכנו" כאשר אנו שרים במנגינה שמחה למדי את המלים "חננו ועננו כי אין בנו מעשים"...

הספור החסידי מייחס לר' ישראל בעל שם טוב את הספור הבא: פעם אחת הגיע לעיר לקראת יום הכפורים, והתעניין לשאול מיהו בעל התפילה ביום הקדוש. אמרו לו כי הרב המקומי הוא העובר לפני התיבה. בהמשך ביקש לתהות אחר מנהגיו המיוחדים בתפילה. סיפר לו הרב כי את הוידוי הוא אומר בניגונים שמחים מאד. שאלו הבעש"ט לפשר הנהגה זו, וכך השיב לו הרב: "הנה העבד הפחות והנבזה של המלך - שמלאכתו לגרוף ולנקות את החצר ממי השופכין ומלכלוך וטינופת, למען תהיה חצר המלך נקיה ויפה - כשהוא אוהב את המלך, אזי בעת גרפו את הצינורות ובעת עבודתו במלאכת הנקיון הוא שמח מאד על שמנקה את חצר המלך, ומזמר אז נגוניו בשמחה מכיוון שבכך הוא עושה נחת רוח למלך." אמר לו הבעש"ט: "אם כבודו מתפלל בכוונה כזאת ,יהי חלקי עמו"

פנים רבות לו לספור זה, והמובן הראשון הוא השמחה בעשיית רצון הבורא - הוא מלכו של עולם. אולם ניתן להציע ביאור נוסף לשמחת הוידוי - היכולת לעמוד לפני בורא עולם, לחוש בקרבתו, היא זכות שאין למעלה הימנה. היכולת לומר 'חטאתי' היא אחת המתנות המאפשרות למין האנושי להתקדם, לצאת מהמבוכים בהם נתקע ולהתרומם.
ברור שאין זה משמח לטעות ולחטוא ואין אדם השמח בכשלונותיו שלא לומר פשעיו. אבל יש שמחה גדולה בכך שאדם יכול לומר למי שמעליו כי אמנם הוא אכן כשל אך הוא רוצה דרך להתקדם מעלה. מעלת היום הגדול מתבטאת במלים החותמות את משניות מסכת יומא: "לפני ה' תטהרו". הזיכוך אותו ניתן לחוש בעקבות הוידוי הוא שמאפשר מודעות ותיקון, וכל אלה הם סיבה לשמחה גדולה!

 


 
 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה