zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה-פרשת "תזריע"

תמונת מגזין בעין הפרשה-פרשת "תזריע" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 31/3/2011
בכתבה זו צפו 969 גולשים
נכתב במקור על-ידי הרב אביה הכהן

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך כ"ז אדר ב', תשע"א, 2/4/11

קדושת הכהן וקדושת ישראל
הרב אביה הכהן


הרב אביה הכהן מלמד בישיבת תקוע, בבית המדרש "מתן" ובמוסדות תורניים אחרים.

פרשת תזריע שעוסקת בטומאת יולדת ובטומאת מצורע היא חלק מחטיבה בספר ויקרא שעוסקת בדיני טומאה וטהרה שכוללת את הפרקים יא-טו:

טְמֵאִים הֵם לָכֶם - טומאת אוכלין (יא).
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה – טומאת יולדת (יב).
תּוֹרַת הַמְּצֹרָע – דיני טומאת המצורע וטהרתו (יג-יד).
אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ – דיני זב, זבה, ונידה (טו).

החטיבה מפסיקה בין סיפור חנוכת המשכן ומות נדב ואביהוא (ט-י), לפרשה שעוסקת בכניסת כהן גדול לפני ולפנים שפותחת במשפט וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתו (טז א)ּ. שאלה המתבקשת היא מה עניינה של חטיבה זו דווקא במקום זה בספר ויקרא? כלל גדול הוא: במקום של התימא ושל המוזרות, דווקא שם טמון אוצר של רעיונות, ונראה שצריך להבין את דיני טומאה דווקא על רקע המיקום של החטיבה בספר ויקרא.

ביום השמיני ההתגלות הייתה לעיני כל העם: בתחילת הפרשיה נאמר "כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ט ד), ובסופה מסופר "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ט כג-כד). אז באותו אירוע רב רושם הייתה התקלה הגדולה של מות נדב ואביהוא: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" (י א-ב). ההתלהבות האדירה של כל העם הובילה לפריצת הגבולות ולאסון של מות בני אהרון. התיקון הוא הכניסה לפני ולפנים רק של הכהן הגדול. שוב אין התגלות אלא באתכסיא, ואין איש זוכה לעמוד ברגע הגדול אלא הכהן הגדול שעומד בדממה לפני האלוהות הגדולה.

התיקון שבפרשת אחרי מות אומנם מונע תקלות, אך מעלה בעיה קשה מאוד. יוצא שרק הכהן הגדול זוכה להכנס לפני ולפנים, ואילו כלל העם ממודר מן החוויה הגדולה. הפתרון לבעיה נמצא בחטיבת הפרשיות שעוסקות בטומאה וטהרה שעוסקות בכלל ישראל ולא רק בכהנים. משמע הדברים הוא שכפי שיש לבנות את קדושת המקדש, עתה הספר פונה לבניית קדושת כלל העם. החטא גרם ליצירה של שני מסלולי קדושה נפרדים, קדושת הכהן וקדושת כלל ישראל, ומעתה אפשר לחלק את ספר ויקרא לשני נושאים: קדושת המקדש והכהונה, וקדושת כלל ישראל.

היה ניתן להפריד וליצור שני ספרים נפרדים שהאחד יעסוק במקדש וכהונה והאחר יעסוק בקדושת כלל ישראל, אך התורה בחרה בפאזל מעורבב שעובר מנושא לנושא. משמע הערבוב הוא שיש קשר בין קדושת הכהנים וקדושת כלל העם ואין זה בלא זה, ואין זה בלא זה. השיא של פרקי הכהנים הוא הכניסה לפני ולפנים שהתורה קבעה לדורות ביום הכיפורים, והשיא של החלק שעוסק בקדושת ישראל הוא הפרק האחרון שעוסק בשמיטה ויובל שנה שמתחילה ביום הכיפורים. קדושת הכהן שיאה בקודש הקודשים, וקדושת ישראל שיאה בשחרור עבדים ובהחזרת קרקעות. שנת היובל שמתחילה ביום כיפור משמעה הוא שוויון כל ישראל לפני הקב"ה, והתוצאה היא צדק ומשפט. הכהן מחפש אלוהות בקודש הקודשים, וכלל ישראל מחפשים קדושה ואלוהות בכל הארץ.

שני סוגי ההתגלות שונים האחד מן השני, אך הם קשורים האחד לשני, והאחד מקרין על רעהו ויונק ממנו. ר' נחמן בסיפורו 'בן מלך ובן שפחה שהתחלפו', מספר על שני תינוקות, בן מלך ובן שפחה, שהוחלפו על ידי המיילדת ביום לידתם. הסיפור ארוך ומפותל וסופו הוא בחינה לבן המלך האם אכן הוא-הוא בן המלך, והאם הוא ראוי למלכות. על בן המלך היה להיכנס לגן שכל מי שנכנס אליו לא יצא ממנו בשלום ובלי פגע, ולגשת אל כסא שבלב הגן:

וראה, שהוא גבוה מאד וכו'. והלך אצל הכסא והסתכל והתבונן, שזאת הכסא עשויה מן העץ של התבה הנ"ל, הינו הכלי הנ"ל, שנתן לו אדם היער, כנ"ל, והסתכל וראה, שחסר מן הכסא למעלה איזה שושנה הינו רייזילי...

התיאור של מי שנכנס בשלום ויצא בשלום מזכיר את כניסת כהן גדול לקודש הקודשים, ואם כן הגן מסמל את קודש הקודשים. בשלבים הקודמים של הסיפור טעה בן המלך ביער ושר היער (דמות פלאית) הדריך אותו לצאת מן היער ונתן לו במתנה תיבת עץ, שאם שמים אותה על בהמה היא מנגנת. הגילוי והפתרון של בן המלך בכניסתו אל הגן היה שהכסא עשוי מאותו החומר של תיבת הנגינה שהשמיע את ניגונו של היער. משמע הדברים הוא שבית המקדש אינו מקום מנותק מן המציאות, אלא השתקפות המציאות, וקודש הקודשים בו פוגשים את א-לוהים אינו מקום שונה מכל מקום בעולם, אלא סמל לעולם כולו.

כאן אנו חוזרים למבנה ספר ויקרא. ראשיתו התגלות יום כיפור בקודש הקודשים, וסופו התגלות יום כיפור בכל הארץ. הסיפור על התעיה ביער היא סיפורו של האדם שטועה בעולם המאיים והאכזר. ר' נחמן בסיפורו אומר: העולם מאיים, אך אל תברח אלא הקשב ברוב קשב לקולות השונים שבעולם. אם תקשיב אזי תשמע מוזיקה מדהימה, שהיא המוזיקה המתגלה בקודש הקודשים. מוזיקה זו היא ההתגלות! הקב"ה מתגלה בכל מקום בו אתה נמצא, ובמקום שם אתה, שם קודש הקודשים! זהו סוד המקדש של ספר ויקרא שפותח במקדש ומסיים בקדושת כל הארץ.

 

 

 

 

 


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  299.pdf (76 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה