zofim.org.il
  
 


 
מחלקת נוער וקהילה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת נוער וקהילה » ארכיון הכתבות » כתבה: בית הנער

תמונת מגזין בית הנער פורסם על ידי נעם דהאן
בתאריך 13/12/2010
בכתבה זו צפו 4789 גולשים
חברים שלי יודעים שאני עושה שנת שירות בחסות הנוער. בגדול, הם יודעים שזה אומר שאני עובד עם נוער בעל עבר עברייני ונוער בסיכון גבוה. אבל נראה לי שבסוף כל אחד מאיתנו, 23 הש"שים בפנימיות חסות, (20 מתוכם ש"שיות, שיסלחו לי על הניסוח בלשון זכר למרות הרוב המוחלט שלהן) נתקל בסוף בשתי שאלות. הראשונה, היא מה זה בעצם המעון הזה, והשנייה היא מה אנחנו עושים שם. אז בשביל כל החברים שלנו בבית, ובשביל כל מי שרוצה וירצה להיות ש"ש בחסות הנוער, אני אנסה לענות על שתי השאלות האלו.
אגב, לא פשוט לנסות להגיד הרבה על התפקיד כשבתכלס התחלנו את השנה לפני חודש, ובמעון בילינו רק שבועיים וחצי בינתיים. מצד שני, זה מרגיש לי כמו חודשיים.
אז לשאלה הראשונה, מה זה בעצם פנימיות חסות? (או בית הנער, במקרה שלנו)
לפנימיות חסות מגיעים נערים ונערות תחת צו בית משפט, חלקם תחת צו טיפול והשגחה, מה שנקרא "צו אזרחי" וחלקם תחת צו שפיטה, ענישה וטיפול, מה שנקרא "צו פלילי". בשני המקרים, המטרה היא להרחיק אותם מהסביבה הנוכחית שלהם, שכרגע לא מתאימה להם (מסכנת אותם או הם אותה), ולטפל בהם ולהחזירם למסלולי חיים נורמטיביים.
בבית הנער יש נערים בגילאים 11-16. שמוגדרים כבני נוער במצבי עבריינות וסטייה חברתית. מעשית, מה שזה אומר זה שאו שיש להם עבר פלילי, או שהם פשוט נפלטו מכל מסגרת שבה היו – מבית ספר ועד פנימיות, בחלק מהמקרים שניהם.
אז מה עושה ש"ש בבית הנער?
נתחיל במה הוא לא עושה, כי זה החלק שהיה לנו בהתחלה הכי פחות טבעי. ש"ש בחסות הנוער לא אמור להתעסק עם משמעת. אם נשווה את הביתן למשפחה, המדריך הוא ההורה, והש"ש הם האחים הגדולים. בהתחלה זה קצת קשה, קצת נוגד את האינסטינקטים שלנו כמדריכים. אבל לפעמים מהמקום היותר אישי והפחות משמעתי אפשר ללמוד הרבה יותר, וליצור קשרים שקשה ליצור כשמתעסקים בכיבוי שריפות. אז מה כן אנחנו עושים?
כל מעון בחסות הנוער מתנהל סביב לו"ז מוגדר מאוד, שבשביל להבין את העבודה שלנו חייבים להבין קצת אותו. בית הספר הוא בתוך המעון, והוא גם המרכז של העבודה שלנו בבוקר. הלמידה בבית הנער לא נעשית בכיתות של ארבעים או שלושים ילדים, אלא בכיתות של חמישה עד שמונה ילדים, הנערים מחולקים לכיתות לפי הרמה שלהם – ז', ח', או ט'. לכל כיתה בה צריכים את העזרה שלנו, אנחנו נכנסים. עוזרים להם לפתור תרגילים, משבחים אותם על ההצלחות שלהם, מסבירים להם דברים, מנסים למנוע מהם להתייאש. בין שתיים לארבע הנערים לומדים במגמות, שהן בעצם יותר דומות לחוגים מאשר למגמות שאנחנו מכירים מהתיכון, הם עובדים בגננות, צורפות, נגרות, מוזיקה, אומנות, ובפינת החי (ואנחנו לא מדברים כאן על שלושה אפרוחים ועיזה).
בארבע אחר הצהריים אנחנו והנערים נכנסים לביתנים, בביתנים מכינים שיעורי בית, מנקים את הביתן, יושבים במועדון, שזה כמו הסלון, ומשחקים ורואים טלוויזיה, עוברים פעילות ברוב הימים (בכל יום פעילות שונה), ובסוף הולכים לישון, מי שקיבל תגובה (עונש) הולך לישון יותר מוקדם, כך או כך אנחנו יושבים עם הנערים בלינה ומדברים איתם על כל מה שבא לנו או להם לדבר עליו, בשבילנו, זה אחד הרגעים הכי כיפיים ביום, השיחות הכנות עם הנערים, שהן באמת פתוחות, מעניינות, מצחיקות, אישיות לפעם.
פעם בשבוע הש"שים של כל ביתן מעבירים לביתן פעילות שמתרחשת בדרך כלל בתוך המועדון, בימי שלישי אנחנו מפעילים במעון קבוצת צופים, שעוד מעט תתחיל גם לעבור פעולות ביחד עם קבוצות משכבת ח' של שבט פולג מתל-מונד, ובתקווה תצא גם לטיולים הנהגתיים. מעבר לזה, אנחנו מובילים את רוב הפרויקטים במעון ועל רגעי השיא בשנה של בית הנער. טקס אש, פרויקט משאלת לב בו הילדים מוכרים עבודות יצירה שלהם על-מנת להגשים משאלות לילדים חולים, שבוע שיא בו כל המעון מוקדש לנושא מיוחד שנבחר, יציאה לטיולים של הצופים, אירועים מיוחדים לחגים, והרשימה עוד ארוכה. לדוגמא, בסוכות קישטנו ביחד עם הנערים של הסוכה של המעון, בה הם אירחו קשישות מתל-מונד, ועוד מעט יצא העיתון של המעון, "ידיעות בית הנער".
אבל מעבר לפעילות היומיומית שלנו במעון, ומעבר לפרויקטים ולערבי השיא, בסופו של דבר, במעון בו הרכזים, והמדריכים עובדים במשמרות, והמורים נמצאים רק בבוקר, והמדריכים רק אחר הצהריים. בסופו של דבר אנחנו אלו שמבלים איתם הכי הרבה זמן, אנחנו אנשי הצוות שהם הכי יכולים להתקרב אליהם, ודרך המקום הזה אני רוצה להאמין שאפשר גם לעשות שינוי.
מי יודע, אולי עוד כמה חודשים אני אכתוב איזה כתבה על שינויים, וקשרים אישיים עם נערים, וכל הדברים המדהימים שעוד עומדים לפנינו בשנה הזאת. עכשיו, עוד קצת מוקדם לזה. אבל תסמכו עלי, אני יודע מה אני אומר לגבי הלו"ז... צריך לישון, מחר שוב קמים בשבע בבוקר.
נעם דהאן,
קומונה י"א, בית הנער
בוגר שבט הדר, באר יעקב

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 4 תגובות | הוספת תגובה


1. נתראה בהפגנה!
נכתב על ידי דניאל גולץ משבט עוז בתאריך 14/12/2010 בשעה 15:42
2. אגב, אנחנו במעון יותר משבועיים וחצי :)
נכתב על ידי נעם דהאן משבט הדר בתאריך 15/12/2010 בשעה 0:30
3. נעמיקו יא מלך!
נכתב על ידי עמיר ברטל משבט הדר בתאריך 15/12/2010 בשעה 0:40
4. כל הכבוד!!
נכתב על ידי ניר קליינר משבט אלומות בתאריך 15/12/2010 בשעה 10:21