zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה - פרשת "צו"

תמונת מגזין בעין הפרשה - פרשת "צו" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 16/3/2011
בכתבה זו צפו 1061 גולשים
נכתב במקור על-ידי הרב אסי בלנק

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך י"ג אדר ב', תשע"א, 19/3/11

עיקר וטפל בהלכה
הרב אסי בלנק


הרב אסי בלנק, נשוי לשולי ואב לרפאל, שרי, ידידיה, יהודה ונעמי. בוגר ישיבת הר עציון, מלמד במדרשת הבנות בעין הנצי"ב כ12 שנה ומתחילת השנה משמש כרב הקיבוץ.

בשולחן ערוך סימן תרפ"ט סעיף ו' כתוב כך: "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות למקרא מגילה לשמוע מקרא מגילה". כלומר, למרות שילדים קטנים אינם מחויבים במקרא מגילה, ראוי להביאם לקריאת המגילה לבית הכנסת בגלל הרצון להרגילם בפרסום הנס. והוסיף המשנה ברורה: "ועכשיו בעוונותינו הרבים נהפוך הוא שלבד שאינם שומעים אלא הם מבלבלים שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע וכל ביאתם הוא רק להכות את המן ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל ובאמת מצד מצות חינוך צריך כל אב להחזיק בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו הקריאה וכשיגיע הקורא לזכור שם 'המן האגגי' רשאי הקטן להכותו כמנהגו אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטן לבית מדרש".
נשאלת השאלה מה העיקר? לקחת חלק בקריאת המגילה ולהבין את ערכה של מצוות מקרא מגילה, או להכות את המן?

נמשיך לעיין עוד בהלכות פורים, בהגהת הרמ"א תרצ"ו סעיף ח': "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא... ויש אומרים דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה". הרמ"א מתאר את מנהג התחפושות בפורים, לבישת מסכות ואפילו גברים המתחפשים לנשים וכן להיפך. הרמ"א מציע שעל אף שיש שאסרו על ההתחפשות, המנהג הוא כדעה המתירה. לעומת הפסיקה המתירה של הרמ"א, בבאר היטב באותו המקום כתוב כך: "וכן הכנה"ג הורה לאסור הפרצופים בפורים... ולכן הירא את דבר ה' ירחיק את בניו ובני ביתו מכל כי האי איסורא ופריצותא".
הבאר היטב מסכם את דעות האחרונים בעניין ונוטה לאסור את התחפושות בפורים המביאות לקלות ראש. מהדיון הזה עולות, אם כן, עוד שאלות מהותיות: האם להתחפש ולקיים את המנהג או להיות מן היראים את דבר ה' ולהתרחק מכך?

בנקודה זו עלינו להיזכר בעובדה שעיקר עניינו של פורים הוא השמחה. מהי השמחה הזו של פורים? "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ"ב). מקריאה ראשונה של הפסוק, אפשר להבין שהשמחה היא המצווה העיקרית, ואילו משלוח המנות והמתנות לאביונים הם דברים הנוספים על השמחה. כלומר, צריך קודם כל לשמוח, ובנוסף יש לשלוח מנות ולתת מתנות לאביונים. אולם אם נעמיק בעניין, יתכן ונבין כי למעשה מדובר באותו הדבר. הרמב"ם בהלכות יום טוב (פרק ו' הלכה י"ז) מבאר את מצוות השמחה הרצויה ביום טוב וקובע כך: "...אוכלין בשר ושותין יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין. וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש - אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו". השמחה האמיתית, שמחת המצווה, קשורה ביכולת של האדם לחלוק את השפע שאותו הוא קיבל מהקב"ה עם אחרים, עם חבריו ועם החלשים בחברה. "ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם" (דברים י"ב י"ב). הרוצה לשמוח לפני ה' ישמח ביחד עם אלה שאין להם.

עיקרו של החג, אם כן, הוא שמחת פורים הרגישה למצוקותיהם של האחרים. לכן, כאשר ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה הם מוגדרים כימים בהם שולחים מנות ונותנים מתנות לאביונים.
אם קריאת המגילה שלך תבוא על חשבון המתפללים האחרים בבית הכנסת, אולי כדאי לחכות עם הבאת כל המשפחה לקריאה?
תחפושות הם מנהג נחמד, אבל האם התחפושת שלך מסייעת להגיע לשמחה אמיתית המשתפת אחרים או שהיא גורמת למתחים וכעסים ומשכיחה את עניין החג?
בקיום ההלכות והמנהגים של חג הפורים חשוב לא לשכוח את חובתנו לעמוד תמיד לפני ה' בשמחה, ולא להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל.

 

 

 

 

 

 


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  285.pdf (154 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה