zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה -בלק

תמונת מגזין בעין הפרשה -בלק פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 7/7/2011
בכתבה זו צפו 1180 גולשים
נכתב במקור על-ידי אורי עופרן

 

יצא בתאריך ז' בתמוז, התשע"א, 9/7/11

בלק ובלעם: הגאווה שבכפירה והגאווה שבאמונה
אורי עופרן


 אורי עופרן הוא בוגר גדוד שובל בשבט משואות.
כיום מנהל את בית המדרש 'דרומא' שבאוניברסיטת בן גוריון.

 

 ב1929 ביה"ס "הריאלי" בחיפה ביקש לקבוע לעצמו סמל שישקף את ערכיו. ביה"ס ביקש לחנך לפשטות וכנות, וכך נבחרה הסיסמא – 'והצנע לכת!' מנהל בית הספר ד"ר ארתור באום נאם לפני התלמידים. " וכל-כך גדלה התרגשותו בנאום-הפרידה שלו, עד שקרא 'ותתגאו בהצנע לכת!' מאז התפשטה בדיחה שהו' של 'והצנע לכת' בסמל בית-הספר הריאלי אינה אלא וו-ההיפוך." (מתוך האתר של הריאלי)

פליטת פה זו מקשרת אותנו לביקורת מפורסמת על הסיסמא שהשמיטה את סיום הפסוק במיכה:

'עם א-לוהיך!', כמבקשת לומר שמי שאינו הולך עם א-לוהיו חוטא בגאווה. כך אומר הנביא מיכה בפרק ו' פסוק ח': "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְדֹוָד דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ"

הביטוי 'הצנע לכת עם א-לוהיך' דורש הסבר. מה פירוש 'עם א-לוהיך?' מהי צניעות עם א-לוהים?

מיכה הנביא מתכוון לכך שהאדם צריך צניעות בעומדו לפני ה', אין מדובר על צניעות אנושית רגילה של אדם שאינו מתגאה ואינו יהיר מול הזולת או מול עצמו, אלא מול א-לוהים.

מה הקשר לפרשת בלק? מיכה הנביא קושר ביניהם:

מיכה פרק ו

(א) שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר יְדֹוָד אֹמֵר קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ:

(ב) שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְדֹוָד וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַידֹוָד עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח:

(ג) עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי:

(ד) כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם:

(ה) עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְדֹוָד:

(ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם יְדֹוָד אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה:

(ז) הֲיִרְצֶה יְדֹוָד בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי:

(ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְדֹוָד דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ: פ

מדוע נבחר דווקא סיפורם של בלעם ובלק כסמל להשגחת א-לוהים על בניו? הרי לא התרחש נס גדול ואפילו לא נס קטן. (בניגוד לכיבוש האמורי או קריעת הים שהותירו רושם רב על כל הגויים, מעשה בלעם מסתיים כמעט ללא השפעה על הסביבה – 'ויקם בלעם וילך לדרכו וגם בלק שב למקומו'.)

אפשר שבלק ובלעם נבחרו ע"י מיכה כי הם דוגמא למי שחטאו ביוהרה ובחוסר צניעות עם א-לוהים. בלק ובלעם מיצגים שני סוגים של חוסר צניעות עם א-לוהים, האחת כופרת בו והשנייה מאמינה:

 בלק –הגאווה שבכפירה.

המאה ה-20 היא המאה בה נשאה הכפירה ראש יותר מכל תקופה אחרת בעבר.

תחילה על ידי המודרניות ושיגעון הגדלות של האדם. הקדמה המדעית והטכנולוגית הביאה אותו לאמונה כי הוא השליט בעולם, לאמונה כי האמת טמונה באדם. שיגעון גדלות של חברה אנושית הסוברת כי בידה האמת המוחלטת.

במחצית השניה של המאה, לאחר שתי מלחמות עולם שנגרמו ע"י ה'אמת האנושית', הרימה ראש הכפירה ע"י הפוסט מודרניות שקבעה כי הכל יחסי והכל אישי. אם הוכח שאין אמת אחת לכל המין האנושי אז האמת היא פרטית לכל אדם ואדם.

לשתי התפיסות האמת היא אנושית. הן כפרו באמת א-לוהית.

 בתחילת דרכו בלק היה מודרניסט. הוא האמין בעוצמתו של האדם. אמונה זו מודגמת במספר צורות:

- 'ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא': מדוע יש לחזור על כך כפסוק עצמאי במקום לציין בפשטות: 'וירא בלק בן ציפור, מלך מואב...'? התורה מדגישה כי הוא מלך ובעל עוצמה – כנגד רומז לו המשל השני שה' שם בפי בלעם, מי הוא המלך האמיתי: 'ה' א-לוהיו עימו ותרועת מלך בו'.

- שליחיו של בלק מוזכרים ברוב מעלתם: זקני מדין וזקני מואב, שרים רבים ונכבדים, שבאו עם קסמים בידם.

- בלק מאמין כי בלעם הוא בעל הכח ואומר: 'כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר'. מדוע נתפס כך בלעם? מה היה כוחו?

נדרוש את שמו:

בלעם היה בן בעור – בנה של הבערות אבל הוא בלעם בלע אותה. הוא ניצח את הבערות וסימל את התבונה והקדמה האנושית. כמו המהפכה המדעית והטכנולוגית שהגיעה לשיאה בראשית המאה העשרים ובלעה ומיגרה את חשכת ימי הביניים. אך התורה מלמדת אותנו כי אפילו בלעם עדין מוגבל. הוא לא מצליח לראות את המלאך והוא נאלץ ללמוד לקח דווקא מאתון, אשת החמור המזוהה עם הטיפשות.

במהלך הפרשה הולכת וקורסת האמונה בכוחו המוחלט של האדם - פעם אחר פעם, תוכניותיו של בלק מוחמצות והקללה הופכת לברכה. לנוכח כל כשלון בלעם חוזר וטוען: 'הלא את הדבר אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר'. אבל למרות שהוא מודה בכשלונה של קללת בלעם, בכשלונה של העוצמה אנושית, בלק מסרב לקבל את האמת העליונה.

בלק לא מתייאש ומחליף אסטרטגיה. מעתה הוא משנה כל פעם את מקומו ואת נקודת הראות: 'ויאמר בלק אליו לך נא איתי אל מקום אחר'. בלק נוטש את האמונה באמת מוחלטת, ועובר ליחסיות האמת, כך הוא סובר, תלויה בזוית ההסתכלות ובמקומו של כל אחד. הוא נוטש את המודרניות ועובר לפוסט מודרניות. אם בלעם, שיא הקידמה האנושית אינו יכול לקבוע דברים מוחלטים כנראה שאין מוחלטות כלל. בלק כמו התרבות האנושית בעשורים האחרונים, נטש את המודרניזם המוחלט ופנה לפוסט – מודרניות היחסית.

בלק לא הצניע לכת עם אלוהיו – הוא כל כך הרים ראש והתגאה עד כי כיחש לגמרי בא-לוהים. גאוותו ואמונתו בכוחו מנעו ממנו מלהיות עם א-לוהים.

 בלעם –הגאווה שבאמונה

גאוותו של בלעם קשה יותר להבנה. הוא הכיר בעליונות של ה' עליו וידע כי לא יוכל לברך או לקלל מכוח עצמו. בלעם בניגוד לבלק היה אדם מאמין, הוא אפילו ביקש רשות מה' ללכת וכשהתגלה אליו המלאך לאחר שהכה את האתון, הוא הכיר בחטאו ואמר: 'חטאתי לה''.

מה אם כן היה חטאו?

בלילה, כשה' מתגלה לבלעם ואוסר עליו ללכת עם שרי בלק, הוא מנמק זאת כך: 'לא תלך עמהם, לא תאר את העם כי ברוך הוא'. ואילו בבוקר אומר בלעם לשרים: 'מאן ה' לתתי להלך עמכם'. הוא משמיט את הנימוק – כי ברוך הוא!הקב"ה אסר עליו ללכת כי מטרת ההליכה היא למעשה לא מוסרי הנוגד את הטוב. עם ישראל ברוך ולכן אסור לקללו! אך בלעם תופס את האיסור כטכני: הוא טוען שהבעיה היא רק שלא קיבל את הויזה ממלך מלכי המלכים. הוא מאמין בה' ככח עליון אך לא כסמכות מוסרית. תפיסתו של בלעם את החובות הדתיות של האדם לא-לוהיו מצטמצמת בהקרבת עולות, בקיום מצוות דתיות. המצפון ושאלות של טוב ורע - אינן בתחום הדתי, לפי השקפתו.

כנגדו יוצא מיכה הנביא ואומר: הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְדֹוָד דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ - ה' הוא שיגיד לאדם מה טוב.

יהי רצון שנזכה לעמוד בדרישתו של מיכה הנביא:הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְדֹוָד דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ:
 

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה