zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה "שמיני"

תמונת מגזין בעין הפרשה "שמיני" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 24/3/2011
בכתבה זו צפו 1553 גולשים

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך כ' אדר ב', תשע"א, 26/3/11

וַיִּדֹּם אהרן*
פרופ' נחם אילן


פרופ' נחם אילן מלמד בתכנית לתואר שני במדעי היהדות במכון לנדר בירושלים.
היה חניך ב'צופים הדתיים' בגבעתיים וראש שבט 'משואות' בעבר.

כיצד הגיב אהרן על מותם הפתאומי של שני בניו בעת שהקטירו קטורת לפני ה'? לכאורה, התשובה ברורה. הלוא זו לשון הפסוק: "ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דִּבֵּר ה' לאמר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵש ועל פני כל העם אֶכָּבֵד, וַיִּדֹּם אהרן" (ויקרא י, ג). בדרך כלל מקובל להסביר שאהרן שתק, ועל כן זכה להערכה מופלגת. אכן, זה הפירוש הרווח בקרב פרשני מקרא רבים – פשטנים, דרשנים וחכמי סוד. משום כך דווקא ראוי להטות אוזן ולשמוע הד של פירוש אחר לגמרי למילה וַיִּדֹּם.

חוקרים כבר נתנו את דעתם להוראות השורשים דו"ם, דמ"ה ודמ"ם בעברית המקראית ובלשון חכמים. העיסוק המרובה בסוגיה זו מעיד עד כמה היא סבוכה ומורכבת. משה זיידל ציין את ההוראות 'דיבר' ו'רינן' לצד 'שתק'. יחזקאל קוטשר הראה שלדמ"ם המשמעות 'לחש' לצד 'שתק' גם בעברית ולא רק בארמית, והמשמעות 'שתק' משתקפת בלשון המקרא ולאחריה בלשון התנאים והאמוראים. עוד ציין להוראה 'לקונן בקול דממה', 'להיאנק' באוגריתית ובאכדית. במקום אחר ציין את דממה בהוראת 'רוממות'. על הוראת 'לחש' העיר בקצרה גם שאול ליברמן. שמואל אפרים לוינשטם ויהושע בלאו הביאו את ההוראות 'כלה, פסק, שתק' (הן 'נאלם מפחד' הן 'נרגע'), 'הושמד', 'דיבר בקול נמוך', 'התאבל', 'היליל', 'בכה'; ואף הם ציינו למקבילות באוגריתית ובאכדית.

רש"י היה ער להוראת הדיבור של המילה דומה: "דומה – לשון קלסה ודיבור, כדאמרינן בנדה [סו ע"א]: דומת עירך עלתה ביך […] ואף קלסה לשון דיבור יתר הוא, לפיכך הוא נהפך ללשון שבח וללשון גנאי, כדאמר: שמקלסין אותו" (בבלי סוטה כז ע"א, ד"ה "דומה").

והנה בחומש "תורת חיים" שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק לפני כחמש עשרה שנה (ירושלים תש"ן) המילים "וידם אהרן" מתורגמות בתרגום אונקלוס "ושבח [בנ"י ושתיק] אהרן". לשון זו שונה מן הנדפס במהדורותיו של תרגום אונקלוס, ובהן אף מהדורת ברלינר ומהדורת שפרבר. גם בתרגומים ארמיים אחרים – המיוחס ליונתן בן עוזיאל ונאופיטי 1 – נקוטה לשון "ושתיק". גרסת אונקלוס "ושבח" ב"תורת חיים" נובעת, ככל הנראה, מהיות מהדורה זו מושתתת על התאג' התימני (תרגום רס"ג לתורה). אברר מעט את תפוצת הגרסה הזאת וגבולותיה בתחומה של מסורת תימן.

במדרש "מאור האפלה" לר' נתנאל בן ישעיה (1329) הגרסה "ושבח" מיוחסת לתרגום ירושלמי. הדברים נכתבו במקורם בערבית, ותרגומם הוא:
"וידום אהרן" – תרגם ירושלמי ושבח אהרן, מן קול דממה דקה. כלומר שהודה לה' על מה שאירע. התבונן באומרו "וימותו לפני ה'" [ויקרא י, ב], וכן דומיהם. לפי שזה היה סיבת מותם – התפרצותם בעניינים האלוהיים, שאי אפשר להם להשיגם, ולפיכך נתחייבו מיתה בדבר האלוהי (עמ' שטו).

על פי הפירוש הזה אהרן לא שתק, ולא זו בלבד אלא שעם כל הקושי הרגשי הנורא עדיין היו לו כוחות להודות לה' על האופן שהמית בו את שני בניו. לפירוש זה ציין ר' עמרם קורח, הרב הראשי האחרון בתימן במאה העשרים, בפירושו "נוה שלום" על תפסיר רס"ג (נשלם בשנת תרצ"ט [1939]) אשר נדפס בשולי התאג'.

אך באמת אין המפתח לשימור מסורת התרגום המיוחדת "ושבח" טמון בחיבורים התימניים שהזכרתי לעיל אלא בפירוש הרמב"ם למשנה באבות "ומנַיִן לאחד שיושב ודורש כאילו קיים את התורה? שנאמר 'יֵשֵב בדד וְיִדֹּם כי נטל עליו' [איכה ג, כח]" (אבות ג, ג), שם כתב:
"ופרוש 'וידם' הדבור החשאי, מֵאָמְרוֹ 'דממה דקה', ומזה פירש התרגום 'וידם אהרן' ושבח אהרן. וראָיָתו שהוא כמי שנטל כל התורה, מאמרו 'נטל עליו' כאלו נתינת התורה כלה לו לבדו היא" (עמ' מח במהדורת שילת).

כאמור, לתרגום המילה וַיִּדֹּם אצל אונקלוס יש שתי מסורות – "ושתיק" או "ושבח". מצד אחד גרסת "ושבח" נראית עדיפה דווקא משום שהיא הלשון ה"קשה", כפי שהעיר אל נכון ר' יחיא קורח, אביו של ר' עמרם קורח, בפירושו "מרפא לשון" על פירוש אונקלוס לתורה. כרגיל, נחשבת הלשון ה"קשה" אמינה יותר מבחינת השוואת הנוסחים וביקורתם. מן הצד האחר ראוי להדגיש כי מדובר בגרסה מאוחרת שתפוצתה הייתה מצומצמת מאוד. בימי הביניים רווחה גרסת "ושבח" לצד גרסת "ושתיק". מבין ההוראות שיש לשורש דמ"ם (ולשורשים הקרובים אליו דו"ם ודמ"ה), רק קוטשר ציין את הוראת 'רוממות' לדממה, ואף היא תפוצתה מוגבלת מאוד ואינה זהה להוראת 'שבח'. מניין הופיעה הגרסה "ושבח"?

דומה שלרמב"ם חלק מכריע בהפצת מסורת זו, לפחות על פי הממצאים שנצטברו עד כה. היא מופיעה בעיקר מסוף המאה השלוש-עשרה ואילך בספרד (בפירושי ר' ישראל ישראלי מטולדו ור' יוסף בן נחמיאש לאבות ובמדרשי התורה של אנשלמה אשתרוק איש ברצלונה), בפרובנס (בפירוש ר' מנחם המאירי), באיטליה (בפירוש ר' עובדיה מברטנורו), בצפון אפריקה (בפירוש "מרכבת המשנה" לר' משה אלאשקר) ובארץ ישראל (ב"מדרש שמואל" לר' שמואל די אוזידה), בעיקר בפירושים לאבות אך גם בזיקה לפסוק הנדון מויקרא. גם חכמי תימן האחרונים לא הרפו מגרסה זו. המשותף לכל החכמים הללו הוא שהכירו את פירוש הרמב"ם ואימצו אותו. ושמא ניתן להסיק גם מן ההעדר, שאף לא אחד מהם הביא לראיה את דברי רש"י לסוטה שצוטטו לעיל. ריבוי ההזכרות והציטוטים אינו מעיד אפוא על מסורת לשונית חלופית בתפוצה רחבה ועצמאית אלא הוא משקף חזרה על דברי הרמב"ם.

הרמב"ם נקט לשון קצרה, ונמנע מלהסביר אם ביסוד פירושו עמדו מניע לשוני-פרשני או שיקול תאולוגי, וכן עד כמה ראה בפירושו מסורת או חידוש. דומה שלפחות על השאלה השנייה קל להשיב. כיוון שתלה את פירושו בלשון התרגום, נראה שגם אם ראה בפירושו מידה של חידוש, לא היה זה אלא חידוש שהושתת על מצע לשוני הקיים זה מאות שנים. אם חידש, חידש בהחיותו מסורת לשונית נידחת.

ומדוע נזקק לגרסת התרגום הזאת? בזהירות אציע שהמניע אינו לשוני גרידא, שכן היה יכול להסתפק בחלק הראשון של דבריו, שמשמעות ידום בהקשר הנדון היא 'לחש, מלמל'. הראיה מן התרגום מעניקה עוד ממד להסבר הלשוני, כפי שהסבירו מקצת החכמים שציטטו את דברי הרמב"ם האלה.

גרסת "ושבח" מציבה השקפה אחרת בעניין תגובת אהרן על מות בניו. על פיה מלמל אהרן בלחש דברי שבח והודיה על האופן שמתו בו. גם בשעת צערו הבין אהרן שאין זה מוות סתמי אלא מוות שיש בו היבט מיוחד. ובאמת, מיד קיבל אישור לכך ממשה אחיו, אשר הביא באוזניו את דבר ה' "בקרֹבַי אֶקָּדֵש ועל פני כל העם אֶכָּבֵד". אכן, אף הקדוש ברוך הוא ראה באופן המיוחד שנסתלקו בו נדב ואביהוא צד של קדושה וכבוד.

נמצאנו למדים מלשון "ושבח" לא רק על חילופי הנוסח בתרגום אונקלוס אלא בעיקר על חילופי הדעות וההשקפות שנשתקעו בו. שתי התגובות שאפשר לייחס לאהרן מצד הלשון הן – לאמתו של דבר – שתי תגובות גם מצד תורת הנפש ותורת המידות.

 

* גרסה מורחבת של הדברים בלווית מראי מקום מפורטים ראו במאמרי "וידם אהרן", לשוננו סב (תשנ"ט), עמ' 21-15.


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  בעין הפרשה .pdf (100 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה