zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: שבת בוגרים-ניצבים-וילך

תמונת מגזין שבת בוגרים-ניצבים-וילך פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 21/9/2011
בכתבה זו צפו 1330 גולשים
נכתב במקור על-ידי מיכאל גולדשטיין

 

יצא בתאריך כ"ד אלול התשע"א, 23/9/11

"חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה... ואתה תנחילם אותם"
מיכאל גולדשטיין


מיכאל גולדשטיין, ראש שבט אלעד,עו"ד במקצועו, נשוי ואב לארבעה מבוגרי השבט.
יליד צרפת, התחנך בארץ במוסדות שונים ורואה עצמו תלמיד של הרב הלפרין בישיבת הגולן.

"שיחת הסיכום" של הקב"ה עם משה בפרשת וילך, הייתה שיחה קשה וזאת בלשון המעטה, באשר לעתידו של עם ישראל, אך מכל פסוקים בפרשה ישנו אחד, שבעיני הינו הקשה מכולם:

"כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע, ודשן ופנה אל אלוהים אחרים ועבדום והפר את בריתי" ( דברים, פרק לא פסוק כ).

למקרא פסוק זה אנו נשאבים ארבעים שנים לאחור, לדבריהם הסתומים של עשרת התרים שהוציאו דיבת הארץ – "...ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחנו וגם זבת חלב ודבש היא... ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה..." (במדבר פרק יג פסוקים כז-לב).

לאחר שהקב"ה מעניש את בני ישראל בגלות במדבר במשך ארבעים שנה כך שכל העדה הרעה של פרשת שלח ימותו, מגלה הוא למשה בסוף ימיו ובטרם העברת שרביט ההנהגה ליהושע כי – צדקו עשרת התרים, הארץ המובטחת – היא אכן ארץ אוכלת יושביה!

אני מבקש לחזור אחורה לפרשת ה"תרים" ולהציע לקרוא אותה באופן שונה מהמקובל, קריאה שיש בה למלא את הפרשה במשמעות מעבר לסיפור ריגול וחוסר אמונה - כפי שהדברים מתוארים בקצרה בראשית ספר דברים.

תחילה יש להבחין כי בסיפור הדברים בפרשת שלח, מדובר על ציווי של הקב"ה שמשה ישלח אנשים, את הנשיאים של כל שבט ושבט, הציווי הוא לתור ולא לרגל.

הביטוי לתור, מופיע בתחילת דבריו של שלמה המלך בספר קהלת פרק א פסוק יג: "שמתי את ליבי לדרוש ולתור בחכמה..." הפועל לתור אין משמעותו לטייל ולראות, אלא לנסות להבין הבנה של הלב את החכמה.

מטרת המהלך מבחינתו של משה היא ברורה - " והתחזקתם" (פרק יג פסוק כ).

אין מדובר במשלחת ריגול, מדובר בהכנת מנהיגות העתיד של עם ישראל, שאמורה לשאת בעול הנחלת העם בארץ המובטחת, או במילים אחרות, התקומה המדינית של עם ישראל בארץ כנען, וכהכנה לכך עליהם לצאת וללמוד את הארץ,להבין את הארץ.

כשחוזרים האנשים התרים, מספר לנו הכתוב (פרק יג פסוק כו), כי הם הלכו ובאו אל משה ואהרון ואל כל עדת בני ישראל, ויש בכך אולי רמז לכך שיש בפרשתנו יותר מרובד אחד, רובד אחד הוא סיפור של חוסר אמונה פשוט ביכולתו של הקב"ה להביא לכיבוש הארץ, אך ברובד עמוק יותר, זהו שיח עמוק בין האנשים התרים לבין משה.

האנשים התרים מתארים טראומה שחוו בעת שתרו את הארץ, חיים שם אנשים שגורמים לאחרים להרגיש כחגבים, אין מדובר בתגובה לפגישה עם אנשים גדולים מבחינה פיזית, מדובר בפגישה עם אנשי מידות בתחום הנפשי ובתחום הרוחני, אנשים החשים במידה כזו של חשיבות עצמית ושל ביטחון עצמי, שכל מי שבא איתם במגע מרגיש קטן כחגב, ועל כך אומרים האנשים התרים, "ארץ אוכלת יושביה" יש בארץ המובטחת עוצמה, שגורמת ליושביה לאבד את המידות הנכונות ובכך להביא על עצמם בסופו של דבר כליה.

ומכאן לעיקרו של דבר: "... לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו", אין מדובר בחוסר אמונה בקב"ה שיוכל לגבור על אנשי הארץ. המנהיגים לעתיד של עם ישראל חוזרים, לאחר שלמדו להבין את הארץ המובטחת וחשים כי – לא נוכל לעלות אל עם ישראל כי חזק הוא ממנו , הם חוזרים למשה ואומרים – אנו מכירים את עם ישראל ולמדנו גם להבין את הארץ המובטחת, והחיבור בין השניים מציב אתגר שהוא גדול עלינו לא נוכל להתמודד עם המציאות הצפויה, שהארץ תהפוך למלכודת דבש עבור עם ישראל.
(האם סיפור הריגול הוא האופן שבו העדיפו האנשים התרים להציג את הדברים לעם, האם זהו האופן בו העדיפו עם ישראל לפרש את דברי התרים, האם יש בכך ניסיון לברוח מהאחריות להתמודדות פנימית, על ידי מיקוד העניין בבעיות חיצוניות?)

מה גרם לרפיון הידיים של מנהיגי העם לעתיד?

כשמשה מעביר השרביט ליהושע אומר הוא לו לעיניי כל ישראל : " חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה, אל הארץ אשר נשבע לאבותיהם לתת להם, ואתה תנחילם אותם " (דברים פרק לא פסוק ז").

חוזק אינו מספיק להנהגה, יש צורך גם באומץ, אומץ הלב לשנות את הצפוי, אומץ הלב להתמודד עם מציאות שהיא לכאורה חסרת סיכוי - זוהי תכונתו של המנהיג.

ומהי הדרך לרכישת אותו אומץ הלב :

"קווה אל ה', חזק ויאמץ ליבך, וקווה אל ה'" (תהילים פרק כז פסוק יז).

אומץ הלב הוא הסולם בו מצליח המאוכזב מאמונה נאיבית, לעלות לדרגת מאמין, שעצם אמונתו היא העניין,
ותקוותו נובעת מאמונתו ולא להפך.

 


 
 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה