zofim.org.il
  
 


 
אתר המשלחת לג’מבורי
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר המשלחת לג’מבורי » כתבה: תדמיינו

תמונת מגזין תדמיינו פורסם על ידי רותם שטל
בתאריך 6/9/2011
בכתבה זו צפו 3553 גולשים

כדי להסביר מה חוויתי בג'מבורי הצופים העולמי אני מבקשת שתדמיינו. תדמיינו שדה ענקי, דשא ירוק שמשתרע מפה ועד האופק. תדמיינו בשדה הזה אוהל אחד ירוק, ולידו עוד אחד זהה לו, ועוד אחד, בערך שמונה. תדמיינו ליד גוש האוהלים הירוקים עוד גוש אוהלים – הפעם כתום, ולידו עוד אחד – הפעם שחור, ועוד אחד ועוד אחד עד האופק, אוהלים בכל הצבעים. עכשיו שימו אנשים ליד האוהלים האלה. האנשים שליד האוהלים הירוקים ילבשו חולצה ירוקה והאלה שליד האוהלים הכתומים ילבשו חולצה כתומה וכך הלאה. מילאתם את השדה הירוק והענקי בכתמי צבע. עכשיו תלחצו 'פליי'. האיש בחולצה הירוקה ידבר אירית, והאיש בחולצה הכתומה ידבר פלמית, והאיש בחולצה הכחולה ידבר פורטוגזית. עכשיו מילאתם גם את האוזניים שלכם במגוון שפות כמו מגוון הצבעים שאתם רואים.

בג'מבורי הצופים העולמי השתתפו מאה שבעים ושמונה מדינות שונות, ארבעים אלף אנשים.

עכשיו תדמיינו את עצמכם נמצאים שם. יש לכם את גוש האוהלים שלכם, עם האנשים מישראל, מדברים עברית. הגוש אוהלים מימין מכיל אנשים מלוקסמבורג, והגוש משמאל מברזיל, מלפניכם יש גוש של אנשים משוויץ, ולימינם אנשים מיפן. אתם הולכים בין גושי האוהלים, מתחילים לדבר עם האנשים מהמדינה שתמיד רציתם לבקר בה. אתם מתחילים מלדבר על הדרך להגיע לכאן – לשבדיה, שהייתה ארוכה ומתישה לכולם (אפילו לשבדים!) וממשיכים לדבר על מוזיקה, ועל סדרות טלוויזיה, ועל הכל. אתם מבינים שהאנשים שגרים אפילו במקום הכי רחוק והכי שונה שאפשר לא כל כך שונים ממכם, וגם אם שונים- לכולם יש מכנה משותף אחד – כולם בצופים.

תדמיינו לכם יום אחד, מתוך שבועיים, שבו כל גוש (גדוד) מכין אוכל של בית. אנחנו מישראל הכנו פיתות בסאג', חומוס, טחינה ופלאפל. לידנו היו גדוד ממקסיקו שהכינו עוף בשוקולד ושוקו עם צ'ילי, גדוד מאיטליה הכינו מגוון פסטות ברטבים, כל אחד מכין את מה שבשבילו זה אוכל של בית. תדמיינו את עצמכם עוברים, טועמים, מדברים, מנסים לחוות יותר את החיים במקסיקו לדוגמא.
תדמיינו שבאותו היום כל גדוד שרוצה מעלה מופע (שיר, ריקוד, וכו') שמייצג את המדינה שלו. תדמיינו את השיר ילדים הגרמני, תדמיינו את הריקוד היפני המסורתי, תדמיינו את מופע הסטנדאפ האמריקאי...

תדמיינו יום אחר מתוך השבועיים האלה. יום שבו לוקחים כל אחווה (בגדוד יש 4 אחוות של 9-10 אנשים) ומסיעים אותם עם אחוות מגדודים אחרים. נוסעים למחנה קיץ של צופים משבדיה או נורווגיה. במחנה קיץ הזה אין בניה, אין פעולות. במחנה קיץ הזה יש אגם ענקי שאפשר לשחות בו, וסירות קנו, וכולם יושבים סביב מדורה בערב, שונה מאוד מהמחנה קיץ שלנו. תדמיינו שאתם חיים יום וחצי במחנה הזה, מדברים עם אנשים מהאחוות האחרות, ומהמחנה עצמו.

עכשיו תדמיינו יום רגיל בג'מבורי. אתם קמים בבוקר, מחוץ לאוהל יורד גשם. אתם מתארגנים ויוצאים כי היום תורכם להכין ארוחת בוקר לגדוד. אתם הולכים לסופר של הג'מבורי וקונים מצרכים, אתם לא בטוחים שקניתם את הדבר הנכון כי לא כתוב על האריזה באנגלית, אלה רק בשבדית. אתם מכינים ארוחת בוקר וכולם אוכלים, שוטפים כלים ויוצאים. אתם הולכים למרכז פעילות שבו אתם עוברים הפעלה על שלום עם חבר'ה מפולין וקוריאה, משחקים פינוקיו עם אנשים מברזיל וקפריסין... אתם חוזרים בערב לאוהלים שלכם וישר מארגנים ארוחת ערב, כי הקבוצה מגרמניה שהזמנתם באים עוד שעה. הם באים, אוכלים איתכם ארוחת ערב, משחקים כמה משחקים ואז מישהו מוציא גיטרה וכולם שרים ומדברים וצוחקים. אתם הולכים לישון בלילה עמוסים בחוויות.

תדמיינו את טקס הסיום, בלילה האחרון. ארבעים אלף אנשים סובבים במה אחת, מלך שבדיה עושה מוראל על הבמה, הלהקה יורופ (the final countdown) מופיעים, מראים כמה סרטונים שצילמו במהלך הג'מבורי ואתם מתלהבים כי את ההוא וההיא אתם מכירים, ועם זה דיברתם בתור למקלחות. מופע זיקוקים ענקי, ואתם הולכים להיפרד מכל החברים שהכרתם במהלך שבועיים של טירוף.

עכשיו תפסיקו לדמיין. מרגישים את פעימות הלב? מרגישים את הלחץ וההתרגשות? מה שכתוב כאן הוא רק טעימה קטנה ממה שאני חוויתי. תדמיינו שוב, רק הפעם יותר. הרבה יותר. 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה