zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: פרשת בהר

תמונה קטנה פרשת השבוע: פרשת בהר פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 13/5/2004
בכתבה זו צפו 1484 גולשים

"וספרת לך שבתע שבתות שנים..." (ויקרא כ"ה, ח')

בחרתי להביא דווקא את דבר התורה הזה , מפיו של הר' שלמה שוק, משום שהוא עוסק בספירת העומר, המופיעה בפרשתנו, פרשת "בהר".
בימים אלו של ימי הספירה , ימים בהם אנו נדרשים לעמוד ולספור לילה אחר לילה, פעם אחר פעם, להוסיף מספר ועוד מספר לא יותר ולא פחות, אני עומדת ותמהה על הדרישה ההלכתית הכ"כ פשוטה ובנאלית להוסיף מספר אחד ותו לא בכל פעם, מספר שמתחלף בקצב של 24 שעות.


הקצב: בעולם כ"כ מהיר ומתוזז בו אנו נדרשים לעמוד באתגרי לחץ על אנושיים, בהם אנו נשאבים אל תוך מערבולות החיים, והחיים על קצבם הסוחף מכתיבים לנו טירוף מערכות שמהם אנו מתקשים לצאת בשלום.
המנוחה השבתית שאליה אנו נכספים , המפסיקה את ה"טרנס" , תלויה בשאלה איך נכין את השבת. "כל הטורח בערב שבת יאכל בשבת". כל המכין עצמו לקראת השבת זוכה למתנה ששמה שבת. הספירה המתונה לקראת השבע, תוספת של ספירה אחת פשוטה, יש ביכולתה לקבוע בנפש את האופי העמוק והמכין לקראת השבת ולעשות שלום בין עולמות. בין עולם של לחץ ומלחמה ובין עולם של שלום ומנוחה.


ההשתוות: לאחר תרגולי הקצב המתון אנו מצופים למתינות מתמשכת. תקוותנו העתידית היא שיבוא יום שכולו שבת, ז"א שהאמצעי וההכנה יהפכו להיות חלק מן המטרה. בימי הספירה אנו מייחדים לכל יום מעמד מיוחד כיום בפני עצמו, ולא רק כיום בשרשרת הימים לקראת השבת המיוחלת. בסגנון ספירתנו אנו רואים "היום ..." כך וכך לעומר- היום הוא יום עם מעמד מיוחד בזכות עצמו. יכולתנו לייחד את הזמן העכשוי איננה מספיק מתורגלת בעולם בו האדם מתרחק מעצמו ונשאר רק עם עברו ועתידו.


לכן בימי הספירה ניתנת לנו ההזדמנות להגיע ליום השבת המיוחל, אך יחד עם זאת למשוך בכל יום ויום את הנקודה השבתית שבו, כמו שכתב הבעל- שם- טוב בצוואתו "שיוויתי ה' לנגדי תמיד"- שיוויתי לשון השתוות... יוצא שהתרגולת האלוקית של "היום יום אחד לעומר"... וכו' ולא מחר ולא אתמול - יש בה ממידת ההשתוות המעניקה לנפש את ההכנה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.


הלוואי שנזכה לייחד כל יום ולהעניק לו את המעמד המיוחד לו בזכות עצמו ובכך נתקדם, נצמח ונתעלה אמן!

פרסם כתבה »