zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בוגרים-פרשת "כי תשא"

תמונת מגזין בוגרים-פרשת "כי תשא" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 17/2/2011
בכתבה זו צפו 1177 גולשים
נכתב במקור על-ידי אילנה גלצר

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

 
 

יצא בתאריך ט"ו אדר א', שושן פורים קטן, תשע"א,19/2/11

אורך רוח, נחישות ואמונה
אילנה גלצר


אילנה טיילור (גלצר), בוגרת גדוד הראל, שבט להבות, גרה בירושלים, מדריכת טיולים ולומדת תרפיה במוסיקה.

פרשת השבוע מפגישה אותנו עם תכונות הנהגה, עם הצרכים הבסיסיים של האדם ועם המתח בין המוחשי למופשט.

בסיפור המרכזי של הפרשה, חטא העגל, מתגלם הצורך של עם ישראל במוחשיות. הם מבקשים לראות באופן מוחשי מנהיג אשר יחליף את מקומו של משה שנעלם מעיניהם, בבקשתם לאהרון: "עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו".

באופן מעניין, בהמשך הפרשה, מבקש משה מה' "הודיעני נא את דרכך", הוא מבקש הסבר לדרך הנהגתו של ה', לדעת את דרכיו, ובנוסף, מבקש משה: "הראני נא את כבודך" - לראות את כבודו של ה'.

מעניין לשים לב להבדל שבין הדברים:
בקשותיו של משה מזכירות את הצורך של העם בראיה ברורה של הדברים אך בשונה מן העם, משה אינו מתבלבל ואינו מחליף את המטרה באמצעי. העם לעומת זאת, מתקשה לקבל את היעדרותו של משה ולכן מבקש מאהרון שיצור נוכחות כלשהי שתנחה אותם במקומו. משה מבין את טעותם: "ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות". ה"משך חכמה" 1 בחידושיו על התורה,
מבהיר באופן מיוחד את הבנתו של משה את העם:
"רצונו של משה לומר לעם כי אין שום קדושה וענין אלקי כלל בלעדי מציאות הבורא יתברך שמו. ואם הביא הלוחות, היו כמחליפים עגל בלוח ולא סרו מטעותם. אולם כאשר שבר הלוחות, ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ובתורתו הטהורה".

משה הבין שהעם במצב תודעתי אחר. מבחינת העם, הלוחות היו יכולים להוות תחליף לעגל והם היו סוגדים להם, את הדבר הזה רצה משה לשבר. בשבירתו את הלוחות מלמד משה את העם שללוחות עצמן אין שום קדושה, שהאמונה בה' היא אמונה בדבר שהוא בלתי ניתן להמשגה בשום צורה ואף דבר מוחשי לא יחליף את מקומו.

בשונה מהעם, משה שואל ודורש תשובות על הנהגתו של ה', על אמונתו בדרך אותה מנהיג את העם. כאשר ה' אומר לו בעקבות חטא העגל שעליו להנחות את העם אל הארץ בלי ליוויו הצמוד של ה' ("לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית ממצרים אל הארץ...כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה.." שמות ל"ג, א'-ג'), משה בתגובה, מבקש מה' להבין את דרך הנהגתו: "הודיעני נא את דרכך" ו"הראני נא את כבודך" (לג, יג, יח). תשובתו של ה' לבקשותיו של משה נענות בחלקן, אך לגבי ראייתו, עונה לו ה': "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי". אי אפשר לו לאדם לראות את האל ולהישאר בחיים.

דרושה מידה של חוסר ידיעה, של אורח רוח וסבלנות או במילה אחרת, שלפעמים קצת קשה לנו איתה - אמונה. כלומר, גם כשאנו לא רואים את הדבר הולך לפנינו באופן ממשי, אנו נדרשים להאמין שהוא קיים. מותר וחובה לשאול, לדרוש, לחפש ולבקש אך אל לנו לנסות לכפות את הגשמתו של הבלתי ניתן להמשגה.

עם זאת, עולה מפרשה זו ההכרה בצורך של האדם במוחשי ובראיית הדברים. עצם עלייתו של משה להר הייתה על מנת להביא אל העם את לוחות הברית, את המילים החקוקות על לוח, שכולם יוכלו לראות. הפרשה אף מתחילה בכך שכל אדם אשר רוצה להימנות כאחד מעם ישראל, נדרש להביא באופן מוחשי את מחצית השקל. לא די בעצם קיומו, עליו גם לעשות ולתרום למען ייספר כחלק מהחברה. "רק מי שנותן ותורם – עולה למניין, רק מי שנותן ותורם קונה זכות להמשך קיומו, וזוכה למעמד בקרב הבריות" (הרש"ר על התורה, שמות ל, יב). העבודה במשכן, שני הציוויים על שבת ובסוף הפרשה, רשימת המועדים, כל אלו הם האמצעים המדריכים אותנו להגיע אל המטרה והם אינם המטרה עצמה.

משה בהנהגתו המיוחדת מוכיח את העם ומעמיד אותם על טעותם אך עם זאת, מבקש רחמים עליהם ולא מוותר עליהם. הוא אף מוכן להקריב את עצמו למענם. הוא לא מקבל את הצעתו של ה' לכלות את העם וליצור עם חדש מצאצאיו ועל אף שלא מסכים עם מה שעשו, הוא מבקש עליהם רחמים ואם לא - "מחני נא מספרך" - כלה גם אותי.

תכונות הנהגה אלו של משה, אשר מצד אחד יודע להוכיח את העם ולשבור את הלוחות כאשר זה נחוץ למען חינוכם, ומצד שני להלחם בנחישות למענם גם כשאינו מסכים עם מה שעשו, עולים בקנה אחד עם המתח שבין המוחשי למופשט שקיים בפרשה.

היכולת להכיל שני קצוות אלו, מן הקצה האחד הצורך של האדם במשהו מוחשי ועם זאת לא להפכו למטרה, ומן הקצה השני האמונה שגם מה שאיננו רואים לפנינו קיים, הוא האתגר אותו אנו חיים, והופך את האמונה שלנו לבעלת משמעות מורכבת הנשענת על החיפוש המתמיד שלנו. < br />
וכפי שמובא בנסיך הקטן: "מה שעיני רואות אינו אלא קליפה, כי העיקר סמוי מן העין."

 

1 רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה, 1843-1926. (משך חכמה, פירושיו על התורה, שמות לב, יט)


 
 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  244.pdf (268 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה