zofim.org.il
  
 


 
אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר קול צופייך - עלון עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: בעין הפרשה "בשלח"

תמונת מגזין בעין הפרשה "בשלח" פורסם על ידי קול צופיך
בתאריך 13/1/2011
בכתבה זו צפו 1474 גולשים
נכתב במקור על-ידי הרב גבריאל גולדמן

"שלום עליכם" לעומת "שבת שלום"
הרב גבריאל גולדמן
 
הרב גבריאל גולדמן משמש כרב היישוב כפר אדומים, מלמד בישיבה הגבוהה במצפה יריחו, ועוסק בפוריות והלכה במסגרת מכון פוע"ה.
 
 

מקובל שאדם מברך את רעהו ב'שלום' או 'שלום עליכם'. לעומת זאת בשבת מברכים בברכת 'שבת שלום', מקדימים את איזכור השבת ל'שלום'. בשורות הבאות ננסה להראות את המשמעות של ההבדל בין ברכת השלום היומיומית לבין 'שבת שלום'.

ויברך א-להים את יום השביעי ויקדש אותו
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא א-להים לעשות
בראשית ב, ג
 

הפסוק "אשר ברא א-להים - לעשות", מסכם את ששת ימי המעשה והשבת. ניתן לפרש את הפסוק, שחלק מהבריאה האלוקית היא נתינת האפשרות לבני האדם - לעשות! יתירה מזאת, העשייה האנושית אינה רק אפשרות אלא היא משימה מרכזית לאדם.על פי ההשקפה היהודית העולם נברא בצורה בלתי שלימה, ולכן האדם מצווה על עשייה ותיקון.

רבי שמעון בן פזי רמי [הקשה]: כתיב: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים"וכתיב: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן"?! [האם שני המאורות שוים או שאחד גדול ואחד קטן?!]. אמרה ירח לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך!

חולין ס, ב

יש קשר בין חוסר השלמות העולמי לבין מיעוט הלבנה. מיעוט הלבנה מתאר את המצב הבלתי שלם, את קיטרוג הלבנה על חוסר השלמות שיש בבריאה.

החיים שלנו, היומיומיים, מסמלים את המאמץ לתקן ולשכלל את העולם, מתוך שאיפה לשלמות, ומתוך כך הם גם מעבירים את המסר שהעולם, וגם אנחנו, טרם הגענו לשלמות, וחלקו של האדם בבריאה היא העשייה, התיקון והשכלול של העולם.

שורש המילה 'שלום' הוא שלמות. לכן הברכה שאדם מברך את חברו 'שלום' או 'שלום עליכם', היא ברכה לאדם שיצליח לרומם ולהשלים את עצמו לדרגה שלימה יותר. אין בברכת שלום תיאור מצב של האדם, אלא יש בה ברכה ואיחול לאדם שיצליח להתקדם ולהתעלות ולהשלים את עצמו. האדם צריך לעבוד כדי שיוכל להתקדם. אין מנוחה לאדם המבקש להשלים את עצמו. גם על תלמידי חכמים נאמר שאין להם מנוחה על פי הפסוק "ילכו מחיל אל חיל". עצירה ובטלה גורמת לניוון ומתוך כך לירידה רוחנית ומעשית. ששת ימי המעשה נועדו לעשייה ולהתקדמות. יש צורך חיוני לאדם לפעול כחלק מהשלמת מהותו. האדם הפועל משלים את תפקידו בעולם: אשר ברא א-להים – לעשות!

גם בקידוש לבנה אדם מברך את רעהו בברכת 'שלום עליכם' והלה עונה לו 'עליכם השלום'. הזכרנו קודם את מיעוט הלבנה כסמל של חוסר שלמות, לכן מתאימה בקידוש לבנה ברכת 'שלום עליכם' המבטאת את השאיפה והברכה להשלמת העולם כולו. את תפקידו של האדם - לעשות.

עשייה ברוכה כזו היא טובה ומשמעותית, אך יש בה שחיקה גדולה והיא עלולה להפוך במהירות למתישה ובלתי אפשרית. אי אפשר לו לאדם להתמיד ללא הרף בעבודה, חשובה ומשמעותית ככל שתהיה. נכון שהאדם הולך לישון בכל לילה, אך מבחינה רוחנית אין בכך הפוגה אמיתית מפני שבזמן השינה הוא אינו בעל הכרה ואינו מתפקד כאדם.

לכן יש צורך הכרחי בשבת, זמן שבו האדם יוכל לנוח לא רק בזמן השינה אלא יוכל לנוח גם כשהתודעה שלו בערנות מלאה. הפוגה כזו, שידועה וקצובה מראש, עשויה לתת לאדם מנוחת הנפש גם במשך השבוע כולו, כיון שגם בזמן שהאדם נמצא בשיא עבודתו, הוא יודע שבסוף השבוע תבוא שבת מנוחה. 

"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך".

 וכי אפשר לאדם לעשות כל מלאכתו בששה ימים? אלא שבות כאילו מלאכתך עשויה.

ילקוט שמעוני פרשת יתרו רמז רצו

 
 חז"ל לימדונו שבשבת צריך אדם לראות כאילו כל מלאכתו עשויה. לכן לא רק שאין עושים מלאכה, אלא צריך שגם מבחינה רוחנית האדם ירגיש שכל מלאכתו עשויה. זו הסיבה שבשבת לא מתכננים ולא חושבים על העסקים ועל המטלות הרבות המוטלות עלינו. יש בכך לא רק מנוחת הגוף, אלא גם ובעיקר מנוחת הנפש.

ל'שלום' בברכת 'שבת שלום' יש משמעות שונה מאשר בימות החול. אם בימות החול אנחנו מברכים איש את רעהו שכל אדם יזכה להשלים את עצמו – על ידי מאמץ ועשייה; הרי שבברכת 'שבת שלום' אנחנו מציינים שהשבת עצמה יש בה שלמות. ביום זה המציאות היא שלמה ולכן האדם צריך לנוח בשבת. כמובן שלצורך כך עובדים קשה יותר בערב שבת, ומי שטרח בערב שבת יאכל בשבת; אך כשנכנסת השבת, בבת אחת האדם יכול להשתחרר ולראות בשבת כאילו כל מלאכתו עשויה. השבת היא הפסקה הכרחית לאדם, השלמה עם המצב הקיים, עצירה ומנוחה. ומתוך תחושת השלמות של השבת שיש בה מימד מעל הזמן הרגיל, מעין עולם הבא; האדם שואב כוחות לעשייה לקראת השלמתו בששת ימי המעשה.

יש צורך באיזון בין שני הכוחות החיוניים: עשייה ושכלול מחד גיסא, יחד עם הפוגה ומנוחה מאידך גיסא. האיזון מאפשר את היכולת לתקן ולהשלים את העולם ולהביאו לשלמות - לשלום.

 
 

 

 
 
 

 

 

 

פרסם כתבה »