zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בוגרים -פרשת "לך לך" גדולתו של אברה

תמונת מגזין בוגרים -פרשת "לך לך" גדולתו של אברה פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 14/2/2011
בכתבה זו צפו 1076 גולשים
נכתב במקור על-ידי כרמל קובלינר

 
 

יצא בתאריך ח' בחשון תשע"א 16/10/10 כניסת שבת

פרשת לך לך- גדולתו של אברהם


פרשת לך-לך

כרמל קובלינר

כרמל קובלינר הייתה בגדוד אילון, שבט אלעד. חיה בירושלים, בוגרת תוכנית רביבים באוניברסיטה העברית ומחנכת בבית הספר גבעת גונן.

פרשת לך לך טעונה ועמוסה סיפורים, חוויות ורגשות הן של הדמויות המסופרות והן של הקוראים אותה מדי שנה בשנה. פרשה זו מתחילה בהליכה אל "הארץ אשר אראך" (י"ב א'), אל הלא-נודע, ועוברת בין תחנות שונות, גאוגרפיות ונפשיות, בחייו של אברם, עד לתחילת השרשרת העברית עם בשורת הולדת יצחק.

אני בוחרת להתמקד באברם של ההתחלה- עוד לפני היותו אברהם ולפני היותו אב המון גויים. הוא התחיל כאברם, איש בן שבעים וחמש שנבחר על-ידי האל להתחיל ללכת. אבל הוא לא נבחר סתם כך מתוך הגרלה או רצון שרירותי. היתה כאן בחירה מדויקת בין כל בני אנוש שהתפזרו בעולם- את אברם.

אולי כדי להבין למה דווקא אברם יש להכיר את הרקע שלו. מעניין לראות שיצר הנדודים של אברם לא היה מקורי אלא הוא המשכו הישיר של אביו. אביו של אברם, תרח, כבר החל ללכת מאור כשדים לכיוון כנען ולקח עמו את משפחתו. רק שהוא לא זכה להגיע אל הארץ הנכספת ונאלץ להביט בה מרחוק ולמות מנגד (י"א לא-לב). אבל אברם ממשיך את מסורת אביו וממשיך ללכת. לפיכך תמוהה הבקשה/דרישה של האל אל אברם: "לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך..." (י"ב א'). והרי אברם כבר הולך מארצו לארץ אביו, ממולדתו- לבית אביו. למה לבקש מאברם לסור מדרך אביו כשהוא בעצם ממשיך אותה לחלוטין?

כאן אולי כדאי לחזור לאבותינו שחזרו וביקשו, התפללו והתחננו להגיע לשערי הארץ בדורות הקודמים. והרי- מאז ומעולם רצו היהודים וקיוו בליבם שיגיע הרגע ובו הם יגיעו לארץ הקודש ולעיר ציון. מה השתנה אותו הדור מכל הדורות? שבדור זה קמו ועשו, הקימו והרעישו, התחילו ללכת. אבל- הניסיון לצייר את המהפיכה הציונית כאילו היא מנותקת מן התפילה החרישית, מן הלימוד על הלכות ארצישראל, מן הפיוטים הנכספים, הוא ניסיון מנוכר ומתנשא שנועד בעיקר לתייג מחדש ולרענן את הקיים זה מכבר.

אברם לא היה צריך לתייג מחדש בתחילת דרכו מכיון שהוא באמת המשיך את דרך אביו. קול האלקים הקורא אליו נשזר ונארג בקול אביו ובקולו שלו וממשיך את המפה ששירטט לו אביו. הוא לא ראה במעשיו חדשנות יוצאת דופן ובכך גדולתו.

האפשרות לעשות את המעשים הטובים ביותר, לחדש את החידושים הנועזים ביותר, ולעלות על ההר הגבוה ביותר אבל כל זאת בתוך מסגרת החיים בארץ, בסביבה הקיימת ובערכים הנתונים- זוהי גדולתו של מנהיג שלא משנה סדרי עולם אלא מתאימם לצרכיו. מי שמכיר במוגבלות העולם ובמוגבלותו שלו אבל לא נותן לזה לנצח אותו-הוא לא ממציא גלגל אלא המניע אותו. ניתן לראות זאת גם כאשר לפי התורה אברם לא ניתץ פסלים אלא השאיר אותם מאחור ובנה מזבחות הפונים לכיוון אחר ובארץ אחרת. וזו גדולתו, וזוהי תהילתו.

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה