zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה חוה"מ פסח

תמונת מגזין בעין הפרשה חוה"מ פסח פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 24/4/2011
בכתבה זו צפו 1711 גולשים
נכתב במקור על-ידי הרב אביה רוזן

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך י"ט בניסן, התשע"א, 23/4/11

מה בין ספירת העומר ולתיקון החברה הישראלית?
הרב אביה רוזן


הרב אביה רוזן הוא ראש המדרשה לבנות בעין הנצי"ב, בוגר ישיבת מעלה אדומים והחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, ממקימי המכינות הקדם צבאיות הכלליות ופעיל חברתי בקשר שבין דתיים וחילוניים

בכל שנה בימי הספירה שבין פסח לשבועות, אני חש שמשהו מתפספס. ספירת הימים הטכנית מעלה תמיהות ותהיות. כשאין לנו בית מקדש, מה לנו ולקרבן העומר? ואולי במדינת ישראל המתחדשת יש מקום לחדש גם בזה? ואפשר שאנחנו דור שבמקום להתאבל בימי העומר על מה שהיה, הרי שבידינו לתקן ולחדש מציאות חדשה שתהיה אותה הגאולה שאליה התכוונו דורות ששפתותיהם לחשו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"? על מנת להבין את מקומנו ביחס לספירת העומר עלינו להתעמק ולהבין את מהותה של הספירה, ומכאן נוכל לבחון את ההקשר של ההזדמנות המיוחדת שבחיינו שבארץ ישראל.

כבר בעיון פשוט בפסוקי המקרא אפשר להיווכח שספירת הימים שבין פסח לבין שבועות אינה עניין מתמטי גרידא, אלא ישנו כאן תהליך מהותי המתרחש בכל שנה בימים שבין פסח לשבועות. די לנו בעובדה שחג השבועות איננו עומד בפני עצמו אלא זמנו הוא "עד ממחרת השבת השביעית" . למעשה, ישנו כאן תהליך המתחיל מהבסיס הקיומי של החיים בקרבן העומר של השעורים, ומגיע בסיומו לרום הפסגה של קבלת התורה. זו גם הסיבה שלמועד חג השבועות אין ציון תאריך בתורה אלא הגדרתו היא תוצאת תהליך הספירה המכיל את המהלך כולו – ממ"ט שערי טומאה שיצאו אבותינו ממצרים ועד מ"ט ימי ספירה שבסופם תהיה קבלת התורה.

התורה שאנו מאמינים בה איננה הנחתה ממרום המשתקת את האדם, אלא להפך – מדובר בחיבור לקודש שמעצים את האדם עד כדי כך שראוי הוא לקבל תורה. התורה 1 מציינת שתהליך זה מתחיל "ממחרת השבת" ככתוב- "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" ומסתיים ב"מחרת השבת", ככתוב : "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם". הניסוח המיוחד הזה של "מחרת השבת" למעשה לא שם את המוקד בשאלת "מהו הדבר הגדול שארע?" , אלא מהי התוצאה "ביום שאחרי". בימים שבין פסח לשבועות הדבר בא לידי ביטוי מיוחד, שהרי הקב"ה גואל את האדם ממצרים ובתגובה הוא מתחיל ביום שלמחרת את תהליך הספירה המטפס מבסיס החומרית עד מרומי הרוח. במקביל, האדם סופר ועולה מ"ט שלבים, ובתגובה – ביום שלמחרת שהוא היום החמישים , הקב"ה נותן את התורה.

זוהי תמצית מציאות חיינו הרוחניים- הפעולה והיצירה של האדם כנגד פעולתו של הקב"ה ומאידך פעולתו של הקב"ה אל נוכח מפעליו של אדם. זוהי מציאות מכוננת המתרחשת בהבאת הביכורים, בחיי האדם הפרטי ובתהליך של קיום חייו הרוחניים של עם בארצו. בתהליך זה שבו חוברים שמים וארץ מרובות הטלטלות והמעברים בין הקצוות חדים ומרובים. זהו תהליך מכונן המתרחש בכל שנה מחדש . הדבר הומחש בעוצמה רבה כשאדם הביא את בכוריו אל בית המקדש הפיזי, אך הדבר קיים גם כשאדם מחבר את עמל חייו אל בית המקדש המטאפורי הרוחני שבלבו ובלב האומה. תהליך חיבור זה איננו פשוט ודורש מאמץ רב שזוהי מהות התהליך של ימי הספירה.

הדבר נכון במימד האישי ובודאי אף במימד הלאומי. במציאות חיינו אנו עוברים בחדות מנשגבות אל המציאות הלא פשוטה. במימד הלאומי אנו חווים את הפסח ומשם מיד עוברים אל יום השואה. אנו מחברים את כאב יום הזיכרון אל יום העצמאות. נפשנו מדלגת מאבל ימי הספירה אל הילולת בר-יוחאי, ומצער חורבן הארץ בימי בר כוכבא אל עוצמותיו של יום ירושלים. רבי עקיבא שמשחק כשרואה שועל היוצא מקודש הקודשים מסביר שכשם שנתקיימה נבואת החורבן ודאי שתתקיים נבואת הנחמה המדברת על ההקמה, והנה מילותיו הפכו למציאות ימינו. ההישג הזה איננו רק תוצאה של אירוע קוסמי וניסי אלא בעיקר תוצאה של עבודה קשה. עפ"י דבריו של הרב קוק 2 החיבור הזה שבין המציאות הארצית לתורה השמימית הוא המודל שעל פיו אנו שואפים לבנות את החיים הארץ-ישראליים שלנו. זו משימת חיינו כאן בארץ ישראל.

ההזדמנות לבנות מציאות ארצית של קודש היא הזדמנות שיש רק בחיים הארץ-ישראליים. במציאות הגלותית היהודי מתגונן ומסתגר מפני הסביבה הזרה. במציאות הארץ-ישראלית היעד הוא בניית חברת מופת שהרוח והיעד שלה הם הקודש. בכל שנה הימים שבין פסח ושבועות יהיו לנו זמן מכונן מבחינה חינוכית לחיבור המיוחד הזה שבין חומר ורוח. האבלות שאנו נוהגים כיום בימים אלו איננה אבלות רגילה אלא "אבלות חינוכית" שנועדה לקרוא לנו לתקן את אשר לא הצליחו הדורות הקודמים. רבי עקיבא היה הבולט שבתלמידי החכמים שידע לחבר בין התעוררות לאומית של בר כוכבא אל מושגי קודש וגאולה, אך הוא נכשל ועל כך אנו אבלים. אבל לא די באבלות, אלא עלינו לקום ולתקן. לא מקרה הוא שכל הימים הלאומיים חלים במהלך הימים הללו. החל מיום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים 3 . הקמנו את ה"בית הלאומי" וכעת יהיו לנו הימים הללו שבין פסח ושבועות ימים לליבון ובניית קומה נוספת ל"תוכן הלאומי". שנדע בעז"ה לשמור על מה שקבלנו, ולעשות ולפתח את מה שעוד לא קבלנו.  

1ויקרא כג' טו'.
2הרב קוק במאמרו – "החדש המדינה והמקדש",מאמרי הראי"ה עמוד 181
3 את הימים הללו ציין הגר"א בספרו "קול התור" יותר ממאתיים שנה לפני הקמת מדינת ישראל. והוסיף הגר"א שם (בספרו קול התור עמוד 114 ) ותיאר איך בכל יום שבימי הספירה יש תוכן נוסף בהיבט הלאומי וע"כ ראוי יום העשרים לעומר לתקומה הפיזית...וכידוע זהו יום הקמת המדינה.


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  316.pdf (98 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה