zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: שבת בוגרים-"ויקהל"

תמונת מגזין שבת בוגרים-"ויקהל" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 24/2/2011
בכתבה זו צפו 1073 גולשים
נכתב במקור על-ידי דוד פרל-טרבס

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 

יצא בתאריך כ"ב אדר א', תשע"א, 26/2/1

"איזו מעשים נאים?"
דוד פרל-טרבס


דוד פרל הוא בוגר גדוד נתי"ב בשבט סער. למד בישיבת ההסדר בירוחם ושירת בצנחנים. מתגורר ברמת גן ולומד פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

כשקוראים בפרשת ויקהל, נוחתת עלינו אכזבה: עוד פעם משכן? לא סיימנו עם זה כבר? כשמאחורינו שתי פרשות שלימות שעסקו רק בזה, גם תלמידי חכמים רציניים מתחילים לחשוב על הסבה מקצועית. מילא היה מדובר בבית המקדש, אך בניית המשכן היא משהו חד פעמי, ומה כבר יכול לצאת לנו מהחזרה המפורטת על אורך היריעות ומספר הלולאות?

נדמה לי, שדווקא רגעי "משבר" כאלו שלנו עם התורה עשויים לשפוך אור על מהותה האמיתית. במילים אחרות, אם פרשה שלימה נראית לנו כמיותרת, כנראה שלא הבנו טוב מהי תורה ומה אנחנו צריכים לעשות איתה.

תחושת אכזבה נוספת, והפעם הפוכה בדיוק, עולה (בי לפחות) כאשר קוראים את פרשת בראשית. בריאת העולם כולו, מהשמש והירח ועד לאחרון הרמשים מתוארת בשלושים פסוקים בלבד! איך ייתכן ששלושים פסוקים מספיקים לתאר את המאורע הכי מעניין בתנ"ך, אך לבניית המשכן נתייחדו ארבע פרשות שלימות?

התשובה פשוטה: התורה איננה ספר היסטוריה, וגם לא ספר פילוסופיה או ספר מעשיות. את התורה לא מעניין מה הקב"ה עשה בבריאת העולם או מה למשל יקרה בתחיית המתים, פשוט מפני שהיא ספר מוסר המתעסק במעשי האדם בעולם, ומטרתה היא לחנך אותנו. וכמו שאנחנו יודעים, לצערנו, חינוך יכול להיות עניין מאוד משעמם, סיזיפי, וכמובן - הוא עוסק בפרטים הכי קטנים וביום-יום האפור. מחנך טוב לא יכול להיות כזה שרק נואם על עניינים מרתקים, הוא חייב להתעסק בזוטות, וגם לחזור עליהם שוב ושוב, בדיוק כמו שאנחנו חוזרים השבוע על פרטי בניית המשכן.

ההבנה הזו של מטרת התורה אכן מוסרית מאוד, "אדם לעמל יולד", אך היא מצומצמת. האם לזה נועדנו, לעיסוק אפור בפרטים הקטנים של החיים? איפה ההתרגשות, העוצמה, סודות היקום?

"מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים" (תנחומא פרשת תזריע, סימן ה').

יש כאן אמירה מהפכנית. היהדות שמה דגש כל כך גדול על מעשי האדם, משום שהם נאים ממעשיו של הקב"ה! העולם כולו לא נברא, כידוע, אלא בשביל האדם וכדי שהאדם יבנה, קרש אחרי לולאה, את עולמו הפנימי ויעצב את מעשיו. מה שנראה במבט ראשון סיזיפי, מתברר כמטרתו של העולם, ואם אפשר לומר, אז גם מטרתו של הקב"ה.

אם כן, העיסוק בפרטי מעשיו של האדם הוא דווקא העיסוק הנעלה ביותר. אך כאן עדיין לא נגמר המהלך. הקצנה חריפה של תפיסת גדולת האדם וכוחו נמצאת אצל ניטשה:

"אהבתי את אלה אשר אינם מוצאים להם טעם לשקוע ולהקריב עצמם מעבר לכוכבים, כי אם את המעלים עצמם קורבן לארץ, למען תיעשה ביום מן הימים ארצו של העל-אדם ." (פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא).

יש סכנה גדולה בהתמקדות והאדרת האדם, ואת מושג ה"על-אדם" של ניטשה לקחו הנאצים כהשראה לתורת הגזע שלהם. עיון בפרשה שלנו מגלה פתרון גם לסכנה זו: כשמשה מקהיל את העם, הוא מקדים למלאכת המשכן, שכפי שאמרנו היא ביטוי לחשיבותו של האדם, את מצוות השבת שהקשר שלה למלאכת המשכן לא כל כך ברור. אומר על כך רש"י:
"הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת." (רש"י שמות לה', ב').

"ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש", אומר כאן משה לעם, וכוונתו לפי דברינו היא לומר להם: מלאכת המשכן מצווה גדולה היא, והעולם כולו מחכה לבניין זה של האדם, אך היזהרו פן תישאבו אל תוך המלאכה, ותהפכו ל"על-אדם" שרואה בעצמו חזות הכל וזורע מוות בעולם. בשבת האדם עוצר, ונזכר שכל גדולתו מגיעה לו מהקב"ה, והיא ניתנה לו כדי שישתמש בה ליצירה ותיקון 1 . שבת שלום.

 

1 לא כאן המקום, אך עיון בהמשך הסיפור של ר' עקיבא וטורנוסרופוס הרשע מראה שזו היתה כוונתו - מעשי האדם נאים משום שהם השלמה למעשי הקב"ה, ולא כשלעצמם.


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  255.pdf (164 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה