zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה-פרשת "אחרי מות"

תמונת מגזין בעין הפרשה-פרשת "אחרי מות" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 14/4/2011
בכתבה זו צפו 1084 גולשים
נכתב במקור על-ידי פרופ מנחם הירשמן

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך י"ב בניסן, התשע"א, 16/4/11

"וכיפר על הקודש"
פרופ מנחם הירשמן


פרופ' מנחם הירשמן מלמד מדרש ומחשבת חז"ל במרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים וכן משמש כראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי.

אנו נמצאים בעיצומם של ימי חנוכת המשכן שהחלו בראש חודש ניסן (ויקרא ט,א). החגיגיות ניכרת עד ימינו בדילוג על תפילת תחנון מדי יום. לפי המנהג, הצירוף של ימי חנוכת המשכן עם ימי חג הפסח מביא לכך שניסן הוא חודש ללא תפילת תחנון. עובדה זו משרה אווירת חג בקרב המתפללים כבר מתחילת החודש, ובהזדמנות זו נברך את כל בית ישראל באשר הם בחג כשר ושמח.

מבחינת פרשות השבוע שקראנו בחודש האחרון, חגיגות חנוכת המשכן הועמו ונמהלו בעצב על מות בני אהרן נדב ואביהו בהקריבם אש זרה: "ויקחו... איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליהן קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם" (ויקרא י, א). מיד לאחר מות בני אהרון נישאו המתים " מאת פני הקודש ", ולדורות נצטוו אהרון ובניו לא לבוא לאוהל מועד שתויי יין, כדי (כלשון רש"י) "להבדיל בין הקדש ובין החול, ובין הטהור והטמא, ולהורות", שהם הם תפקידי הכהונה (לפי האבן עזרא). בתום האירוע, הרצף המקראי אכן ממשיך עם הלכות טהור וטמא - ראשית בקשר לטומאת מאכלים, ואז בטומאת היולדת וטהרתה, צרעת האדם וטהרתו, צרעת הבגד והבית וטוהרתם, ולבסוף בטומאת הזב והזבה וטהרתם. מדרש ויקרא רבה על אתר רואה בפרשות של הזב והזבה פרשות "כאורות", היינו כעורות, שהוכפלו (זב בנפרד וזבה בנפרד) על אף כיעורן, מפני שאפילו הן ערבות ונעימות לפני הקב"ה (המדרש משחק על המילים בשיר השירים "שחורות כעורב").

והנה לפתע טורחת התורה לחזור ולהזכיר מות בני אהרון בפרשה שלנו ושוב כאזהרה, הפעם לאהרון עצמו ולמי שעתיד לכהן תחתיו. הפעם האזהרה היא היאך לגשת " אל פני הקודש ", אותו המקום בו נפלו בניו. בנוסף לקרבנות החטאת והעולה, אהרון מצטווה בהבאת שני שעירים, האחד לה' והאחד לעזאזל. כלומר, בנוסף להקרבת השעיר לה' (המזכיר בוודאי לאהרון את שעיר החטאת האחר שלא נאכל ובעטיו ננזפו בניו "הנותרים" על ידי משה, ראו ויקרא י, טז-כ), טקס חדש זה של יום הכיפורים כולל גם שעיר שני, הוא השעיר המשתלח למדבר על מנת לשאת "את כל עוונות בני ישראל". הטקס ממשיך כידוע בהקטרת הקטורת: "ולקח המחתה גחלי אש אש מעל המזבח לפני ה' ... ונתן את ונתן את הקטרת על האש לפני ה' ".

 

גם הטקס עצמו וגם הלשון של הפרשה שלנו מאזכרים את יום חנוכת המשכן וכן את הטרגדיה, "בקרבי אתקדש". תפקיד המשרת בקודש רצוף סכנות. מדרש ויקרא רבה כאן אינו מוצא מרגוע ומסכם את גורלם המשותף של בני אהרון וקורח ועדתו בפסוק הקשה מקוהלת- "מקום המשפט שמה הרשע"!
וראה זה פלא- בסמיכות לשליחת השעיר לעזאזל הפרשה מצווה על ריכוז השחיטה והקרבנות אל "פתח אוהל מועד", "למען אשר לא יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה... ולא יזבחו עוד לשעירים אשר הם זונים אחריהם" (יז, ה;יז ז). מי שלא יכיר בבלעדיות אוהל מועד וימשיך לזבוח לשעירים ייכרת מעמיו, זאת על אף העובדה שיש להניח שהעם ראה והבין שהטקס המטהר של אותו אוהל עצמו כולל אף הוא פולחן שיסודותיו הקמאיים ניכרים היטב. חז"ל אולי רמזו לתובנה הזאת כשכללו את השעיר המשתלח ברשימה של "דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם", כלומר במעשים שבעקבותיהם האומות באות בביקורת על ישראל ואמונתו. 1

להקמת המשכן נסמכו, כאמור, הלכות טומאה וטוהרה, כמי שאומר מחלה ותרופה בצידה. פעם בשנה טקס יום הכיפורים מכפר "על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן איתם בתוך טומאתם". יש מנגנון קבוע להתגבר על הטומאה. אכן "פני הקדש" הוא מקום מסוכן לכוהן, אבל טקס זהיר ומסודר מאפשר פעם בשנה מריקת הטומאה. ברם, גם לסלחנות ולכפרה יש גבול. מיד אחרי הבשורה הגדולה הזו של יום הכיפורים של העם ומשכנו/מקדשו, התורה מזהירה על עבירות שמוציאות את האדם מכלל ישראל, האדם הנכרת מעמו, ובייחוד על עבירות הקשורות בעריות, שלא זה בלבד שעונשן כרת אלא שבכוחן להגלות את ישראל מארצו. מיקוד הקודש באוהל וברבות הימים בארץ מעגן היטב את יסוד הכפרה מחד גיסא, אבל קובעת גבולות ברורים מאוד למעשים שאפילו לקודש אין בכוחו לכפר.

1 המעוניינים והמעוניינות ברקע של השעיר המשתלח יכולים לעיין במאמרו המאלף של משה ויינפלד ז"ל בספר היובל לחיים זלמן דימיטרובסקי ייבדל לחיים טובים, עטרה לחיים!


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  312.pdf (99 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה