zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: העליה מאתיופיה -

תמונה קטנה העליה מאתיופיה - פורסם על ידי קומונת יבנה
בתאריך 3/6/2005
בכתבה זו צפו 10692 גולשים

קומונת יבנה מספרת לכם על העלייה מאתיופיה ועל משמעות יום הזיכרון לנספים מסודן.

קורות ימי העדה עד עלותה ארצה מהווים את אחד הפלאים הגדולים של ההישרדות היהודית בגולה.


זהו סיפורם של גולים שנותקו מירושלים ומכל קשר לעולם היהודי, עד כדי חשיבה תמימה שהם האחרונים שנותרו כשומרי הדת היהודית - תורת משה. יהודי אתיופיה נאבקו בכל כוחם ובמסירות נפש לשמור את מסורת ישראל. לעיתים קרובות היו מושא לשיטת דיכוי שהופעלו על -ידי מלכים נוצרים כובשים. מאבקם נמשך גם לאחר קום המדינה מול מדינת ישראל שהתקשתה לראות בהם יהודים ולהעלותם ארצה במסגרת חוק השבות.

המסע של יהודי אתיופיה דרך סודן הוא אחד המסעות ההיסטוריים, החשובים והמיוחדים של העם היהודי בכלל ושל הקהילה האתיופית בפרט. שזורים בו כיסופים לארץ ציון, שאיפה לממש חלום ישן לעלות לירושלים, לבנות ולהבנות בה ולהתאחד עם העם היהודי בארצו.

בשנת 1984 נערך "מבצע משה", מבצע שהחל ב- 18 לנובמבר 1984 והסתיים ב- 5 בינואר 1985. במסגרתו הועלו ארצה ברכבת אווירית כ- 8,000 מיהודי אתיופיה, רובם ככולם מחבל גונדר. העלייה דרך סודן התאפשרה בעקבות הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן ועל יהודי אתיופיה היה אסור לחשוף את זהותם היהודית. המבצע הסתיים בטרם זמנו בעקבות הדלפה של אישיות ציבורית בישראל לעיתונות בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל. 15,000 יהודים המתינו בכמיהה לישועה, אך זו לא הגיעה. כאמור, רבים מהם מתו ברעב וממגפות במחנות בסודן. חלק ניסו את כוחם בחזרה לגבולות אתיופיה וחלקם נשארו בסודן. יהודים רבים שלא שמעו על כי העלייה דרך סודן נסגרה הגיעו לסודן וחזרו את הדרך לגבולות אתיופיה.

עם הפסקתו הפתאומית של 'מבצע משה', בעקבות חשיפת העלייה שנשמרה עד אז בסוד, השתנתה המפה הפוליטית באזור. שליט סודן דאז, שהעלים עין ממעבר היהודים בארצו בדרך לארץ, הודח מתפקידו. נוצר לחץ רב אצל יהודי אתיופיה, מפני שמחציתם נשארו באתיופיה וחלק גדול בישראל ובסודן. משפחות מלוכדות מצאו עצמן מפוררות. אלה שכבר הגיעו לארץ חשו דאגה ותסכול. היו אז הפגנות סוערות למען העלאת שארית העדה לארץ. בשנת 1989, ערב חידוש היחסים עם אתיופיה שהופסקו מאז 1967, חודשה פעילות העלייה לשאר יהודי אתיופיה במסגרת איחוד המשפחות. בשנת 1991 מלחמת המורדים במשטרו של מנגסטו היילה מרים, התקרבה לבירת אתיופיה אדיס אבבה והיה חשש גדול ליהודי אתיופיה שהמתינו שם לעלייה לישראל.

בצל המתיחות הגוברת למלחמה התקיימו שיחות חשאיות בין שלטונות אתיופיה דאז לבין ממשלת ישראל. כמו כן, יהדות ארה"ב והממשל האמריקאי מלאו תפקיד מרכזי בהשגת הסכם לקיום המבצע טרם פרצה. בחודש מאי 1991 נערך המבצע הגדול- "מבצע שלמה".

הממשלה דאז בראשותו של יצחק שמיר, אישרה את המבצע להצלת היהודים. מטוסי ג'מבו של חברת אל-על ומטוסי הרקולס של חיל האוויר הביאו ברכבת אווירית תוך 36 שעות 14,324 עולים. מבצע הצלה זה נחשב לאחד האירועים המרגשים של מדינת ישראל והעם היהודי.

בשל מספרם הגדול של העולים שהגיעו בפרק זמן קצר, רוב העולים שוכנו זמנית בבתי מלון ובאתרי קרוואנים. להבדיל ממבצע משה שאז היו בארץ מעט מאוד פעילי קהילה, בעלייה ובקליטה של העולים ממבצע שלמה השתתפו הרבה פעילי קהילה ותיקים שהגיעו ארצה קודם לכן.

בעלויות אלו איבדו את חיים כ- 4000 בני הקהילה במדבריות סודן ובמחנות הפליטים בסודן.

לאחר זמן רב של ניתוק וקרע בין משפחות התרחש בשנת 1991 מבצע איחוד משפחות- "מבצע שלמה" ובמסגרתו עלו תוך יממה קרוב ל- 15,000 יהודים. גם לאחר "מבצע שלמה" ממשיכים לטפטף גלי עליה קטנים לאחר המתנות ממושכות במחנות ליד שגרירות ישראל באדיס אבבה.

כיום חיים בישראל כ- 85,000 יוצאי אתיופיה ומהם כ- 20,000 נולדו בישראל. סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה לא מסתיים עם העלייה. קליטתם מאופיינת בקשיים ובאתגרים רבים.

בנוסף לקשיים האובייקטיביים של המעבר מעולם כפרי ומסורתי לאורח חיים עירוני ומודרני, העולים נתקלים בקשיים רבים מצד הממסד בכל תחומי החיים כגון, דת, חינוך, תעסוקה וכו'. עכשיו כשהקהילה סופרת את העשור השני לחייה בישראל, ישנן הצלחות רבות לצד הקשיים.

מרבית יהודי אתיופיה חיו בכפרים ברחבי המדינה וכדי להגיע לסודאן הם נאלצו לעבור בדרך מרחק של אלפי קילומטרים בהדרכתם של מורי הדרך שהובילו אותם תמורת תשלום. במשך ימים ושבועות צעדו בדרך לא דרך, גברים ונשים, ילדים וזקנים, בנתיבים מסוכנים וקשים להליכה, כשהם הולכים בעיקר בלילה, ומסתתרים במשך היום גם מן השמש הקופחת וגם מפחד המשטרה, הצבא וכנופיות השודדים. רבים מהם לא עמדו במסע הרגלי ומתו בדרך מרעב, מתשישות או ממחלות והיו שנתפסו בדרך בידי אנשי צבא או שודדים, ונאסרו או נהרגו. יהודי אתיופיה נאלצו להשאיר מאחוריהם את כל רכושם וגם כאשר הגיעו לסודאן נאלצו לחכות להטסתם לאירופיה- ומשם לישראל..

משמעות יום הזיכרון לנספים בסודן הוא לזכר כל אותם אנשים אשר מתו בדרך להגשמת חלומם לעלות לארץ ולחיות את חייהם כאן. ביום זה אנו מזדהים עם חברי הקהילה האתיופית אשר למרות כל הקשיים בדרך ממשיכים הם לחיות את החיים ולנסות להשתלב בחברה הישראלית בצורה הטובה ביותר.

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה