zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה-פרשת "מצורע"

תמונת מגזין בעין הפרשה-פרשת "מצורע" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 7/4/2011
בכתבה זו צפו 1075 גולשים

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך ה' בניסן, התשע"א, 9/4/11

"נצור לשונך מרע"
רחל קרן


רחל קרן, נשואה לגדליה, אם לשלשה וסבתא לשניים, מתגוררת בקיבוץ עין הנצי"ב.
מכהנת כ"ראש בית המדרש" במדרשת עין הנצי"ב, ויו"ר ארגון "קולך" בעבר.

בפרשות השבוע "מצורע" אנו מצווים על דיני הנגעים. הגמרא בערכין (טו , ב - טז, א) מסבירה לנו ש"על שבעה דברים נגעים באין..." ומעל לכל העוונות, נמצא עוון לשון הרע - אמר ר' יוסי: "כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו... אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע" – זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע".

שתי ראיות מובאות מן התורה על הצרעת כעונש על לשון הרע: א. אות הצרעת שניתן למשה כעונש על "שסיפר לשון הרע על ישראל" (באומרו: 'והן לא יאמינו לי') – (רש"י).
ב. עונשה של מרים. הרבה מדיני לשון הרע נלמדים ממרים. דומה כי אנו למדים על איסור לשון הרע דווקא משני גדולים אלו על מנת להדגיש את חומרת העברה ואת עוצמת הקשר בין העוון לתוצאה הקשה.

מדוע ראו בחטא לשון הרע סיבה עיקרית לנגעים הבאים על אדם? ניזכר במדרש המוכר, שכדברי נחמה ליבוביץ הוא "אחד המדרשים המופלאים בפשטותם ובעומקם":

"זאת תהיה תורת המצורע". זה הוא שכתוב (תהילים לד, יג - טו):"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע עשה טוב....". מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר: מי רוצה לקנות סם חיים? דוחקין עליו (הבריות לקנות ממנו). ר' ינאי היה יושב ועוסק במקרא בטרקלין שלו. שמעו מכריז: מי רוצה לקנות סם חיים? אמר לו: בא ועלה אלי כאן ומכור לי. אמר לו (הרוכל): לא אתה זקוק לו ולא שכתמותך. הפציר בו. עלה הרוכל אליו. הוציא לו ספר תהילים, הראה לו פסוק: "מי האיש החפץ חיים..." מה כתוב אחריו? "נצור לשונך מרע... סור מרע ועשה טוב"...
אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו. לפיכך מזהיר משה את ישראל ואומר להם: "זאת תהיה תורת המצורע – המוציא שם רע". (ויקרא רבה מצורע, בתרגום)

מה החידוש הגדול שלמד ר' ינאי מהרוכל, שלא הבין אותו כל ימיו בכוחות עצמו מהפסוקים? מסבירה נחמה לייבוביץ: ר' ינאי ראה את כל הפסוקים כיחידה אחת. תשובת השאלה "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב" – היתה: חיים שיש בהם טעם יושגו רק אצל מי שמקיים בכל שטחי חייו את "סור מרע ועשה טוב" – כלומר, את כל התורה כולה. בא אותו רוכל והראהו שאדם משיג חיים, ימים שבהם רואים טוב, אם הוא מקיים את הנדרש בפסוק הקודם: "נצור לשונך מרע!". די בכך.

מהותו של אדם, המבדילה אותו משאר הנבראים, היא בהיותו "חי מדבר". יכולת הדיבור היא זאת שיוצרת אפשרות ליצירת חברה ולקיומו של קשר בין אנושי. ומאידך, הפגיעה הקשה ביותר במרקם החיים האנושיים נעשית אף היא באמצעות הדיבור – לשון הרע. ירמיהו ממשיל את לשון הרע לחץ: "חץ שחוט לשונם", ומסבירים חז"ל: נמשל הלשון לחץ, ולמה? שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו, הוא מתחנן לו ומבקש על נפשו, מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנדנה. אבל החץ – כיוון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזיר אינו יכול להחזיר. (מדרש שוחר טוב לתהילים).

לשון הרע מביאה על האדם את הצרעת. ודינו הוא: "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". "הוא הבדיל בין איש לאשתו, בין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה: "בדד ישב". (ערכין, שם). וכך מסביר ה"חפץ חיים" את הוצאתו מחוץ למחנה ובדיקתו בידי הכהן שם: "והיה יוצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה והנה נרפא, ועשה לו ככל הסדר הכתוב שם בפרשה בענין ההזאה והגילוח, ואחר כך מביא קרבנותיו, והנה בבואו אח"כ אל ביתו, בראותו את החסד שעשה לו הקב"ה ברפאו אותו מצרעתו, ממילא נכנע מאד מעוונו ומקבל עליו על להבא להזהר עוד מהעוון המר הזה ולפיס כל מי שדבר עליו...." (שמירת הלשון – החפץ חיים). גם שאר פרטי הדינים מוסברים בצורך בתיקון החברתי של הנזק שנגרם כתוצאה מלשון הרע. (ראו רש"י).

לא פעם נראה לנו כשאנו קוראים בפרשות אלו, שאין הן רלוונטיות לחיינו, כי דיני טומאת נגעים אינם חלים בימינו, ולא פעם אנו אף חושבים שטוב שכך. ה"חפץ חיים" מסביר עד כמה חמור וקשה היום מצבנו, באשר אין לנו דרך ואפשרות להנקות מטומאת לשון הרע כי אין לה ביטוי חיצוני בגופנו, "על כן נשארת טומאת הנגע שבא על ידי חטא זה דבוקה רק בנפשו... ועל כן האדם המורגל בחטא זה יקשה עליו מאד להיטהר ממנו", כי כבר אין לנו דרכים טקסיות המאפשרות לנו התנקות זאת.

פגיעתה של לשון הרע קשה לנפגעים ממנה ולכן מבקש דוד בתהילים: "ה', הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה" (תהילים קכ). אולם נראה שהנזק הגדול אף יותר הוא למספר לשון הרע, למי שמפסיד את האפשרות לחיות בטוב, ולכן אנו מסיימים את תפילתנו בבקשה: "אלוקי, נצור לשוני מרע".

 

 

 


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  303(1).pdf (86 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה