zofim.org.il
  
 


 
גרעין המרכז הארצי לצופיות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » גרעין המרכז הארצי לצופיות » ארכיון הכתבות » כתבה: הצופיות החברתית - ההגדרות

תמונת מגזין הצופיות החברתית - ההגדרות פורסם על ידי דור פוזנר
בתאריך 29/5/2005
בכתבה זו צפו 1984 גולשים

עצור! אם לא קראת את הכתבה הקודמת בכתובת:

http://www.zofim.org.il/magazin_item.asp?item_id=3625003264

כדאי שקודם כל תקרא אותה ורק אחר-כך תעבור לכתבה הזו. תמה התקופה בה יש בתחילת כל כתבה תקציר של הפרק הקודם ואף אחד לא מתכוון לספר לך בקצרה מה היה כתוב בה. תפסיקו להתעצל, גלשו לכתובת המצוינת למעלה, קראו את הכתבה הראשונה ואז חזרו לכאן, אני אחכה...

 

בכתבה הקודמת קצת זרקתי אתכם למים לפני שנתתי דגשי בטיחות ובטח לפני שהזמנתי מציל, ובגלל שחייבים להקפיד אצלנו בתנועת הצופים על נושא הבטיחות עם שלוש עיניים פקוחות – החלטתי לכתוב עוד כתבה בנושא.

 

נתחיל מחדש והפעם בהתאם לשינוי שעשינו בכתבה הקודמת. מהי צופיות?
הצופיות מתבססת על שלושה עקרונות: קבוצה, אתגר ועשייה (הסדר לא משנה). חיק הטבע כבר לא כלול בצופיות החברתית מכיוון שצופיות קיימת (או לפחות צריכה להיות קיימת) בכל מקום. הטבע, כפי שאנחנו הגדרנו אותו, גם הוא קיים בכל מקום ולכן אין שום סיבה להזכיר אותו. מעתה אפשר לעסוק בצופיות גם בכיתה, גם בחצר, גם במים וגם באוויר, הצופיות יכולה להתקיים גם במחשבה שלנו ובדמיון ואפילו באינטרנט.

 

 

הצופיות היא שיטת חינוך אך לא רק. ניתן להשתמש בצופיות כאמצעי לקבלת החלטות, ככלי למיון וניתוח קבוצות ובני-אדם או כדרך לפיתוח קבוצה – הצופיות היא דרך חיים. עלינו, כתנועת נוער ששמה על שם שיטה זו, לפתח ולעודד שימוש בצופיות בכל מקום ובתור התחלה – להשתמש בה בעצמנו בכל הזדמנות ובכל מעשה שנעשה: לא עוד ישיבות ללא התנסות, לא עוד למידה אישית למבחנים, עלינו לשנות כל מעשה שלנו לדרך הצופית! בכל צעד חשבו כיצד תוכלו להוסיף לאותה פעולה: קבוצה, אתגר ועשייה כדי להפיק ממנה את המקסימום ולהשיג את המטרה אליה אתם שואפים.

 

צופיות חברתית – לא רק בחינוך ולא רק עם נוער

 

קבוצה – בני-האדם חיים בקבוצות חברתיות שונות: משפחות, ערים, מדינות, כיתות, גדודים, מקומות עבודה וכו'. האדם לא נברא כדי לחיות לבד ועלינו לשאוף שכל פעולה שנעשה תהיה בהקשר לקבוצה כלשהי.

 

אתגר – מכל אתגר האחראי על הקבוצה או הקבוצה עצמה יכולים ללמוד – ולשם כך אנו למעשה קיימים, כדי ללמוד ולהתפתח. החיים מלאים באתגרים שונים ובכל יום ניתן למצוא אתגר חדש, עלינו להבין מהו האתגר מולו אנו עומדים בכל מצב כדי שנוכל ללמוד ממנו ולהתפתח.

 

עשייה – הקבוצה שיש לנו והבנת האתגר הקיים לא שווים כלום מבלי העשייה בפועל. רק דרך הניסיון נוכל ללמוד (למידה בהתנסות, זוכרים?) ולכן אנו חייבים תמיד לנסות ולעשות. עשייה לא חייבת להיראות לעין תמיד, עשייה יכולה להיות גם שיחה עם הקבוצה או מחשבה מקורית – בתנאי שהיא תניב פרי מאוחר יותר. הקבוצה יכולה ללמוד הרבה מאוד גם משיחות ויכולים להתפתח מאותן שיחות אתגרים חדשים, מה גם שבזמן השיחה אנו בעצם מתנסים בתקשורת בינינו – וזוהי אחת המטרות החשובות בעולם.

 

אפשר פשוט להשתמש בכל מה שאנחנו כבר יודעים לעשות!?!

אחרי שברור לנו מהם שלושת המרכיבים הדרושים לנו כדי "ליצור" צופיות, מהן אותן מיומנויות שצריך ללמוד ולמה בכלל צריך אותן? הרי אם אני יכול להפוך כל פעולה בחיי ל"צופית" למה אני צריך בכלל להוסיף עוד מיומנויות? אפשר פשוט להשתמש בכל מה שאנחנו כבר יודעים לעשות – מי שיודע לצייר יאתגר את עצמו ואת קבוצת הציירים שלו בניסיון לצייר דברים מסובכים ומחוכמים יותר. קבוצת פועלי בניין תנסה לאתגר את עצמה בשיטות חדשות של בנייה, המצאות מתקדמות יותר ועבודת צוות – כך כבר העולם יהיה טוב יותר! בשביל מה צריך יותר מכך?

 

משהו כאן לא מסתדר טוב, נכון? קבוצה, אתגר ועשייה הם שלושה מרכיבים שנמצאים גם ככה בכל מקום והצופיות מאבדת את ערכה בהגדרה כזו. לכן, עלינו להוסיף על שלושת המרכיבים האלה גם את אפקט היציאה מהשגרה. הצופיות לוקחת את הקבוצה למקום שונה, נותנת מטרות שונות לקבוצה או מציבה חוקים חדשים – הכול כדי לצאת מהשגרה היומיומית. כדי לצאת מהשגרה, כל שצריך הוא לשנות את אחד ממרכיבי הצופיות: אפשר ליצור קבוצה חדשה על-ידי ערבוב של אנשים ממקומות שונים, אפשר ליצור אתגר חדש על-ידי משימות, מטרות או חוקים חדשים ואפשר להישאר באותה קבוצה, עם אותו אתגר ואותן מטרות כמו בכל יום אך להגיע אליהן בדרך שונה – בעשייה שונה.

 

אם כך, נניח ואני מנהל של חברת היי-טק מצליחה ואני רוצה לבחון את העובדים בחברה כדי להחליט את מי לקדם בדרגה, אני רוצה לדעת איזה עובד יהיה מנהל טוב יותר, מיהו המנהיג בקבוצה ולמי כל שאר העובדים יצייתו. כדי למצוא את התשובה אני אשתמש בצופיות. יש לי כמה אפשרויות:

א.         אני אצרף כל עובד למחלקה שונה בחברה ואתן לו להשתלב בקבוצה שאינו מכיר עם עבודה זהה לעבודה שהוא רגיל אליה, במהרה אני אוכל לראות האם הקבוצה החדשה מקבלת אותו, האם הוא מצליח להשתלב ולהוביל, להשתלב ולא להוביל או בכלל לא להשתלב. התהליך שיקרה לאחר כמה שעות או אפילו ימים יוכל לעזור לי בהחלטה.

ב.          אני יכול לנתק לקבוצת העובדים שלי את החשמל לשלושה ימים: בחברת היי-טק יהיה להם קשה להסתדר בלי חשמל שלושה ימים אבל אם אני אדרוש יהיה מעניין לראות איך הקבוצה תסתדר, מי ייקח יוזמה וימציא דרכים חדשות להמשיך לעבוד, מי יוותר ולא יעבוד, מי יעזור לשאר הקבוצה ומי ינהל את העניינים. כך אוכל להחליט בקלות את מי להעלות בדרגה.

ג.           אני אתן לקבוצת העובדים שלי אתגר חדש, אולי אפילו אוציא אותם לטיול של יומיים ביער ואראה איך הם מסתדרים עם אתגרים מסוג שונה לגמרי: מי דואג שיהיה אוכל, מי דואג למחסה ללילה, מי דווקא הולך הצידה ומתחמק מעבודה קשה, מי דואג שכולם יעזרו ומי עוזר לכולם, יכולים לצוץ ריבים בין העובדים ויכולים לעלות נושאי שיחה מרתקים שיעזרו לי מאוד בהחלטה.

 

בשלוש האפשרויות אני אגיע לתוצאה טובה מאוד ואוכל לנתח את הקבוצה שלי ולהחליט דרך צופיות מי יהיה המנהל הבא – שלוש הדרכים האלו הן צופיות טהורה. אם מטרתי הייתה לפתח את הקבוצה ולגרום לחברה שלי להתקדם ולהצליח הייתי יכול להשתמש באותן שיטות ואני יכול להבטיח לכם שזה יעבוד – הקבוצה (וכל אחד מתוכה) תלמד דברים חדשים על עבודה ביחד, מנהיגות, מקוריות, כושר אלתור, שיתוף פעולה ובדיוק כל ערכי הצופה המושלם המתואר בספריו של באדן פאוול.

 


ומה המדריך בצופים יעשה?

 

אתם עכשיו מדריכים בצופים ולא בחברת היי-טק כושלת, לכן אדבר איתכם על הדרכה כי לשם כך התחלתם לקרוא את הכתבה וזוהי מהות תנועת הצופים – לחנך. גם המחסנאי, הזמר או הגנן של השבט ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר קשור ישירות או בעקיפין לחינוך אם תרצו או לא תרצו.

 

שיקוף מצב: בואו נניח שאני מדריך קבוצה של ילדים בכיתה ד' בעייתיים ביותר, הבנים לא מדברים עם הבנות, כולם מקשיבים רק ל"מלך הכיתה" שבמקרה הוא גם הבריון של הכיתה וחושך על פני תהום.

מטרתי היא, כמובן, להפוך את הקבוצה למושלמת. כולם חברים של כולם, הקבוצה מגובשת, מצליחה, מעורבת ותורמת לקהילה.

מה עושים?: יש לי, כמו במקרה הקודם, שלוש אפשרויות:

א.         אני אפזר את הקבוצה לפעולה אחת באחוות מעורבות בין כל הגדוד, כל שני חניכים יצטרפו לקבוצה מעורבת בה הם לא יכירו אף אחד. "מלך הכיתה" כבר לא יהיה מלך הכיתה, הבנים יכירו אנשים חדשים ויהיו חייבים לדבר עם כולם כדי להסתדר בפעולה. אם הפעולה תהיה באמת פעולה מוצלחת (וזה לא משנה מה יהיה תוכן הפעולה), החניכים ילמדו דברים חשובים: תקשורת, שיתוף פעולה, עבודת צוות, מנהיגות ואולי גם כמה חשוב לעזור לאחרים (שאחר-כך יתפתח לעזרה לקהילה הרחבה יותר). כשהקבוצה תחזור להיות ביחד, כל אחד יגיע עם חוויות חדשות, סיפורים שונים ולקחים שלמד מהמפגש עם קבוצה מעורבת. יהיה לנו הרבה על מה לדבר בפעולה הבאה וכאן התהליך רק מתחיל...

ב.          אני אעביר לקבוצה שלי פעולה רגילה (ושוב זה לא משנה איזו פעולה) אבל עם שינוי קטן בדרך: אסור לדבר. הפעולה כולה תעבור בצורה אילמת והחניכים ייאלצו להסתדר בלי דיבורים למשך כל הפעולה. "מלך הכיתה" כבר לא יוכל לצעוק הכי חזק ויצטרך למצוא דרכים אחרות לתקשר עם אנשים (ולא באלימות כי אסור!), הבנים יתקשרו עם הבנות בפנטומימה או בכל דרך אחרת וכל אותם אחרים יעברו שוב לקבוצה.

ג.           האפשרות השלישית היא לשנות לקבוצה את האתגר. אפשר להוציא אותם לטיול הישרדות, אפשר לתת לקבוצה לבנות מתקן או מבנה ואפשר לשלוח אותם לחלק פרחים בבית-חולים. הקבוצה בכל מקרה תתמודד עם אתגר חדש לה, "מלך הכיתה" יכוון את הקבוצה להצלחה במשימה ואם לא יוכל – הקבוצה תחליף אותו במישהו אחר. הבנים והבנות יעבדו ביחד כי יהיו חייבים כדי לשרוד בטיול, כדי לבנות מתקן גדול יותר או כדי לחלק יותר פרחים. אותם ערכים שדיברנו עליהם בשני המקרים הקודמים יעברו גם כאן.

 

המיומנויות הן בעצם מה שהקבוצה לומדת מלבד הערכים שהיא מקבלת

השינוי הזה שאנו עושים כדי "ליצור" צופיות הוא מה שמשפיע וזה מה שחשוב להבין. מיומנות היא עוד כלי שאנו המדריכים (או מנהלי חברות ההיי-טק) יכולים לנצל כדי לשנות את אחד המרכיבים של הצופיות. מיומנות יכולה להיות "ראייה בחושך" ואז במקרה של הפסקת חשמל (שינוי דרך העשייה) הקבוצה תלמד להסתדר ולהצליח במשימה, מיומנות יכולה להיות "הפקת מים מהטבע" ואז בטיול הישרדות הקבוצה תלמד להסתדר ולהצליח במשימה. המיומנויות הן בעצם מה שהקבוצה לומדת מלבד הערכים שהיא מקבלת. הערכים הם המטרה העיקרית שלנו בתור מדריכים, אבל המיומנויות השונות יכולות לגרום לקבוצה להימשך לפעולה או לתת לקבוצה אתגרים חדשים.

 

בכתבה הבאה, נגיע לתכל'ס. איך הדרכה בתנועה צריכה להיראות על-פי הצופיות החברתית? מהם אותם חמשת הנושאים (מחנאות, עמלנות, שדאות, התמצאות וחברה) וכיצד אפשר להשתמש בחלוקה זו כדי לפתח את הצופיות בעתיד? איך אפשר לנצל את מחנה הקיץ ככלי החינוכי החזק והטוב ביותר שלנו השנה? ומה תנועת הצופים צריכה לעשות ברמה ארצית או עולמית כדי באמת להשפיע ולשנות לטובה כמו שאנחנו יודעים לעשות...

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 2 תגובות | הוספת תגובה


1. פשוט כתבה מעולה. סחטיין!
נכתב על ידי אלעד ליפשיץ בתאריך 31/5/2005 בשעה 9:50
2. רק לא לשכוח
נכתב על ידי איל ברזן מגרעין פנימיות בתאריך 31/5/2005 בשעה 10:07